פתיחת התפריט הראשי

משלי א לב: "כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם, וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם;"

תרגום מצודות: כי מה שבחרו לשבת במשובה (בהשקט ומרגוע), מבלי טורח עול תורה, המרגוע ההיא תהרוג אותם, כי יקבלו גמול; ושלות כסילים תאבדם (היא היא, וכפל הדבר במילים שונות).

תרגום ויקיטקסט: - אתם שואלים למה אני כל-כך קשוחה איתם? למה אני לא מדברת בצורה רגועה? - כי הרגיעה מסוכנת להם: הפתיים מתפתים לעשות מעשי שובבות קלילים במקום לקחת את החיים ברצינות, עד שבאה עליהם צרה והורגת אותם; והכסילים שונאים לדעת את המציאות ומעדיפים להתעלם מסכנות ולחיות בשלווה מדומה, עד שאסון מאבד אותם -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א לב.


דקויותעריכה

משובת פתיים תהרגםעריכה

1. המילה משובה מקבילה למילה שלוה, ומשמעה שוּבה, רגיעה ונחת, כמו ב(ישעיהו ל טו): "בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן". לפי זה, הפסוק הוא תוכחה לאנשים הרוצים רק חופש ומנוחה: "הרצון לנוח ולצאת מאחריות וממחויבות הוא דבר מצוי מאד... זוהי טעות... כי כשהנפש לא עושה ולא יוצרת ולא פועלת, הרי שהיא מתנוונת ונהיית עייפה ותשושה... ומובילה את האדם גם לעבירות" (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, ד' סיון ה'תשס"ט).

פירוש זה מתאים להקשר: הפסוק נמצא בקטע שמטרתו להוכיח את הפתיים על כך שאינם משקיעים בלימוד חכמה*. הקטע כולל תוכחות קשות ומאיימות, וייתכן שבפסוק שלנו החכמה מסבירה מדוע היא נוקטת בלשון כה קשה: "כי משובת פתיים תהרגם..." = הסיבה שאמרתי דברים קשים היא, שכאשר פתיים נמצאים בשלוה ונחת, הדבר עלול להביא למותם, ולכן חשוב לזעזע אותם ולהוציא אותם מהשאננות.

2. המילה משובה נזכרה בתנ"ך גם במשמעות של מעשה שובבות וחטא, כגון (ירמיהו ג כב): "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים, אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם", (ירמיהו יד ז): "כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ". לפי זה, המשמעות של "משובת פתים תהרגם" היא "ההתנהגות השובבה של הפתיים תגרום למותם".

הפסוק הבא מדבר על שלווה בנימה חיובית, (משלי א לג): "וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה"*. לפי זה, מסתבר שמטרת הפסוקים היא להציג את הניגוד בין שני סוגים של שלווה:

  • מצד אחד, המשובה של הפתיים , שמתפתים לעסוק במעשי שובבות ושטות במקום ללמוד; והשלווה של הכסילים, השונאים לדעת את המציאות ומעדיפים להתעלם מעובדות שאינן נוחות להם. זו שלווה מדומה, שתתנפץ על סלעי המציאות ותביא אבדן.
  • ומצד שני, הביטחון של החכמים, השומעים בקול החכמה, לומדים ומתבוננים במציאות ומתכוננים לכל צרה, ולכן יכולים להיות רגועים ושאננים מפחד רעה.

ושלוות כסילים תאבדםעריכה

גם כאן אפשר לפרש לפי שני הפירושים לצלע הראשונה:

1. החיים השלוים של הכסילים יגרמו להם לאבד את דרכם;

2. או: הרצון של הכסילים לחיות בשלוה, ולא לטרוח בלימוד תורה וקיום מצוות, יגרום לאבדנם (ע"פ מצודות).

הקבלותעריכה

1. דוד המלך אהב לחיות בשובה (שלוה), (תהלים כג ג): "נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב, יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ". אולם הוא שם לב שהשלוה גרמה לו לבטחון עצמי מופרז, (תהלים ל ז): "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי 'בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם'" (ראו עולת ראי"ה על הפסוק). מכאן הגיע למסקנה, שכדי להינצל מחטא יש להימנע משלוה מוגזמת, (תהלים ד ה): "רִגְזוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ, אִמְרוּ בִלְבַבְכֶם עַל מִשְׁכַּבְכֶם וְדֹמּוּ סֶלָה"*.

ואת המסקנה הזאת הוא לימד את שלמה בנו: כי משובת פתיים תהרגם.

2. לפי (תהלים קטז ו): "שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'"*; אם כך, מדוע משובת פתאים תהרגם? "כי יש שני מיני פתאים: הפתאים בדרכי העולם, שאינם יודעים להישמר מן הנזיקים בין בגופם בין בממונם מפני הפתיות שלהם, על אלו נאמר: שומר פתאים ה'... והפתאים בדרכי התורה והעבודה, שמתפתים מן היצר לילך בדרך רעה ולעזוב את הטובה, אינם נשמרים ממנו ית'..." (רמ"ד ואלי).

3. ישעיהו הנביא השתמש במילים דומות, (ישעיהו ל טו): "כִּי כֹה אָמַר ד' ה' קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: 'בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן, בְּהַשְׁקֵט וּבְבִטְחָה תִּהְיֶה גְּבוּרַתְכֶם' - וְלֹא אָבִיתֶם""". הפסוק נמצא בנבואת תוכחה לבני ישראל הכורתים ברית עם מצרים כנגד אשור. ישעיהו טען, שאילו היו בני ישראל שומעים בקול ה', ה' היה מציל אותם מאשור ללא כל צורך במלחמה; אולם הם בחרו לבטוח במצרים כדי לשבת בשלווה, ולכן ישיגו את היפך הביטחון והיפך השלווה.

ושלוות כסילים תאבדם - רעיון דומה נמצא ב(משלי יט י): "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג"*.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-32