ביאור:משלי א כא
משלי א כא: "בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא, בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר:"
תרגום מצודות: בראש מקום שנשמע שם המיית בני אדם, בפתחי שערים - מקום הנכנסים והיוצאים בכל עיר ועיר, תאמר כל חכמה את אמריה (והוא ענין מליצה, וכאומר: הלא התורה גלויה לכולם ומזהירה על קיומה).
תרגום ויקיטקסט: - בכביש הראשי, ההומה והרועש ביותר, קוראת החכמה; בפתחי שערים, במקום התכנסות הציבור והמנהיגים, וכן בכל מקום בתוך העיר, אומרת החכמה את דבריה -
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א כא.
דקויות
עריכההמיה היא קול גדול, שוטף ומטביע. השורש המה מופיע בספר משלי במשמעות שלילית, הקשורה לפיתויים (משלי ז11), כסילות (משלי ט13) ושיכרות (משלי כ1). ומכאן:
1. המוֹרוֹת (והמורים) היוצאות לשליחות חינוכית צריכות לפעול גם במקומות כאלה, מקומות הומים מכסילות ושיכרות.
2. ואם הקוראת היא החכמה המופשטת, הפסוק מלמד, שגם במקומות רועשים, בראש הומיות, ניתן לשמוע את קולה של החכמה, אם מקשיבים היטב.
שער במקרא הוא מרכז החיים הציבוריים, מקום השלטון והמשפט. הפסוק מלמד, שגם במקומות כאלו, מקומות שבהם מסתובבים אנשים מכובדים ומלאי בטחון עצמי, בפתחי שערים בעיר, גם שם יש להשמיע את קולה של החכמה.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-21