פתיחת התפריט הראשי

משלי א כה: "וַתִּפְרְעוּ כָל עֲצָתִי, וְתוֹכַחְתִּי לֹא אֲבִיתֶם -"

תרגום מצודות: ותפרעו (בטלתם) עצתי, ולא אביתם (לא רציתם) לקבל תוכחתי,

תרגום ויקיטקסט: - ומפני שפרקתם מעליכם ובטלתם בזלזול את כל העצות שנתתי לכם, ואת התוכחות ההגיוניות שהוכיחו את טעותכם כלל לא אביתם (לא רציתם לשמוע) -


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי א כה.


דקויותעריכה

עצה = הכוונה מעשית לפעולה; ניתן לפרש את הפסוק לפי שתי תת-משמעויות של המושג:

1. עצה כבלשון ימינו - רעיון מעשי שאחד נותן לזולתו. במקרה זה הכוונה לעצות הטובות שהחכמה רצתה לתת להם, שהם פרקו מעליהם מתוך רצון "להתפרע" ולהיות חופשיים. ותפרעו כל עצתי = בשלב הראשון התלמידים עדיין מתייחסים לעצה של החכמה, רק שהם פורעים (פורקים את עול) החכמה מעליהם, הם מחליטים שאין להם כוח וחשק לקיים את עצות החכמה כי הם רוצים להיות חופשיים; ותוכחתי לא אביתם = בשלב השני התלמידים בכלל לא רוצים לשמוע את דברי התוכחה של החכמה, זה בכלל לא מעניין אותם.

2. עצה היא גם תוכנית לפעולה שאחד מתכנן בינו לבין עצמו. איזו תוכנית בדיוק היתה לחכמה? אולי תוכנית לימודים. החכמה רצתה שהכסילים יעברו תהליך חינוכי שיגרום להם לצאת מהכסילות ולהצליח בחיים, אבל הם ביטלו את העצה בכך שלא באו בכלל לשיעור.

לפי המדרש, הכוונה לתוכנית שתיכננה החכמה האלהית עבור עם ישראל: "כל טובה שיעצתי עליכם, קלקלתם אותה ופרעתם אותה": ה' רצה להוציא את בני ישראל ממצרים, והם רצו לחזור למצרים; ה' רצה שיקבלו את התורה ויחיו חיי נצח, והם עשו את העגל והפסידו את חיי הנצח (במדבר רבה טז כד, וכן רש"י על הפסוק). למדרש זה יש סמך בהקבלה לתהלים - ראו ב"הקבלות" על פסוק 30.

ולענ"ד, התוכחה ותפרעו כל עצתי מתאימה לאנשים המפרשים את מצוות ה' באופן מנוגד בעליל לכוונה המקורית של ה'. כך, למשל, מתירים להלוות בריבית (ב"היתר עיסקה"), לעבד את אדמת ישראל בשמיטה (ב"היתר מכירה") וכו'. הכל מותר - אבל פורע את עצת ה', מבטל את החכמה האלהית הגנוזה במצוות אלו.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/01-25