פתיחת התפריט הראשי

משלי א יד: "גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ, כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ' -"

תרגום מצודות: (ויוסיפו לומר לך:) "אם תרצה, אתה תפיל את הגורל אשר תרצה, לברר לכל אחד חלקו; אם תרצה, יהיה כיס (אמתחת ושק) אחד לכלנו - נאכל ונשתה בשותפות מדמי הגזילה".

תרגום ויקיטקסט: - "השלל יתחלק בהגרלה שיוויונית, וגם אתה תפיל גורל ותקבל חלק שווה בתוכנו כאחד מאיתנו!"; "כיס אחד, קופה אחת משותפת יהיה לכולנו - ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו!".


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א יד.


דקויותעריכה

1. לפי רוב המפרשים, גורל = אמצעי לחלוקה הוגנת של רכוש, והפסוק הזה הוא ציטוט מדברי החטאים שמנסים לפתות את הבן: אנחנו נהיה שותפים, וכל אחד יקבל חלק שווה והוגן (רש"י, מצודות); לפי זה, הפסוק קשור לפסוקים הקודמים - בפסוקים הקודמים הם הציעו לו פיתויים חומריים, ובפסוק הזה הם מציעים לו פיתוי חברתי - אחדות ושותפות.

2. אך אפשר לפרש, שהפסוק הזה כבר אינו ציטוט מדברי החוטאים, אלא הוא דבריו של המורה, המנסה לעורר בו את רגש האחריות לגורלה המשותף של המשפחה: "אם תלך עם החוטאים, תפיל את הגורל שלך, אבל הגורל שלך נמצא בתוכנו, כלומר תפיל גם אותנו יחד איתך! כיס אחד יהיה לכולנו - לכולנו יש "חשבון משותף", כשאחד נופל - כולם נופלים!". לפי זה, הפסוק קשור לפסוקים הבאים, המזהירים - בני! אל תלך בדרך איתם!.

הדובר בקטע הוא שלמה המלך, והוא פונה אל בנו, ומזהיר אותו, שאם יילך אחרי חטאים, הוא עלול להפיל את כל שושלת המלוכה. ואכן, בנו של שלמה - רחבעם - שמע בקול יועצים חטאים (מלכים א יב), וגרם לחלוקת הממלכה והפלתה - בדיוק כפי שחזה שלמה (ע"פ גליה).

מדרש משלי פירש באופן דומה: "גורלך תפיל בתוכנו - זו תורה, שהיתה גורלו של הקב"ה ונתנה לישראל; כיס אחד יהיה לכולנו - בשעה שעמדו על הר סיני ואמרו 'כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע'" (מדרש משלי (בובר)). כשבני ישראל קיבלו את התורה, הם גם התחייבו שיהיה להם גורל אחד משותף, ושיהיו ערבים זה לזה.

הקבלותעריכה

הגורל היה אמצעי מקובל לחלוקת שלל-מלחמה:

(יואל ד ג): "וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ"

(עובדיה א יא): "בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שערו[שְׁעָרָיו] וְעַל יְרוּשָׁלַם יַדּוּ גוֹרָל גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם"

(נחום ג י): "גַּם הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים"

(תהלים כב יט): "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל"




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-14