פתיחת התפריט הראשי

משלי א יא: "אִם יֹאמְרוּ 'לְכָה אִתָּנוּ, נֶאֶרְבָה לְדָם, נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם;"

תרגום מצודות: אם יאמרו "לכה אתנו, נארבה (נשב במארב) לשפוך דם, נצפנה (נסתר) לארוב על דם נקי, לשפוך חנם על לא חמס בכפו".

(וכפל הדבר במילים שונות, כדרך המליצה ולהתמדת הפתוי).

תרגום ויקיטקסט: - גם אם יאמרו: "לך איתנו ותהיה חלק מהחבורה המלוכדת שלנו!"; "אנחנו עומדים לצאת למארב מסעיר, להסתתר ולהתנפל על מישהו ולשפוך דם!"; "אנחנו מצפינים, מסתירים זה את זה ושומרים זה על זה! אמנם הקרבן הוא נקי (חף מפשע), אבל אל תדאג, יהיה בסדר, אנחנו נצא מזה בחינם בלי עונש!".

/ גם אם ינסו לפתות אותך במילים: בוא איתנו, נארוב לשפוך דם, נצפון (נסתתר ונארוב) לאדם רע שיצא נקי (פטור מעונש) חינם (בלי הצדקה) ונהרוג אותו כי הוא אשם ומגיע לו למות!".


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א יא.


דקויותעריכה

'החטאים מנסים לפתות את הנער במילים לכה איתנו, נארבה לדם'. אבל האם זה באמת כל-כך מפתה?! האם אדם מן היישוב יתפתה להצטרף לכנופיית שודדים ההולכים לשפוך דם? ומה כל-כך מפתה בכך שהאדם הוא נקי והדם נשפך חינם?

ניתן להשיב לשאלה לפי ארבע משמעויות אפשריות של המילה חינם: ללא עונש, ללא תשלום, ללא הצדקה, ללא אשמה:

1. ייתכן שהפסוק אכן אינו מכוון לאנשים נורמטיביים, אלא לנערי רחוב, המחפשים התלהבות וריגושים, ועבורם, הצטרפות לכנופיה היוצאת למארבים אלימים אכן מהווה פיתוי (כמו צעקת-הקרב הידועה: "רוצים לראות דם!").

העובדה שהקרבן נקי כשלעצמה אינה מפתה, אבל החטאים מציינים אותה כדי לומר לנער: "למרות שהקרבן הוא נקי וחף מפשע, אנחנו נצא מזה חינם, בלי עונש" (ע"פ דעת מקרא). ייתכן גם שהמשפט הוא תקציר של שיחת-השכנוע בין חטאים לנער; הם אומרים "נארבה לדם של פלוני", הוא אומר "אבל הוא נקי!", והם עונים "אל תדאג, לא יתפסו אותנו, זה יהיה חינם".

לפי פירוש זה, משמעות המילה חינם היא ללא תשלום, כמו בלשון ימינו, ויש לה שתי תת-משמעויות:

א. ללא תשלום על החופש, כמו ב(שמות כא ב): "וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם". השודדים מבטיחים לנער שהוא לא ייתפס - הוא יצא מהמארב חופשי ובחינם - ללא עונש וללא תגמול. ובפסוק הבא הם מסבירים איך זה יקרה - הם יבלעו את הקרבנות כשאול חיים ולא ישאירו מי שינקום את דמם (ע"פ דעת מקרא).

ב. ללא תשלום על האוכל, כמו ב(במדבר יא ה): "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם". המילה מתקשרת לפסוק הבא: "חינם, נבלעם כשאול חיים...". השודדים מבטיחים לנער ארוחת-חינם - נבלע את כל רכושם ונרויח הרבה רכוש ללא תשלום. ראיה לפירוש זה נמצאת בהמשך הפרק, בפסוק 17: "כי חִנָּם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף" - "כל ציפור שרואה אוכל על הרשת חושבת שהיא מקבלת אוכל בחינם, אך למעשה זה יעלה לה בחייה".

2. על-דרך הדרש, אפשר לפרש את המילה נקי על-פי אחת המשמעויות העיקריות שלה בלשון המקרא, שהיא פטור מעונש, כמו ב(שמות כא יט): "וְנִקָּה הַמַּכֶּה" וב(שמות כא כח): "וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי"*. נקי הוא לא בהכרח צדיק או חף מפשע, הוא מה שנקרא בימינו "לא שפיט", אי אפשר להעניש אותו. הוא אמנם פטור מעונש, אבל אבל הפטור הזה הוא חינם - הוא לא מוצדק. אם כך, הביטוי נקי חינם משמעו: אדם שקיבל פטור מעונש ללא הצדקה. חבורת השודדים מציגה את עצמה כמחתרת אידיאולוגית, שמטרתה לקחת את החוק לידיים ולהרוג אנשים שמערכת המשפט שיחררה ללא הצדקה.

3. אמנם, צירוף המילים "דם", "נקי" ו"חינם" רומז בבירור לרצח של אדם חף מפשע, כמו ב(דברים יט י): "וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי בְּקֶרֶב אַרְצְךָ" וב(שמואל א כה לא): "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם" ועוד. לפי זה, הפסוק אכן אינו ציטוט מדברי הפיתוי של החטאים, אלא דבריו של המורה, מחבר הספר, המודיע לנער את כוונתם האמיתית של החטאים ""(אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 243; וכן רש"י, מצודות).

החטאים אומרים משהו בסגנון "בוא נארוב לפלוני ונשפוך את דמו כדי להרוויח כסף". אבל אתה, הנער, הרי יודע שפלוני הוא נקי ושזה לא מוסרי לשפוך דם נקי. אתה אולי מתעלם מהבעיה המוסרית כי אתה חושב שתרוויח כסף, אבל אני, המורה, אומר לך שלא כדאי לך, ודווקא מסיבות תועלתניות - אתה תמות בסוף.

המורה משתמש כאן בתכסיס רטורי: לצטט כביכול את היריב אבל בצורה שממנה משתמעות הבעיות בדבריו. כך גם, כנראה, ב(משלי ט יז): "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם"*. המורה, במילים שהוא מכניס לה לפה, פותח בחלק הבעייתי כדי שאפילו לרגע הנער לא יחשוב שהמורה מנסה לשכנע אותו דווקא לכיוון הזה (ע"פ נריה קליין).

לפי פירוש זה, משמעות המילה חינם היא: ללא אשמה, כמו ב(משלי ג ל): "אַל תרוב[תָּרִיב] עִם אָדָם חִנָּם, אִם לֹא גְמָלְךָ רָעָה"*ועוד. גם היא, כמו נקי, אינה ציטוט מדברי החטאים אלא מילה שהמורה שם בפיהם כדי להראות לנער את הבעיה בדבריהם.

- אמנם, לענ"ד סביר יותר להניח שהמורה משתמש במילים של החטאים עצמם, שהרי המשפט נאמר בסגנון של דיבור ישיר, כמו ציטוט. ועוד: הרי מטרתו של המורה היא להזהיר את הנער מפני פיתויים (כמו שהוא פותח את דבריו: "אם יפתוך חטאים - אל תבא"), ולשם כך עליו לתאר את הפיתויים כפי שהם, באותן מילים שהנער שומע מפי החטאים ברחוב, כדי שהנער יידע לזהות את הפיתויים ולהיזהר מהם.

4. ויש שפירשו, שהפיתוי הוא אכן ציטוט מדוייק מדברי החטאים, והוא אכן מכוון דווקא לאדם צדיק וישר! החטאים אומרים "אנחנו הולכים לשדוד אדם חף מפשע, ואם הוא יגלה אותנו ויתנגד לנו אנחנו מוכנים גם לשפוך את דמו, אין לנו שום עכבות מוסריות. אבל אתה הרי אדם מוסרי ורוצה למנוע שפיכות דמים. אם תצטרף אלינו, תוכל לעזור לנו לשדוד את האדם הנקי בלי להתגלות, וכך לא יהיה צורך בשפיכות דמים" (ע"פ פירוש אור החיים על הפסוק). הפיתוי כאן הוא מוסרי: בוא תצטרף אלינו לשוד, כדי למנוע רצח!

ספר משלי חושף את הכוונה האמיתית שלהם: הם לא באמת רוצים להימנע משפיכות דמים - להיפך - המטרה העיקרית שלהם היא לשפוך דם במהירות, עם כמה שפחות התנגדות מאנשים טובים ואיכפתיים כמוך. כשאתה מצטרף אליהם, אתה נותן להם לגיטימציה.

לא רק שודדים פרטיים נוהגים כך, אלא גם ממשלות, המעוניינות לשדוד את הציבור או חלק ממנו, מנסות לגייס לשירותן אנשים טובים שישמשו להן כעלה-תאנה (שמעתי מהר"י שליסל).


הקבלותעריכה

שאול המלך שנא את דוד ורצה להרגו. יהונתן בנו הוכיח אותו והשתמש בשלוש מילים המופיעות גם בפסוקנו, (שמואל א יט ה): "וְלָמָּה תֶחֱטָא בְּדָם נָקִי לְהָמִית אֶת דָּוִד חִנָּם?!". בסופו של דבר, שאול לא הצליח להרוג את דוד - דווקא שאול הוא זה שמת, ודוד עלה לשלטון במקומו. אז אם שאול המלך, עם צבא של אלפי אנשים, לא הצליח - קל וחומר שכנופיית השודדים, המציעה לך להצטרף אליה, לא תצליח, אלא רק תיפול ותפיל את כל מי שיצטרף אליה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-11