מקרא ותרגום ורש"י/ספר בראשית/פרשת חיי שרה
פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה
מִקְרָא עַל־פִּי הַמָּסוֹרָה · "וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא" (אוֹדְיוֹ)
מִקְרָא וְתַרְגּוּם וְרַשִׁ"י · מִקְרָא מְבוֹאָר
מִקְרָא וְתַרְגּוּם · שְׁנַֽיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם
הבהרה: הטקסט מיובא כאן מתוך הדפים המקוריים של מקרא, תרגום (תאג') ו/או רש"י. נא להציע תיקונים והערות בדף השיחה בלבד.
ראשון עריכה
| פ | פָּרָשַׁת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה |
| כג א | וַיִּהְיוּ֙ חַיֵּ֣י שָׂרָ֔ה מֵאָ֥ה שָׁנָ֛ה וְעֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים שְׁנֵ֖י חַיֵּ֥י שָׂרָֽה׃ | וַהֲווֹ חַיֵּי שָׂרָה מְאָה וְעַסְרִין וּשְׁבַע שְׁנִין שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה׃ |
| וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים – לְכָךְ נִכְתַּב "שָׁנָה" בְּכָל כְּלָל וּכְלָל, לוֹמַר לְךָ שֶׁכָּל אֶחָד נִדְרָשׁ לְעַצְמוֹ. בַּת מֵאָה כְּבַת עֶשְׂרִים לְחֵטְא: מַה בַּת עֶשְׂרִים לֹא חָטְאָה שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בַּת עוֹנָשִׁין, אַף בַּת מֵאָה בְּלֹא חֵטְא. וּבַת עֶשְׂרִים כְּבַת שֶׁבַע לְיוֹפִי (בראשית רבה נח,א). שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה – כֻּלָּן שָׁוִין לְטוֹבָה. | ||
| ב | וַתָּ֣מׇת שָׂרָ֗ה בְּקִרְיַ֥ת אַרְבַּ֛ע הִ֥וא חֶבְר֖וֹן בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיָּבֹא֙ אַבְרָהָ֔ם לִסְפֹּ֥ד לְשָׂרָ֖ה וְלִבְכֹּתָֽהּ׃ | וּמֵיתַת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וַאֲתָא אַבְרָהָם לְמִסְפְּדַהּ דְּשָׂרָה וּלְמִבְכַּהּ׃ |
| בְּקִרְיַת אַרְבַּע – עַל שֵׁם אַרְבָּעָה עֲנָקִים שֶׁהָיוּ שָׁם: אֲחִימָן, שֵׁשַׁי, וְתַלְמַי, וַאֲבִיהֶם. דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם אַרְבָּעָה זוּגוֹת שֶׁנִּקְבְּרוּ שָׁם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ: אָדָם וְחַוָּה, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה (בראשית רבה נח,ד). וַיָּבֹא אַבְרָהָם – מִבְּאֵר שָׁבַע. לִסְפּוֹד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ – וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. | ||
| ג | וַיָּ֙קׇם֙ אַבְרָהָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י מֵת֑וֹ וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־בְּנֵי־חֵ֖ת לֵאמֹֽר׃ | וְקָם אַבְרָהָם מֵעַל אַפֵּי מִיתֵיהּ וּמַלֵּיל עִם בְּנֵי חִתָּאָה לְמֵימַר׃ |
| ד | גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם וְאֶקְבְּרָ֥ה מֵתִ֖י מִלְּפָנָֽי׃ | דַּיָּיר וְתוֹתָב אֲנָא עִמְּכוֹן הַבוּ לִי אַחְסָנַת קְבוּרָא עִמְּכוֹן וְאֶקְבַּר מִיתִי מִן קֳדָמָי׃ |
| גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם – גֵּר מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת וְנִתְיַשַּׁבְתִּי עִמָּכֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: אִם תִּרְצוּ הֲרֵינִי גֵר. וְאִם לַאו אֶהְיֶה תוֹשָׁב וְאֶטְּלֶנָּה מִן הַדִּין, שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (לעיל יב,ז): "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת" (בראשית רבה נח,ו). אֲחֻזַּת קֶבֶר – אֲחֻזַּת קַרְקַע לְבֵית הַקְּבָרוֹת. | ||
| ה | וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ | וַאֲתִיבוּ בְּנֵי חִתָּאָה יָת אַבְרָהָם לְמֵימַר לֵיהּ׃ |
| ו | שְׁמָעֵ֣נוּ ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱלֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ | קַבֵּיל מִנַּנָא רִבּוֹנַנָא רַב קֳדָם יְיָ אַתְּ בֵּינַנָא בִּשְׁפַר קִבְרַנָא קְבַר יָת מִיתָךְ אֲנָשׁ מִנַּנָא יָת קִבְרֵיהּ לָא יִמְנַע מִנָּךְ מִלְּמִקְבַּר מִיתָךְ׃ |
| לֹא יִכְלֶה – לֹא יִמְנַע (לפי התרגום "לָא יִמְנַע מִנָּךְ"), כְּמוֹ "לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ" (תהלים מ,יב), וּכְמוֹ "וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם" (לעיל ח,ב). | ||
| ז | וַיָּ֧קׇם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת׃ | וְקָם אַבְרָהָם וּסְגֵיד לְעַמָּא דְּאַרְעָא לִבְנֵי חִתָּאָה׃ |
| ח | וַיְדַבֵּ֥ר אִתָּ֖ם לֵאמֹ֑ר אִם־יֵ֣שׁ אֶֽת־נַפְשְׁכֶ֗ם לִקְבֹּ֤ר אֶת־מֵתִי֙ מִלְּפָנַ֔י שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־צֹֽחַר׃ | וּמַלֵּיל עִמְּהוֹן לְמֵימַר אִם אִית רַעֲוָא נַפְשְׁכוֹן לְמִקְבַּר יָת מִיתִי מִן קֳדָמַי קַבִּילוּ מִנִּי וּבְעוֹ לִי מִן עֶפְרוֹן בַּר צוֹחַר׃ |
| נַפְשְׁכֶם – רְצוֹנְכֶם. וּפִגְעוּ לִי – לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, כְּמוֹ "אַל תִּפְגְּעִי בִי" (רות א,טז). | ||
| ט | וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִּ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר׃ | וְיִתֵּין לִי יָת מְעָרַת כָּפֵילְתָּא דְּלֵיהּ דְּבִסְטַר חַקְלֵיהּ בִּכְסַף שְׁלִים יִתְּנַהּ לִי בֵּינֵיכוֹן לְאַחְסָנַת קְבוּרָא׃ |
| הַמַּכְפֵּלָה – בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּבָר אַחֵר: שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נ"ג ע"א). בְּכֶסֶף מָלֵא – שָׁלֵם, כָּל שָׁוְיָהּ. וְכֵן דָּוִד אָמַר לַאֲרַוְנָה (דה"א כא,כד): "בְּכֶסֶף מָלֵא". | ||
| י | וְעֶפְר֥וֹן יֹשֵׁ֖ב בְּת֣וֹךְ בְּנֵי־חֵ֑ת וַיַּ֩עַן֩ עֶפְר֨וֹן הַחִתִּ֤י אֶת־אַבְרָהָם֙ בְּאׇזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֔ת לְכֹ֛ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִיר֖וֹ לֵאמֹֽר׃ | וְעֶפְרוֹן יָתֵיב בְּגוֹ בְּנֵי חִתָּאָה וַאֲתֵיב עֶפְרוֹן חִתָּאָה יָת אַבְרָהָם קֳדָם בְּנֵי חִתָּאָה לְכֹל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ לְמֵימַר׃ |
| וְעֶפְרוֹן יֹשֵׁב – כְּתִיב חָסֵר, אוֹתוֹ הַיּוֹם מִנּוּהוּ שׁוֹטֵר עֲלֵיהֶם. מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לוֹ, עָלָה לִגְדֻלָּה. לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ – שֶׁכֻּלָּן בָּטְלוּ מִמְּלַאכְתָּן, וּבָאוּ לִגְמוֹל חֶסֶד לְשָׂרָה (בראשית רבה נח,ז). | ||
| יא | לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ׃ | לָא רִבּוֹנִי קַבֵּיל מִנִּי חַקְלָא יְהַבִית לָךְ וּמְעָרְתָא דְּבֵיהּ לָךְ יְהַבְתַּהּ לְעֵינֵי בְּנֵי עַמִּי יְהַבְתַּהּ לָךְ קְבַר מִיתָךְ׃ |
| לֹא אֲדֹנִי – לֹא תִקְנֶה אוֹתָהּ בְּדָמִים. נָתַתִּי לָךְ – הֲרֵי הִיא כְּמוֹ שֶׁנְּתַתִּיהָ לְךָ. | ||
| יב | וַיִּשְׁתַּ֙חוּ֙ אַבְרָהָ֔ם לִפְנֵ֖י עַ֥ם הָאָֽרֶץ׃ | וּסְגֵיד אַבְרָהָם קֳדָם עַמָּא דְּאַרְעָא׃ |
| יג | וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־עֶפְר֜וֹן בְּאׇזְנֵ֤י עַם־הָאָ֙רֶץ֙ לֵאמֹ֔ר אַ֛ךְ אִם־אַתָּ֥ה ל֖וּ שְׁמָעֵ֑נִי נָתַ֜תִּי כֶּ֤סֶף הַשָּׂדֶה֙ קַ֣ח מִמֶּ֔נִּי וְאֶקְבְּרָ֥ה אֶת־מֵתִ֖י שָֽׁמָּה׃ | וּמַלֵּיל עִם עֶפְרוֹן קֳדָם עַמָּא דְּאַרְעָא לְמֵימַר בְּרַם אִם עֲבַדְתְּ לִי טֵיבוּ קַבֵּיל מִנִּי אֶתֵּין כַּסְפָּא דְּמֵי חַקְלָא סַב מִנִּי וְאֶקְבַּר יָת מִיתִי תַּמָּן׃ |
| אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי – אַתָּה אוֹמֵר לִי לִשְׁמוֹעַ לְךָ וְלִקַּח בְּחִנָּם, אֲנִי אִי אֶפְשִׁי בְּכָךְ. אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי – הַלְוַאי וְתִשְׁמָעֵנִי. נָתַתִּי – דונא"י [donai = נתתי[1]] בְּלַעַ"ז: מוּכָן הוּא אֶצְלִי, וְהַלְוַאי נָתַתִּי לְךָ כְּבָר. | ||
| יד | וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ׃ | וַאֲתֵיב עֶפְרוֹן יָת אַבְרָהָם לְמֵימַר לֵיהּ׃ |
| טו | אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶ֩רֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃ | רִבּוֹנִי קַבֵּיל מִנִּי אֲרַע שָׁוְיָא אַרְבַּע מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף בֵּינָא וּבֵינָךְ מָא הִיא וְיָת מִיתָךְ קְבַר׃ |
| בֵּינִי וּבֵינְךָ – בֵּין שְׁנֵי אוֹהֲבִים כָּמוֹנוּ מָה הִיא חֲשׁוּבָה? לִכְלוּם! אֶלָּא הַנַּח אֶת הַמֶּכֶר וְאֶת מֵתְךָ קְבוֹר. | ||
| טז | וַיִּשְׁמַ֣ע אַבְרָהָם֮ אֶל־עֶפְרוֹן֒ וַיִּשְׁקֹ֤ל אַבְרָהָם֙ לְעֶפְרֹ֔ן אֶת־הַכֶּ֕סֶף אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר בְּאׇזְנֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת אַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ שֶׁ֣קֶל כֶּ֔סֶף עֹבֵ֖ר לַסֹּחֵֽר׃ | וְקַבֵּיל אַבְרָהָם מִן עֶפְרוֹן וּתְקַל אַבְרָהָם לְעֶפְרוֹן יָת כַּסְפָּא דְּמַלֵּיל קֳדָם בְּנֵי חִתָּאָה אַרְבַּע מְאָה סִלְעִין דִּכְסַף מִתְקַבַּל סְחוֹרָה בְּכָל מְדִינָה׃ |
| וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן – חָסֵר וָי"ו. לְפִי שֶׁאָמַר הַרְבֵּה, וַאֲפִלּוּ מְעַט לֹא עָשָׂה. שֶׁנָּטַל מִמֶּנּוּ שְׁקָלִים גְּדוֹלִים שֶׁהֵן קַנְטָרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: "עוֹבֵר לַסּוֹחֵר" – שֶׁמִּתְקַבְּלִים בְּשֶׁקֶל בְּכָל מָקוֹם. וְיֵשׁ מָקוֹם שֶׁשִּׁקְלֵיהֶן גְּדוֹלִים, שֶׁהֵן קַנְטָרִין, צינטינייר"ש [centeniers = משקלים של מאה מידות, מטבעות של מאה[2]] בְּלַעַ"ז (בבא מציעא פ"ז ע"א; בכורות נ' ע"א; בראשית רבה נח,ז). | ||
שני עריכה
| יז | וַיָּ֣קׇם ׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכׇל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכׇל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב׃ | וְקָם חֲקַל עֶפְרוֹן דִּבְכָפֵילְתָּא דִּקְדָם מַמְרֵא חַקְלָא וּמְעָרְתָא דְּבֵיהּ וְכָל אִילָנֵי דִּבְחַקְלָא דִּבְכָל תְּחוּמֵיהּ סְחוֹר סְחוֹר׃ |
| וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן – תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ, שֶׁיָּצָא מִיַּד הֶדְיוֹט לְיַד מֶלֶךְ (בראשית רבה נח,ח). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: וַיָּקָם הַשָּׂדֶה, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, וְכָל הָעֵץ "לְאַבְרָהָם לְמִקְנָה..." (פסוק הבא). | ||
| יח | לְאַבְרָהָ֥ם לְמִקְנָ֖ה לְעֵינֵ֣י בְנֵי־חֵ֑ת בְּכֹ֖ל בָּאֵ֥י שַֽׁעַר־עִירֽוֹ׃ | לְאַבְרָהָם לִזְבִינוֹהִי לְעֵינֵי בְּנֵי חִתָּאָה בְּכֹל עָלֵי תְּרַע קַרְתֵּיהּ׃ |
| בְּכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ – בְּקֶרֶב כֻּלָּם וּבְמַעֲמַד כֻּלָּם הִקְנָהוּ לוֹ. | ||
| יט | וְאַחֲרֵי־כֵן֩ קָבַ֨ר אַבְרָהָ֜ם אֶת־שָׂרָ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ אֶל־מְעָרַ֞ת שְׂדֵ֧ה הַמַּכְפֵּלָ֛ה עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵ֖א הִ֣וא חֶבְר֑וֹן בְּאֶ֖רֶץ כְּנָֽעַן׃ | וּבָתַר כֵּן קְבַר אַבְרָהָם יָת שָׂרָה אִתְּתֵיהּ בִּמְעָרַת חֲקַל כָּפֵילְתָּא עַל אַפֵּי מַמְרֵא הִיא חֶבְרוֹן בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן׃ |
| כ | וַיָּ֨קׇם הַשָּׂדֶ֜ה וְהַמְּעָרָ֧ה אֲשֶׁר־בּ֛וֹ לְאַבְרָהָ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָ֑בֶר מֵאֵ֖ת בְּנֵי־חֵֽת׃ | וְקָם חַקְלָא וּמְעָרְתָא דְּבֵיהּ לְאַבְרָהָם לְאַחְסָנַת קְבוּרָא מִן בְּנֵי חִתָּאָה׃ |
| ס | פָּרָשַׁת לְקִיחַת רִבְקָה |
| כד א | וְאַבְרָהָ֣ם זָקֵ֔ן בָּ֖א בַּיָּמִ֑ים וַֽיהֹוָ֛ה בֵּרַ֥ךְ אֶת־אַבְרָהָ֖ם בַּכֹּֽל׃ | וְאַבְרָהָם סִיב עָאל בְּיוֹמִין וַייָ בָּרֵיךְ יָת אַבְרָהָם בְּכוֹלָא׃ |
| בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל – "בַּכֹּל" עוֹלֶה בְּגִימַטְרִיָּא "בֵּן", וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה לוֹ בֵּן הָיָה צָרִיךְ לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה. | ||
| ב | וַיֹּ֣אמֶר אַבְרָהָ֗ם אֶל־עַבְדּוֹ֙ זְקַ֣ן בֵּית֔וֹ הַמֹּשֵׁ֖ל בְּכׇל־אֲשֶׁר־ל֑וֹ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֥חַת יְרֵכִֽי׃ | וַאֲמַר אַבְרָהָם לְעַבְדֵּיהּ סָבָא דְּבֵיתֵיהּ דְּשַׁלִּיט בְּכָל דְּלֵיהּ שַׁו כְּעַן יְדָךְ תְּחוֹת יִרְכִּי׃ |
| זְקַן בֵּיתוֹ – לְפִי שֶׁהוּא דָּבוּק נָקוּד "זְקַן". תַּחַת יְרֵכִי – לְפִי שֶׁהַנִּשְׁבָּע צָרִיךְ שֶׁיִּטּוֹל בְּיָדוֹ חֵפֶץ שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ מְזוּזָה אוֹ תְּפִלִּין (שבועות ל"ח ע"ב), וְהַמִּילָה הָיְתָה מִצְוָה רִאשׁוֹנָה לוֹ, וּבָאָה לוֹ עַל יְדֵי צַעַר, וְהָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו, וּנְטָלָהּ (בראשית רבה נט,ח). | ||
| ג | וְאַשְׁבִּ֣יעֲךָ֔ בַּֽיהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֔יִם וֵֽאלֹהֵ֖י הָאָ֑רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יוֹשֵׁ֥ב בְּקִרְבּֽוֹ׃ | וַאֲקַיֵּים עֲלָךְ בְּמֵימְרָא דַּייָ אֱלָהָא דִּשְׁמַיָּא וֵאלָהָא דְּאַרְעָא דְּלָא תִּסַּב אִתְּתָא לִבְרִי מִבְּנָת כְּנַעֲנָאֵי דַּאֲנָא יָתֵיב בֵּינֵיהוֹן׃ |
| ד | כִּ֧י אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מוֹלַדְתִּ֖י תֵּלֵ֑ךְ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִ֥י לְיִצְחָֽק׃ | אֱלָהֵין לְאַרְעִי וּלְיַלָּדוּתִי תֵּיזֵיל וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי לְיִצְחָק׃ |
| ה | וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ הָעֶ֔בֶד אוּלַי֙ לֹא־תֹאבֶ֣ה הָֽאִשָּׁ֔ה לָלֶ֥כֶת אַחֲרַ֖י אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את הֶֽהָשֵׁ֤ב אָשִׁיב֙ אֶת־בִּנְךָ֔ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־יָצָ֥אתָ מִשָּֽׁם׃ | וַאֲמַר לֵיהּ עַבְדָּא מָאִם לָא תֵּיבֵי אִתְּתָא לְמֵיתֵי בָּתְרַי לְאַרְעָא הָדָא הַאָתָבָא אָתִיב יָת בְּרָךְ לְאַרְעָא דִּנְפַקְתָּא מִתַּמָּן׃ |
| ו | וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו אַבְרָהָ֑ם הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תָּשִׁ֥יב אֶת־בְּנִ֖י שָֽׁמָּה׃ | וַאֲמַר לֵיהּ אַבְרָהָם אִסְתְּמַר לָךְ דִּלְמָא תָּתִיב יָת בְּרִי לְתַמָּן׃ |
| ז | יְהֹוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃ | יְיָ אֱלָהָא דִּשְׁמַיָּא דְּדַבְרַנִי מִבֵּית אַבָּא וּמֵאֲרַע יַלָּדוּתִי וּדְמַלֵּיל לִי וּדְקַיֵּים לִי לְמֵימַר לִבְנָךְ אֶתֵּין יָת אַרְעָא הָדָא הוּא יִשְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ קֳדָמָךְ וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי מִתַּמָּן׃ |
| ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי – וְלֹא אָמַר "וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ". וּלְמַעְלָה אָמַר (לעיל פסוק ג): "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ"? אָמַר לוֹ: עַכְשָׁיו הוּא "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ", שֶׁהִרְגַּלְתִּיו בְּפִי הַבְּרִיּוֹת. אֲבָל כְּשֶׁלְּקָחַנִי מִבֵּית אָבִי, הָיָה "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" וְלֹא אֱלֹהֵי הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא הָיוּ בָּאֵי עוֹלָם מַכִּירִים בּוֹ, וּשְׁמוֹ לֹא הָיָה רָגִיל בָּאָרֶץ (בראשית רבה נט,ח). מִבֵּית אָבִי – מֵחָרָן. וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי – מֵאוּר כַּשְׂדִים. וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי – לְצָרְכִּי, כְּמוֹ (מל"א ב,ד): "אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי". וְכֵן כָּל "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם", הַסְּמוּכִים אֵצֶל דִּבּוּר, מְפוֹרָשִׁים בְּלָשׁוֹן "עַל"; וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם "עֲלַי", "עֲלוֹהִי", "עֲלֵיהוֹן". שֶׁאֵין נוֹפֵל אֵצֶל דִּבּוּר לְשׁוֹן "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם", אֶלָא "אֵלַי", "אֵלָיו", "אֲלֵיהֶם"; וְתַרְגּוּם שֶׁלָּהֶם "עִמִּי", "עִמֵּיהּ", "עִמְּהוֹן". אֲבָל אֵצֶל אֲמִירָה נוֹפֵל לְשׁוֹן "לִי" וְ"לוֹ" וְ"לָהֶם". וַאֲשֶר נִשְׁבַּע לִי – בֵּין הַבְּתָרִים (בראשית רבה נט,י). | ||
| ח | וְאִם־לֹ֨א תֹאבֶ֤ה הָֽאִשָּׁה֙ לָלֶ֣כֶת אַחֲרֶ֔יךָ וְנִקִּ֕יתָ מִשְּׁבֻעָתִ֖י זֹ֑את רַ֣ק אֶת־בְּנִ֔י לֹ֥א תָשֵׁ֖ב שָֽׁמָּה׃ | וְאִם לָא תֵּיבֵי אִתְּתָא לְמֵיתֵי בָּתְרָךְ וּתְהֵי זָכָא מִמּוֹמָתִי דָּא לְחוֹד יָת בְּרִי לָא תָּתִיב לְתַמָּן׃ |
| וְנִקִּיתָ מִשְּׁבוּעָתִי... – וְקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא. רַק אֶת בְּנִי... – "רַק" מִיעוּט הוּא: בְּנִי אֵינוֹ חוֹזֵר, אֲבָל יַעֲקֹב בֶּן בְּנִי סוֹפוֹ לַחֲזוֹר (בראשית רבה נט,י). | ||
| ט | וַיָּ֤שֶׂם הָעֶ֙בֶד֙ אֶת־יָד֔וֹ תַּ֛חַת יֶ֥רֶךְ אַבְרָהָ֖ם אֲדֹנָ֑יו וַיִּשָּׁ֣בַֽע ל֔וֹ עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ | וְשַׁוִּי עַבְדָּא יָת יְדֵיהּ תְּחוֹת יִרְכָּא דְּאַבְרָהָם רִבּוֹנֵיהּ וְקַיֵּים לֵיהּ עַל פִּתְגָמָא הָדֵין׃ |
שלישי עריכה
| י | וַיִּקַּ֣ח הָ֠עֶ֠בֶד עֲשָׂרָ֨ה גְמַלִּ֜ים מִגְּמַלֵּ֤י אֲדֹנָיו֙ וַיֵּ֔לֶךְ וְכׇל־ט֥וּב אֲדֹנָ֖יו בְּיָד֑וֹ וַיָּ֗קׇם וַיֵּ֛לֶךְ אֶל־אֲרַ֥ם נַֽהֲרַ֖יִם אֶל־עִ֥יר נָחֽוֹר׃ | וּדְבַר עַבְדָּא עַסְרָא גַּמְלִין מִגַּמְלֵי רִבּוֹנֵיהּ וַאֲזַל וְכָל טוּב רִבּוֹנֵיהּ בִּידֵיהּ וְקָם וַאֲזַל לַאֲרָם דְּעַל פְּרָת לְקַרְתָּא דְּנָחוֹר׃ |
| מִגְּמַלֵּי אֲדוֹנָיו – נִכָּרִין הָיוּ מִשְּׁאָר גְּמַלִּים, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִין זְמוּמִין מִפְּנֵי הַגֶּזֶל, שֶׁלֹּא יִרְעוּ בִּשְֹדוֹת אֲחֵרִים. וְכָל טוּב אֲדוֹנָיו בְּיָדוֹ – שְׁטַר מַתָּנָה כָּתַב לְיִצְחָק עַל כָּל אֲשֶׁר לוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּקְפְּצוּ לִשְׁלוֹחַ לוֹ בִּתָּם (בראשית רבה נט,יא). אֲרַם נַהֲרַיִם – בֵּין שְׁתֵּי נְהָרוֹת יוֹשֶׁבֶת. | ||
| יא | וַיַּבְרֵ֧ךְ הַגְּמַלִּ֛ים מִח֥וּץ לָעִ֖יר אֶל־בְּאֵ֣ר הַמָּ֑יִם לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב לְעֵ֖ת צֵ֥את הַשֹּׁאֲבֹֽת׃ | וְאַשְׁרִי גַּמְלַיָּא מִבַּרָא לְקַרְתָּא עִם בֵּירָא דְּמַיָּא לְעִדָּן רַמְשָׁא לְעִדָּן דְּנָפְקָן מָלְיָתָא׃ |
| וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים – הִרְבִּיצָם (בראשית רבה נט,יא). | ||
| יב | וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהֹוָ֗ה אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם הַקְרֵה־נָ֥א לְפָנַ֖י הַיּ֑וֹם וַעֲשֵׂה־חֶ֕סֶד עִ֖ם אֲדֹנִ֥י אַבְרָהָֽם׃ | וַאֲמַר יְיָ אֱלָהֵיהּ דְּרִבּוֹנִי אַבְרָהָם זָמֵין כְּעַן קֳדָמַי יוֹמָא דֵין וַעֲבֵיד טִיבוּ עִם רִבּוֹנִי אַבְרָהָם׃ |
| יג | הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וּבְנוֹת֙ אַנְשֵׁ֣י הָעִ֔יר יֹצְאֹ֖ת לִשְׁאֹ֥ב מָֽיִם׃ | הָא אֲנָא קָאֵים עַל עֵינָא דְּמַיָּא וּבְנָת אֲנָשֵׁי קַרְתָּא יִפְּקָן לְמִמְלֵי מַיָּא׃ |
| יד | וְהָיָ֣ה הַֽנַּעֲרָ֗ אֲשֶׁ֨ר אֹמַ֤ר אֵלֶ֙יהָ֙ הַטִּי־נָ֤א כַדֵּךְ֙ וְאֶשְׁתֶּ֔ה וְאָמְרָ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה אֹתָ֤הּ הֹכַ֙חְתָּ֙ לְעַבְדְּךָ֣ לְיִצְחָ֔ק וּבָ֣הּ אֵדַ֔ע כִּי־עָשִׂ֥יתָ חֶ֖סֶד עִם־אֲדֹנִֽי׃ | וּתְהֵי עוּלֵימְתָא דְּאֵימַר לַהּ אַרְכַּנִי כְעַן קוּלְּתִיךְ וְאֶשְׁתֵּי וְתֵימַר אֵשְׁתְּ וְאַף גַּמְלָךְ אַשְׁקֵי יָתַהּ זָמֵינְתָּא לְעַבְדָּךְ לְיִצְחָק וּבַהּ אֶדַּע אֲרֵי עֲבַדְתְּ טֵיבוּ עִם רִבּוֹנִי׃ |
| אוֹתָהּ הוֹכַחְתָּ – רְאוּיָה הִיא לוֹ, שֶׁתְּהֵא גּוֹמֶלֶת חֲסָדִים, וּכְדַאי לִכָּנֵס בְּבֵיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. וּלְשׁוֹן "הוֹכַחְתָּ" – בֵּרַרְתָּ, אפרובי"ר [aprover = להראות בבירור[3]] בְּלַעַ"ז. וּבָהּ אֵדַע – לְשׁוֹן תְּחִנָּה: הוֹדַע לִי בָּהּ. כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד – אִם תִּהְיֶה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְהוֹגֶנֶת לוֹ, אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד. | ||
| טו | וַֽיְהִי־ה֗וּא טֶ֘רֶם֮ כִּלָּ֣ה לְדַבֵּר֒ וְהִנֵּ֧ה רִבְקָ֣ה יֹצֵ֗את אֲשֶׁ֤ר יֻלְּדָה֙ לִבְתוּאֵ֣ל בֶּן־מִלְכָּ֔ה אֵ֥שֶׁת נָח֖וֹר אֲחִ֣י אַבְרָהָ֑ם וְכַדָּ֖הּ עַל־שִׁכְמָֽהּ׃ | וַהֲוָה הוּא עַד לָא שֵׁיצִי לְמַלָּלָא וְהָא רִבְקָה נְפַקַת דְּאִתְיְלֵידַת לִבְתוּאֵל בַּר מִלְכָּה אִתַּת נָחוֹר אֲחוּהִי דְּאַבְרָהָם וְקוּלְּתַהּ עַל כַּתְפַּהּ׃ |
| טז | וְהַֽנַּעֲרָ֗ טֹבַ֤ת מַרְאֶה֙ מְאֹ֔ד בְּתוּלָ֕ה וְאִ֖ישׁ לֹ֣א יְדָעָ֑הּ וַתֵּ֣רֶד הָעַ֔יְנָה וַתְּמַלֵּ֥א כַדָּ֖הּ וַתָּֽעַל׃ | וְעוּלֵימְתָא שַׁפִּירָא לְמִחְזֵי לַחְדָּא בְּתוּלְתָא וּגְבַר לָא יַדְעַהּ וּנְחַתַת לְעֵינָא וּמְלָת קוּלְּתַהּ וּסְלֵיקַת׃ |
| בְּתוּלָה – מִמְּקוֹם בְּתוּלִים. וְאִישׁ לֹא יְדָעָהּ – שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ, לְפִי שֶׁבְּנוֹת הַגּוֹיִם הָיוּ מְשַׁמְּרוֹת מְקוֹם בְּתוּלֵיהֶן וּמַפְקִירוֹת עַצְמָן מִמָּקוֹם אַחֵר, הֵעִיד עַל זוֹ שֶׁנְּקִיָּה מִכֹּל (בראשית רבה ס,ה). | ||
| יז | וַיָּ֥רׇץ הָעֶ֖בֶד לִקְרָאתָ֑הּ וַיֹּ֕אמֶר הַגְמִיאִ֥ינִי נָ֛א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ | וּרְהַט עַבְדָּא לְקַדָּמוּתַהּ וַאֲמַר אַשְׁקַנִי כְעַן זְעֵיר מַיָּא מִקּוּלְּתִיךְ׃ |
| וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ – לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ (שם). הַגְמִיאִינִי נָא – לְשׁוֹן גְּמִיעָה (שבת ע"ז ע"א), הומי"ר [humer = לגמוא (לבלוע מתוך שאיפה)[4]] בְּלַעַ"ז. | ||
| יח | וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃ | וַאֲמַרַת אֵשְׁתְּ רִבּוֹנִי וְאוֹחִיאַת וַאֲחֵיתַת קוּלְּתַהּ עַל יְדַהּ וְאַשְׁקִיתֵיהּ׃ |
| וַתֹּרֶד כַּדָּהּ – מֵעַל שִׁכְמָהּ. | ||
| יט | וַתְּכַ֖ל לְהַשְׁקֹת֑וֹ וַתֹּ֗אמֶר גַּ֤ם לִגְמַלֶּ֙יךָ֙ אֶשְׁאָ֔ב עַ֥ד אִם־כִּלּ֖וּ לִשְׁתֹּֽת׃ | וְשֵׁיצִיאַת לְאַשְׁקָיוּתֵיהּ וַאֲמַרַת אַף לְגַמְלָךְ אֶמְלֵי עַד דִּיסַפְּקוּן לְמִשְׁתֵּי׃ |
| עַד אִם כִּלּוּ – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר". "אִם כִּלּוּ" תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "דִּיסַפְּקוּן", שֶׁזּוֹ הִיא גְּמַר שְׁתִיָּתָן כְּשֶׁשָּׁתוּ דֵּי סִפּוּקָן. | ||
| כ | וַתְּמַהֵ֗ר וַתְּעַ֤ר כַּדָּהּ֙ אֶל־הַשֹּׁ֔קֶת וַתָּ֥רׇץ ע֛וֹד אֶֽל־הַבְּאֵ֖ר לִשְׁאֹ֑ב וַתִּשְׁאַ֖ב לְכׇל־גְּמַלָּֽיו׃ | וְאוֹחִיאַת וּנְפַצַת קוּלְּתַהּ לְבֵית שִׁקְיָא וּרְהַטַת עוֹד לְבֵירָא לְמִמְלֵי וּמְלָת לְכָל גַּמְלוֹהִי׃ |
| וַתְּעַר – לְשׁוֹן נְפִיצָה (לפי התרגום "וּנְפַצַת"). וְהַרְבֵּה יֵשׁ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "הַמְעָרֶה מִכְּלִי אֶל כְּלִי" (עבודה זרה ע"ב ע"א). וּבַמִּקְרָא יֵשׁ לוֹ דּוֹמֶה: "אַל תְּעַר נַפְשִׁי" (תהלים קמא,ח), "אֲשֶׁר הֶעֱרָה לַמָּוֶת נַפְשׁוֹ" (ישעיהו נג,יב). הַשֹּׁקֶת – אֶבֶן חֲלוּלָה שֶׁשּׁוֹתִים בָּהּ הַגְּמַלִּים. | ||
| כא | וְהָאִ֥ישׁ מִשְׁתָּאֵ֖ה לָ֑הּ מַחֲרִ֕ישׁ לָדַ֗עַת הַֽהִצְלִ֧יחַ יְהֹוָ֛ה דַּרְכּ֖וֹ אִם־לֹֽא׃ | וְגוּבְרָא שָׁהֵי בַּהּ מִסְתַּכַּל שָׁתֵיק לְמִדַּע הַאַצְלַח יְיָ אוֹרְחֵיהּ אִם לָא׃ |
| מִשְׁתָּאֵה – לְשׁוֹן שְׁאִיָּה, כְּמוֹ "שָׁאוּ עָרִים, תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה" (ישעיהו ו,יא). מִשְׁתָּאֵה – מִשְׁתּוֹמֵם וּמִתְבַּהֵל עַל שֶׁרָאָה דְּבָרוֹ קָרוֹב לְהַצְלִיחַ, אֲבָל אֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם מִמִּשְׁפַּחַת אַבְרָהָם הִיא אִם לָאו. וְאַל תִּתְמַהּ בַּתָּי"ו שֶׁל "מִשְׁתָּאֵה", שֶׁאֵין לְךָ תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ שִׁי"ן וּמְדַבֶּרֶת בִּלְשׁוֹן מִתְפָּעֵל, שֶׁאֵין תָּי"ו מַפְרִידָה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שֶׁל עִקַּר הַיְסוֹד, כְּגוֹן: "מִשְׁתָּאֵה", "מִשְׁתּוֹלֵל" (ישעיהו נט,טו) מִגִּזְרַת "שׁוֹלֵל", "וַיִּשְׁתּוֹמֵם" (ישעיהו נט,טז) מִגִּזְרַת "שְׁמָמָה", "וְיִשְׁתַּמֵּר חֻקּוֹת עָמְרִי" (מיכה ו,טז) מִגִּזְרַת "שַׁמֵּר". אַף כַּאן "מִשְׁתָּאֵה" מִגִּזְרַת "תִּשָּׁאֶה". וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא לְשׁוֹן "מְשׁוֹמֵם" בְּאָדָם נִבְהָל וְנֶאֱלָם וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת, כְּמוֹ "עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרוֹנִים" (איוב יח,כ), "שֹׁמּוּ שָׁמַיִם" (ירמיהו ב,יב), "אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָא" (דניאל ד,טז) – כָּךְ תְּפָרֵשׁ לְשׁוֹן "שְׁאִיָּה" בְּאָדָם בָּהוּל וּבַעַל מַחֲשָׁבוֹת. [וְאוּנְקְלוּס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן "שְׁהִיָּה": "וְגוּבְרָא שָׁהֵי" – שׁוֹהֵא וְעוֹמֵד בְּמָקוֹם אֶחָד לִרְאוֹת "הַהִצְלִיחַ ה' דַּרְכּוֹ". וְאֵין לְתַרְגֵּם "שָׁתֵי", שֶׁהֲרֵי אֵינוֹ לְשׁוֹן שְׁתִיָּה, שֶׁאֵין אָלֶ"ף נוֹפֶלֶת בִּלְשׁוֹן שְׁתִיָּה.] מִשְׁתָּאֵה לָהּ – מִשְׁתּוֹמֵם עָלֶיהָ, כְּמוֹ: "אִמְרִי לִי אָחִי הוּא" (לעיל כ,יג), וּכְמוֹ "וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ" (להלן כו,ז). | ||
| כב | וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר כִּלּ֤וּ הַגְּמַלִּים֙ לִשְׁתּ֔וֹת וַיִּקַּ֤ח הָאִישׁ֙ נֶ֣זֶם זָהָ֔ב בֶּ֖קַע מִשְׁקָל֑וֹ וּשְׁנֵ֤י צְמִידִים֙ עַל־יָדֶ֔יהָ עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מִשְׁקָלָֽם׃ | וַהֲוָה כַּד סְפִיקוּ גַּמְלַיָּא לְמִשְׁתֵּי וּנְסֵיב גּוּבְרָא קְדָשָׁא דְּדַהְבָּא תִּקְלָא מַתְקָלֵיהּ וּתְרֵין שֵׁירִין עַל יְדַהָא מַתְקַל עֲסַר סִלְעִין דִּדְהַב מַתְקָלְהוֹן׃ |
| בֶּקַע – רֶמֶז לְשִׁקְלֵי יִשְׂרָאֵל "בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת" (שמות לח,כו). וּשְׁנֵי צְמִידִים – רֶמֶז לִשְׁנֵי לֻחוֹת מְצֻמָּדוֹת. עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם – רֶמֶז לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבָּהֶן (בראשית רבה ס,ו). | ||
| כג | וַיֹּ֙אמֶר֙ בַּת־מִ֣י אַ֔תְּ הַגִּ֥ידִי נָ֖א לִ֑י הֲיֵ֧שׁ בֵּית־אָבִ֛יךְ מָק֥וֹם לָ֖נוּ לָלִֽין׃ | וַאֲמַר בַּת מַן אַתְּ חַוַּא כְעַן לִי הַאִית בֵּית אֲבוּיִךְ אֲתַר כָּשַׁר לַנָא לִמְבָּת׃ |
| וַיֹּאמֶר בַּת מִי אַתְּ – לְאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ שְׁאָלָהּ, לְפִי שֶׁהָיָה בָטוּחַ בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהִצְלִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דַּרְכּוֹ. לָלִין – לִינָה אַחַת. "לִין" שֵׁם דָּבָר, וְהִיא אָמְרָה "לָלוּן" (להלן פסוק כה) – כַּמָּה לִינוֹת (בראשית רבה ס,ו). | ||
| כד | וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו בַּת־בְּתוּאֵ֖ל אָנֹ֑כִי בֶּן־מִלְכָּ֕ה אֲשֶׁ֥ר יָלְדָ֖ה לְנָחֽוֹר׃ | וַאֲמַרַת לֵיהּ בַּת בְּתוּאֵל אֲנָא בַּר מִלְכָּה דִּילֵידַת לְנָחוֹר׃ |
| בַּת בְּתוּאֵל – הֱשִׁיבַתּוּ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן. | ||
| כה | וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו גַּם־תֶּ֥בֶן גַּם־מִסְפּ֖וֹא רַ֣ב עִמָּ֑נוּ גַּם־מָק֖וֹם לָלֽוּן׃ | וַאֲמַרַת לֵיהּ אַף תִּבְנָא אַף כִּסְּתָא סַגִּי עִמַּנָא אַף אֲתַר כָּשַׁר לִמְבָּת׃ |
| מִסְפּוֹא – כָּל מַאֲכַל הַגְּמַלִּים קָרוּי "מִסְפּוֹא", כְּגוֹן תֶּבֶן וּשְׂעוֹרִים. | ||
| כו | וַיִּקֹּ֣ד הָאִ֔ישׁ וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לַֽיהֹוָֽה׃ | וּכְרַע גּוּבְרָא וּסְגֵיד קֳדָם יְיָ׃ |
רביעי עריכה
| כז | וַיֹּ֗אמֶר בָּר֤וּךְ יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲ֠שֶׁ֠ר לֹֽא־עָזַ֥ב חַסְדּ֛וֹ וַאֲמִתּ֖וֹ מֵעִ֣ם אֲדֹנִ֑י אָנֹכִ֗י בַּדֶּ֙רֶךְ֙ נָחַ֣נִי יְהֹוָ֔ה בֵּ֖ית אֲחֵ֥י אֲדֹנִֽי׃ | וַאֲמַר בְּרִיךְ יְיָ אֱלָהֵיהּ דְּרִבּוֹנִי אַבְרָהָם דְּלָא מְנַע טֵיבוּתֵיהּ וְקוּשְׁטֵיהּ מִן רִבּוֹנִי אֲנָא בְּאוֹרַח תָּקְנָא דַּבְּרַנִי יְיָ לְבֵית אֲחוּהִי דְּרִבּוֹנִי׃ |
| בַּדֶּרֶךְ – דֶּרֶךְ הַמְּזֻמָן, דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר (לפי התרגום "בְּאוֹרַח תָּקְנָא"): בְּאוֹתוֹ דֶּרֶךְ שֶׁהָיִיתִי צָרִיךְ. וְכֵן כָּל בֵּי"ת וְלַמֶ"ד וְהֵ"א הַמְשַׁמְּשִׁים בְּרֹאשׁ הַתֵּיבָה וּנְקוּדִים בְּפַתָּ"ח, מְדַבְּרִים בְּדָבָר הַפָּשׁוּט שֶׁנִּזְכַּר כְּבָר בְּמָקוֹם אַחֵר, אוֹ שֶׁהוּא מְבוֹרָר וְנִכָּר בְּאֵיזוֹ הוּא מְדַבֵּר. | ||
| כח | וַתָּ֙רׇץ֙ הַֽנַּעֲרָ֔ וַתַּגֵּ֖ד לְבֵ֣ית אִמָּ֑הּ כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ | וּרְהַטַת עוּלֵימְתָא וְחַוִּיאַת לְבֵית אִמַּהּ כְּפִתְגָמַיָּא הָאִלֵּין׃ |
| לְבֵית אִמָּהּ – דֶּרֶךְ הַנָּשִׁים הָיְתָה לִהְיוֹת לָהֶן בַּיִת לֵישֵׁב בּוֹ לִמְלַאכְתָּן, וְאֵין הַבַּת מַגֶּדֶת אֶלָּא לְאִמָּהּ (בראשית רבה ס,ז). | ||
| כט | וּלְרִבְקָ֥ה אָ֖ח וּשְׁמ֣וֹ לָבָ֑ן וַיָּ֨רׇץ לָבָ֧ן אֶל־הָאִ֛ישׁ הַח֖וּצָה אֶל־הָעָֽיִן׃ | וּלְרִבְקָה אֲחָא וּשְׁמֵיהּ לָבָן וּרְהַט לָבָן לְוָת גּוּבְרָא לְבָרָא לְעֵינָא׃ |
| וַיָּרָץ – לָמָּה רָץ וְעַל מַה רָץ? וַיְהִי כִּרְאוֹת אֶת הַנֶּזֶם – אָמַר: עָשִׁיר הוּא זֶה, וְנָתַן עֵינָיו בַּמָּמוֹן. | ||
| ל | וַיְהִ֣י ׀ כִּרְאֹ֣ת אֶת־הַנֶּ֗זֶם וְֽאֶת־הַצְּמִדִים֮ עַל־יְדֵ֣י אֲחֹתוֹ֒ וּכְשׇׁמְע֗וֹ אֶת־דִּבְרֵ֞י רִבְקָ֤ה אֲחֹתוֹ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּֽה־דִבֶּ֥ר אֵלַ֖י הָאִ֑ישׁ וַיָּבֹא֙ אֶל־הָאִ֔ישׁ וְהִנֵּ֛ה עֹמֵ֥ד עַל־הַגְּמַלִּ֖ים עַל־הָעָֽיִן׃ | וַהֲוָה כַּד חֲזָא יָת קְדָשָׁא וְיָת שֵׁירַיָּא עַל יְדֵי אֲחָתֵיהּ וְכַד שְׁמַע יָת פִּתְגָמֵי רִבְקָה אֲחָתֵיהּ לְמֵימַר כְּדֵין מַלֵּיל עִמִּי גּוּבְרָא וַאֲתָא לְוָת גּוּבְרָא וְהָא קָאֵים עִלָּוֵי גַּמְלַיָּא עַל עֵינָא׃ |
| עַל הַגְּמַלִּים – לְשָׁמְרָן, כְּמוֹ (לעיל יח,ח): "וְהוּא עוֹמֵד עֲלֵיהֶם" – לְשַׁמְּשָׁם. | ||
| לא | וַיֹּ֕אמֶר בּ֖וֹא בְּר֣וּךְ יְהֹוָ֑ה לָ֤מָּה תַעֲמֹד֙ בַּח֔וּץ וְאָנֹכִי֙ פִּנִּ֣יתִי הַבַּ֔יִת וּמָק֖וֹם לַגְּמַלִּֽים׃ | וַאֲמַר עוֹל בְּרִיכָא דַּייָ לְמָא אַתְּ קָאֵים בְּבָרָא וַאֲנָא פַנֵּיתִי בֵּיתָא וַאֲתַר כָּשַׁר לְגַמְלַיָּא׃ |
| פִּנִּיתִי הַבַּיִת – מֵעֲבוֹדָה זָרָה. | ||
| לב | וַיָּבֹ֤א הָאִישׁ֙ הַבַּ֔יְתָה וַיְפַתַּ֖ח הַגְּמַלִּ֑ים וַיִּתֵּ֨ן תֶּ֤בֶן וּמִסְפּוֹא֙ לַגְּמַלִּ֔ים וּמַ֙יִם֙ לִרְחֹ֣ץ רַגְלָ֔יו וְרַגְלֵ֥י הָאֲנָשִׁ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ׃ | וְעָאל גּוּבְרָא לְבֵיתָא וּשְׁרָא מִן גַּמְלַיָּא וִיהַב תִּבְנָא וְכִסְּתָא לְגַמְלַיָּא וּמַיָּא לְאַסְחָאָה רַגְלוֹהִי וְרַגְלֵי גּוּבְרַיָּא דְּעִמֵּיהּ׃ |
| וַיְפַתַּח – הִתִּיר זָמָם שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה סוֹתֵם אֶת פִּיהֶם שֶׁלֹּא יִרְעוּ בַדֶּרֶךְ בִּשְֹדוֹת אֲחֵרִים (בראשית רבה ס,ח). | ||
| לג | ויישם וַיּוּשַׂ֤ם לְפָנָיו֙ לֶאֱכֹ֔ל וַיֹּ֙אמֶר֙ לֹ֣א אֹכַ֔ל עַ֥ד אִם־דִּבַּ֖רְתִּי דְּבָרָ֑י וַיֹּ֖אמֶר דַּבֵּֽר׃ | וְשַׁוִּיאוּ קֳדָמוֹהִי לְמֵיכַל וַאֲמַר לָא אֵיכוֹל עַד דַּאֲמַלֵּיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵּיל׃ |
| עַד אִם דִּבַּרְתִּי – הֲרֵי "אִם" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֲשֶׁר" וּבִלְשׁוֹן "כִּי", כְּמוֹ (להלן מט,י): "עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה". זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה ג' ע"א): "כִּי" מְשַׁמֵּשׁ בְּאַרְבַּע לְשׁוֹנוֹת, וְהָאֶחָד "אִי" וְהוּא "אִם". | ||
| לד | וַיֹּאמַ֑ר עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אָנֹֽכִי׃ | וַאֲמַר עַבְדָּא דְּאַבְרָהָם אֲנָא׃ |
| לה | וַיהֹוָ֞ה בֵּרַ֧ךְ אֶת־אֲדֹנִ֛י מְאֹ֖ד וַיִּגְדָּ֑ל וַיִּתֶּן־ל֞וֹ צֹ֤אן וּבָקָר֙ וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב וַעֲבָדִם֙ וּשְׁפָחֹ֔ת וּגְמַלִּ֖ים וַחֲמֹרִֽים׃ | וַייָ בָּרֵיךְ יָת רִבּוֹנִי לַחְדָּא וּסְגִי וִיהַב לֵיהּ עָאן וְתוֹרִין וּכְסַף וּדְהַב וְעַבְדִּין וְאַמְהָן וְגַמְלִין וּחְמָרִין׃ |
| לו | וַתֵּ֡לֶד שָׂרָה֩ אֵ֨שֶׁת אֲדֹנִ֥י בֵן֙ לַֽאדֹנִ֔י אַחֲרֵ֖י זִקְנָתָ֑הּ וַיִּתֶּן־ל֖וֹ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לֽוֹ׃ | וִילֵידַת שָׂרָה אִתַּת רִבּוֹנִי בַּר לְרִבּוֹנִי בָּתַר דְּסֵיבַת וִיהַב לֵיהּ יָת כָּל דְּלֵיהּ׃ |
| וַיִּתֶּן לוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ – שְׁטַר מַתָּנָה הֶרְאָה לָהֶם. | ||
| לז | וַיַּשְׁבִּעֵ֥נִי אֲדֹנִ֖י לֵאמֹ֑ר לֹא־תִקַּ֤ח אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִבְּנוֹת֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּאַרְצֽוֹ׃ | וְקַיֵּים עֲלַי רִבּוֹנִי לְמֵימַר לָא תִּסַּב אִתְּתָא לִבְרִי מִבְּנָת כְּנַעֲנָאֵי דַּאֲנָא יָתֵיב בַּאֲרַעְהוֹן׃ |
| לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי – אִם לֹא תֵלֵךְ תְּחִלָּה אֶל בֵּית אָבִי, וְלֹא תֹאבֶה לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ (קידושין ס"א ע"ב). | ||
| לח | אִם־לֹ֧א אֶל־בֵּית־אָבִ֛י תֵּלֵ֖ךְ וְאֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֖ה לִבְנִֽי׃ | אֱלָהֵין לְבֵית אַבָּא תֵּיזֵיל וּלְזַרְעִיתִי וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי׃ |
| לט | וָאֹמַ֖ר אֶל־אֲדֹנִ֑י אֻלַ֛י לֹא־תֵלֵ֥ךְ הָאִשָּׁ֖ה אַחֲרָֽי׃ | וַאֲמַרִית לְרִבּוֹנִי מָאִם לָא תֵּיתֵי אִתְּתָא בָּתְרָי׃ |
| אֻלַי לֹא תֵלֵךְ הָאִשָּׁה – "אֵלַי" כְּתִיב: בַּת הָיְתָה לוֹ לֶאֱלִיעֶזֶר, וְהָיָה מְחַזֵּר לִמְצוֹא עִלָּה שֶׁיֹּאמַר לוֹ אַבְרָהָם לִפְנוֹת אֵלָיו לְהַשִּׂיאוֹ בִּתּוֹ. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם: בְּנִי בָּרוּךְ וְאַתָּה אָרוּר, וְאֵין אָרוּר מִדַּבֵּק בְּבָרוּךְ (בראשית רבה נט,ט). | ||
| מ | וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י יְהֹוָ֞ה אֲשֶׁר־הִתְהַלַּ֣כְתִּי לְפָנָ֗יו יִשְׁלַ֨ח מַלְאָכ֤וֹ אִתָּךְ֙ וְהִצְלִ֣יחַ דַּרְכֶּ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֤ אִשָּׁה֙ לִבְנִ֔י מִמִּשְׁפַּחְתִּ֖י וּמִבֵּ֥ית אָבִֽי׃ | וַאֲמַר לִי יְיָ דִּפְלַחִית קֳדָמוֹהִי יִשְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ עִמָּךְ וְיַצְלַח אוֹרְחָךְ וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי מִזַּרְעִיתִי וּמִבֵּית אַבָּא׃ |
| מא | אָ֤ז תִּנָּקֶה֙ מֵאָ֣לָתִ֔י כִּ֥י תָב֖וֹא אֶל־מִשְׁפַּחְתִּ֑י וְאִם־לֹ֤א יִתְּנוּ֙ לָ֔ךְ וְהָיִ֥יתָ נָקִ֖י מֵאָלָתִֽי׃ | בְּכֵין תְּהֵי זָכָא מִמּוֹמָתִי אֲרֵי תְּהָךְ לְזַרְעִיתִי וְאִם לָא יִתְּנוּן לָךְ וּתְהֵי זָכָא מִמּוֹמָתִי׃ |
| מב | וָאָבֹ֥א הַיּ֖וֹם אֶל־הָעָ֑יִן וָאֹמַ֗ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אִם־יֶשְׁךָ־נָּא֙ מַצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֔י אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י הֹלֵ֥ךְ עָלֶֽיהָ׃ | וַאֲתֵיתִי יוֹמָא דֵּין לְעֵינָא וַאֲמַרִית יְיָ אֱלָהֵיהּ דְּרִבּוֹנִי אַבְרָהָם אִם אִית כְּעַן רַעֲוָא קֳדָמָךְ לְאַצְלָחָא אוֹרְחִי דַּאֲנָא אָזֵיל עֲלַהּ׃ |
| וָאָבֹא הַיּוֹם – הַיּוֹם יָצָאתִי וְהַיּוֹם בָּאתִי, מִכַּאן שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ (סנהדרין צ"ה ע"א). אָמַר רַבִּי אֲחָא: יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵי אָבוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פַרָשָׁה שֶׁל אֱלִיעֶזֶר כְּפוּלָה בַתּוֹרָה, וְהַרְבֵּה גּוּפֵי תוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בִּרְמִיזָה (בראשית רבה ס,ח). | ||
| מג | הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י נִצָּ֖ב עַל־עֵ֣ין הַמָּ֑יִם וְהָיָ֤ה הָֽעַלְמָה֙ הַיֹּצֵ֣את לִשְׁאֹ֔ב וְאָמַרְתִּ֣י אֵלֶ֔יהָ הַשְׁקִֽינִי־נָ֥א מְעַט־מַ֖יִם מִכַּדֵּֽךְ׃ | הָא אֲנָא קָאֵים עַל עֵינָא דְּמַיָּא וּתְהֵי עוּלֵימְתָא דְּתִפּוֹק לְמִמְלֵי וְאֵימַר לַהּ אַשְׁקַנִי כְעַן זְעֵיר מַיָּא מִקּוּלְּתִיךְ׃ |
| מד | וְאָמְרָ֤ה אֵלַי֙ גַּם־אַתָּ֣ה שְׁתֵ֔ה וְגַ֥ם לִגְמַלֶּ֖יךָ אֶשְׁאָ֑ב הִ֣וא הָֽאִשָּׁ֔ה אֲשֶׁר־הֹכִ֥יחַ יְהֹוָ֖ה לְבֶן־אֲדֹנִֽי׃ | וְתֵימַר לִי אַף אַתְּ אֵשְׁתְּ וְאַף לְגַמְלָךְ אֶמְלֵי הִיא אִתְּתָא דְּזָמֵין יְיָ לְבַר רִבּוֹנִי׃ |
| גַּם אַתָּה – "גַּם" לְרַבּוֹת אֲנָשִׁים שֶׁעִמּוֹ. הֹכִיחַ – בֵּרַר וְהוֹדִיעַ, וְכֵן כָּל "הוֹכָחָה" שֶׁבַּמִּקְרָא בֵּרוּר דָּבָר. | ||
| מה | אֲנִי֩ טֶ֨רֶם אֲכַלֶּ֜ה לְדַבֵּ֣ר אֶל־לִבִּ֗י וְהִנֵּ֨ה רִבְקָ֤ה יֹצֵאת֙ וְכַדָּ֣הּ עַל־שִׁכְמָ֔הּ וַתֵּ֥רֶד הָעַ֖יְנָה וַתִּשְׁאָ֑ב וָאֹמַ֥ר אֵלֶ֖יהָ הַשְׁקִ֥ינִי נָֽא׃ | אֲנָא עַד לָא שֵׁיצִיתִי לְמַלָּלָא בְּלִבִּי וְהָא רִבְקָה נְפַקַת וְקוּלְּתַהּ עַל כַּתְפַּהּ וּנְחַתַת לְעֵינָא וּמְלָת וַאֲמַרִית לַהּ אַשְׁקַנִי כְעַן׃ |
| טֶרֶם אֲכַלֶּה – טֶרֶם שֶׁאֲנִי מְכַלֶּה. וְכֵן כָּל לְשׁוֹן הוֹוֶה, פְּעָמִים שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָבַר וְיָכוֹל לִכְתֹּב "טֶרֶם כִּלִּיתִי". וּפְעָמִים שֶׁמְּדַבֵּר בִּלְשׁוֹן עָתִיד, כְּמוֹ (איוב א,ה): "כִּי אָמַר אִיּוֹב" – הֲרֵי לְשׁוֹן עָבַר, "כָּכָה יַעֲשֶׂה אִיּוֹב" – הֲרֵי לְשׁוֹן עָתִיד. וּפֵירוּשׁ שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן הוֹוֶה, כִּי אוֹמֵר הָיָה אִיּוֹב "אוּלַי חָטְאוּ בָנַי..." וְהָיָה עוֹשֶׂה כָּךְ. | ||
| מו | וַתְּמַהֵ֗ר וַתּ֤וֹרֶד כַּדָּהּ֙ מֵֽעָלֶ֔יהָ וַתֹּ֣אמֶר שְׁתֵ֔ה וְגַם־גְּמַלֶּ֖יךָ אַשְׁקֶ֑ה וָאֵ֕שְׁתְּ וְגַ֥ם הַגְּמַלִּ֖ים הִשְׁקָֽתָה׃ | וְאוֹחִיאַת וַאֲחֵיתַת קוּלְּתַהּ מִנַּהּ וַאֲמַרַת אֵשְׁתְּ וְאַף גַּמְלָךְ אַשְׁקֵי וּשְׁתִיתִי וְאַף גַּמְלַיָּא אַשְׁקִיאַת׃ |
| מז | וָאֶשְׁאַ֣ל אֹתָ֗הּ וָאֹמַר֮ בַּת־מִ֣י אַתְּ֒ וַתֹּ֗אמֶר בַּת־בְּתוּאֵל֙ בֶּן־נָח֔וֹר אֲשֶׁ֥ר יָֽלְדָה־לּ֖וֹ מִלְכָּ֑ה וָאָשִׂ֤ם הַנֶּ֙זֶם֙ עַל־אַפָּ֔הּ וְהַצְּמִידִ֖ים עַל־יָדֶֽיהָ׃ | וּשְׁאֵילִית יָתַהּ וַאֲמַרִית בַּת מַן אַתְּ וַאֲמַרַת בַּת בְּתוּאֵל בַּר נָחוֹר דִּילֵידַת לֵיהּ מִלְכָּה וְשַׁוִּיתִי קְדָשָׁא עַל אַפַּהּ וְשֵׁירַיָּא עַל יְדַהָא׃ |
| וָאֶשְׁאַל... וָאָשִׂם – שִׁנָה הַסֵּדֶר, שֶׁהֲרֵי הוּא תְּחִלָּה נָתַן וְאַחַר כַּךְ שָׁאַל. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִתְפְּשׂוּהוּ בִּדְבָרָיו וְיֹאמְרוּ: הֵיאַךְ נָתַתָּ לָהּ וַעֲדַיִן אֵינְךָ יוֹדֵעַ מִי הִיא? | ||
| מח | וָאֶקֹּ֥ד וָֽאֶשְׁתַּחֲוֶ֖ה לַיהֹוָ֑ה וָאֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵי֙ אֲדֹנִ֣י אַבְרָהָ֔ם אֲשֶׁ֤ר הִנְחַ֙נִי֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֱמֶ֔ת לָקַ֛חַת אֶת־בַּת־אֲחִ֥י אֲדֹנִ֖י לִבְנֽוֹ׃ | וּכְרַעִית וּסְגֵידִית קֳדָם יְיָ וּבָרֵיכִית יָת יְיָ אֱלָהֵיהּ דְּרִבּוֹנִי אַבְרָהָם דְּדַבְּרַנִי בְּאוֹרַח קְשׁוֹט לְמִסַּב יָת בַּת אֲחוּהִי דְּרִבּוֹנִי לִבְרֵיהּ׃ |
| מט | וְ֠עַתָּ֠ה אִם־יֶשְׁכֶ֨ם עֹשִׂ֜ים חֶ֧סֶד וֶֽאֱמֶ֛ת אֶת־אֲדֹנִ֖י הַגִּ֣ידוּ לִ֑י וְאִם־לֹ֕א הַגִּ֣ידוּ לִ֔י וְאֶפְנֶ֥ה עַל־יָמִ֖ין א֥וֹ עַל־שְׂמֹֽאל׃ | וּכְעַן אִם אִיתֵיכוֹן עָבְדִין טֵיבוּ וּקְשׁוֹט עִם רִבּוֹנִי חַוּוֹ לִי וְאִם לָא חַוּוֹ לִי וְאֶתְפְּנֵי עַל יַמִּינָא אוֹ עַל שְׂמָאלָא׃ |
| עַל יָמִין – מִבְּנוֹת יִשְׁמָעֵאל. עַל שְׂמֹאל – מִבְּנוֹת לוֹט, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לִשְׂמֹאלוֹ שֶׁל אַבְרָהָם (בראשית רבה ס,ט). | ||
| נ | וַיַּ֨עַן לָבָ֤ן וּבְתוּאֵל֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵיְהֹוָ֖ה יָצָ֣א הַדָּבָ֑ר לֹ֥א נוּכַ֛ל דַּבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ רַ֥ע אוֹ־טֽוֹב׃ | וַאֲתֵיב לָבָן וּבְתוּאֵל וַאֲמַרוּ מִן קֳדָם יְיָ נְפַק פִּתְגָמָא לֵית אֲנַחְנָא יָכְלִין לְמַלָּלָא עִמָּךְ בִּישׁ אוֹ טָב׃ |
| וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל – רָשָׁע הָיָה וְקָפַץ לְהָשִׁיב לִפְנֵי אָבִיו. לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ – לְמָאֵן בַּדָּבָר הַזֶּה, לֹא עַל יְדֵי תְשׁוּבַת דָּבָר רַע וְלֹא עַל יְדֵי תְשׁוּבַת דָּבָר הָגוּן, לְפִי שֶׁנִּכָּר שֶׁ"מֵּה' יָצָא הַדָּבָר", לְפִי דְבָרֶיךָ שֶׁזִּמְּנָהּ לָךְ. | ||
| נא | הִנֵּֽה־רִבְקָ֥ה לְפָנֶ֖יךָ קַ֣ח וָלֵ֑ךְ וּתְהִ֤י אִשָּׁה֙ לְבֶן־אֲדֹנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָֽה׃ | הָא רִבְקָה קֳדָמָךְ דְּבַר וְאִיזֵיל וּתְהֵי אִתְּתָא לְבַר רִבּוֹנָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ׃ |
| נב | וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֥ר שָׁמַ֛ע עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם אֶת־דִּבְרֵיהֶ֑ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ אַ֖רְצָה לַֽיהֹוָֽה׃ | וַהֲוָה כַּד שְׁמַע עַבְדָּא דְּאַבְרָהָם יָת פִּתְגָמֵיהוֹן וּסְגֵיד עַל אַרְעָא קֳדָם יְיָ׃ |
| וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה – מִכַּאן שֶׁמּוֹדִים עַל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה (בראשית רבה ס,ו). | ||
חמישי עריכה
| נג | וַיּוֹצֵ֨א הָעֶ֜בֶד כְּלֵי־כֶ֨סֶף וּכְלֵ֤י זָהָב֙ וּבְגָדִ֔ים וַיִּתֵּ֖ן לְרִבְקָ֑ה וּמִ֨גְדָּנֹ֔ת נָתַ֥ן לְאָחִ֖יהָ וּלְאִמָּֽהּ׃ | וְאַפֵּיק עַבְדָּא מָנִין דִּכְסַף וּמָנִין דִּדְהַב וּלְבוּשִׁין וִיהַב לְרִבְקָה וּמִגְדָּנִין יְהַב לַאֲחוּהָא וּלְאִמַּהּ׃ |
| וּמִגְדָּנֹת – לְשׁוֹן מְגָדִים, שֶׁהֵבִיא עִמּוֹ מִינֵי פֵרוֹת שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (בראשית רבה ס,יא). | ||
| נד | וַיֹּאכְל֣וּ וַיִּשְׁתּ֗וּ ה֛וּא וְהָאֲנָשִׁ֥ים אֲשֶׁר־עִמּ֖וֹ וַיָּלִ֑ינוּ וַיָּק֣וּמוּ בַבֹּ֔קֶר וַיֹּ֖אמֶר שַׁלְּחֻ֥נִי לַֽאדֹנִֽי׃ | וַאֲכַלוּ וּשְׁתִיאוּ הוּא וְגוּבְרַיָּא דְּעִמֵּיהּ וּבָתוּ וְקָמוּ בְּצַפְרָא וַאֲמַר שַׁלְּחוּנִי לְוָת רִבּוֹנִי׃ |
| וַיָּלִינוּ – כָּל "לִינָה" שֶׁבַּמִּקְרָא לִינַת לַיְלָה אֶחָד (בבא מציעא ק"י ע"ב). | ||
| נה | וַיֹּ֤אמֶר אָחִ֙יהָ֙ וְאִמָּ֔הּ תֵּשֵׁ֨ב הַנַּעֲרָ֥ אִתָּ֛נוּ יָמִ֖ים א֣וֹ עָשׂ֑וֹר אַחַ֖ר תֵּלֵֽךְ׃ | וַאֲמַר אֲחוּהָא וְאִמַּהּ תִּתֵּיב עוּלֵימְתָא עִמַּנָא עִדָּן בְּעִדָּן אוֹ עֶסְרָא יַרְחִין בָּתַר כֵּן תֵּיזֵיל׃ |
| וַיֹּאמֶר אָחִיהָ וְאִמָּהּ – וּבְתוּאֵל הֵיכָן הָיָה? רוֹצֶה הָיָה לְעַכֵּב, וּבָא מַלְאָךְ וֶהֱמִיתוֹ (בראשית רבה ס,יב). יָמִים – שָׁנָה, כְּמוֹ (ויקרא כה,כט): "יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ". שֶׁכָּךְ נוֹתְנִין לִבְתוּלָה זְמַן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ לְפַרְנֵס אֶת עַצְמָהּ בְּתַכְשִׁיטִים (כתובות נ"ז ע"ב; בראשית רבה ס,יב). אוֹ עָשׂוֹר – עֲשָׂרָה חֳדָשִׁים (לפי התרגום "עֶסְרָא יַרְחִין"). וְאִם תֹּאמַר "יָמִים" מַמָּשׁ? אֵין דֶּרֶךְ הַמְבַקְּשִׁים לְבַקֵּשׁ דָּבָר מוּעָט, וְאִם לֹא תִרְצֶה תֵּן לָנוּ מְרֻבָּה מִזֶּה (כתובות נ"ז ע"ב). | ||
| נו | וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַל־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י וַֽיהֹוָ֖ה הִצְלִ֣יחַ דַּרְכִּ֑י שַׁלְּח֕וּנִי וְאֵלְכָ֖ה לַֽאדֹנִֽי׃ | וַאֲמַר לְהוֹן לָא תְּאַחֲרוּן יָתִי וַייָ אַצְלַח אוֹרְחִי שַׁלְּחוּנִי וַאֲהָךְ לְוָת רִבּוֹנִי׃ |
| נז | וַיֹּאמְר֖וּ נִקְרָ֣א לַֽנַּעֲרָ֑ וְנִשְׁאֲלָ֖ה אֶת־פִּֽיהָ׃ | וַאֲמַרוּ נִקְרֵי לְעוּלֵימְתָא וְנִשְׁמַע מָא דְּהִיא אָמְרָא׃ |
| וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ – מִכַּאן שֶׁאֵין מַשִּׂיאִין אֶת הָאִשָּׁה אֶלָּא מִדַּעְתָּהּ (בראשית רבה ס,יב). | ||
| נח | וַיִּקְרְא֤וּ לְרִבְקָה֙ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלֶ֔יהָ הֲתֵלְכִ֖י עִם־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַתֹּ֖אמֶר אֵלֵֽךְ׃ | וּקְרוֹ לְרִבְקָה וַאֲמַרוּ לַהּ הֲתֵיזְלִין עִם גּוּבְרָא הָדֵין וַאֲמַרַת אֵיזֵיל׃ |
| וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ – מֵעַצְמִי, וְאַף אִם אֵינְכֶם רוֹצִים (בראשית רבה ס,יב). | ||
| נט | וַֽיְשַׁלְּח֛וּ אֶת־רִבְקָ֥ה אֲחֹתָ֖ם וְאֶת־מֵנִקְתָּ֑הּ וְאֶת־עֶ֥בֶד אַבְרָהָ֖ם וְאֶת־אֲנָשָֽׁיו׃ | וְשַׁלַּחוּ יָת רִבְקָה אֲחָתְהוֹן וְיָת מֵינִקְתַּהּ וְיָת עַבְדָּא דְּאַבְרָהָם וְיָת גּוּבְרוֹהִי׃ |
| ס | וַיְבָרְﬞכ֤וּ אֶת־רִבְקָה֙ וַיֹּ֣אמְרוּ לָ֔הּ אֲחֹתֵ֕נוּ אַ֥תְּ הֲיִ֖י לְאַלְפֵ֣י רְבָבָ֑ה וְיִירַ֣שׁ זַרְעֵ֔ךְ אֵ֖ת שַׁ֥עַר שֹׂנְאָֽיו׃ | וּבָרִיכוּ יָת רִבְקָה וַאֲמַרוּ לַהּ אֲחָתַנָא אַתְּ הֲוַאי לְאַלְפִין וּלְרִבְּוָון וְיֵירְתוּן בְּנַכִי יָת קִרְוֵי סָנְאֵיהוֹן׃ |
| אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה – אַתְּ וְזַרְעֵךְ תְּקַבְּלוּ אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה (לעיל כב,יז): "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ...". יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא אוֹתוֹ הַזֶּרַע מִמֵּךְ וְלֹא מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת. | ||
| סא | וַתָּ֨קׇם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃ | וְקַמַת רִבְקָה וְעוּלֵימְתַהָא וּרְכִיבָא עַל גַּמְלַיָּא וַאֲזַלָא בָּתַר גּוּבְרָא וּדְבַר עַבְדָּא יָת רִבְקָה וַאֲזַל׃ |
| סב | וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃ | וְיִצְחָק עָאל בְּמֵיתוֹהִי מִבֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ וְהוּא יָתֵיב בַּאֲרַע דָּרוֹמָא׃ |
| מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי – שֶׁהָלַךְ לְהָבִיא הָגָר לְאַבְרָהָם אָבִיו שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה (בראשית רבה ס,יד). יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב – קָרוֹב לְאוֹתוֹ בְאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כ,א): "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר". וְשָׁם הָיָה הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,יד): "הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד". | ||
| סג | וַיֵּצֵ֥א יִצְחָ֛ק לָשׂ֥וּחַ בַּשָּׂדֶ֖ה לִפְנ֣וֹת עָ֑רֶב וַיִּשָּׂ֤א עֵינָיו֙ וַיַּ֔רְא וְהִנֵּ֥ה גְמַלִּ֖ים בָּאִֽים׃ | וּנְפַק יִצְחָק לְצַלָּאָה בְּחַקְלָא לְמִפְנֵי רַמְשָׁא וּזְקַף עֵינוֹהִי וַחֲזָא וְהָא גַּמְלַיָּא אָתַן׃ |
| לָשׂוּחַ – לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ (תהלים קב,א): "יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ" (ברכות כ"ו ע"ב; בראשית רבה ס,יד). | ||
| סד | וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל׃ | וּזְקַפַת רִבְקָה יָת עֵינַהָא וַחֲזָת יָת יִצְחָק וְאִתְרְכֵינַת מֵעַל גַּמְלָא׃ |
| וַתֵּרֶא אֶת יִצְחָק – רָאֲתָה אוֹתוֹ הָדוּר וְתוֹהָא מִפָּנָיו (בראשית רבה ס,טו). וַתִּפֹּל – הִשְׁמִיטָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ, כְּתַרְגּוּמוֹ: "וְאִתְרְכֵינַת" – הִטְּתָה עַצְמָהּ לָאָרֶץ וְלֹא הִגִּיעָה עַד הַקַּרְקַע. כְּמוֹ: "הַטִּי נָא כַדֵּךְ" (לעיל פסוק יד), "אַרְכַּנִי"; "וַיֵּט שָׁמַיִם" (שמ"ב כב,י), "וְאַרְכֵּין"; לְשׁוֹן מֻטֶּה לָאָרֶץ. וְדוֹמֶה לוֹ (תהלים לז,כד): "כִּי יִפּוֹל לֹא יוּטָל", כְּלוֹמַר: אִם יִטֶּה לָאָרֶץ לֹא יַגִּיעַ עַד הַקַּרְקַע (בראשית רבה ס,טו). | ||
| סה | וַתֹּ֣אמֶר אֶל־הָעֶ֗בֶד מִֽי־הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ וַיֹּ֥אמֶר הָעֶ֖בֶד ה֣וּא אֲדֹנִ֑י וַתִּקַּ֥ח הַצָּעִ֖יף וַתִּתְכָּֽס׃ | וַאֲמַרַת לְעַבְדָּא מַן גּוּבְרָא דֵּיכִי דִּמְהַלֵּיךְ בְּחַקְלָא לְקַדָּמוּתַנָא וַאֲמַר עַבְדָּא הוּא רִבּוֹנִי וּנְסֵיבַת עִיפָא וְאִתְכַּסִּיאַת׃ |
| וַתִּתְכָּס – לָשׁוֹן וַתִּתְפָּעֵל, כְּמוֹ: "וַתִּקָּבֵר" (להלן לה,ח), "וַתִּשָּׁבֵר" (שמ"א ד,יח). | ||
| סו | וַיְסַפֵּ֥ר הָעֶ֖בֶד לְיִצְחָ֑ק אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃ | וְאִשְׁתַּעִי עַבְדָּא לְיִצְחָק יָת כָּל פִּתְגָמַיָּא דַּעֲבַד׃ |
| וַיְסַפֵּר הָעֶבֶד – גִּלָּה לוֹ נִסִּים שֶׁנַּעֲשׂוּ לוֹ: שֶׁקָּפְצָה לוֹ הָאָרֶץ, וְשֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ רִבְקָה בִּתְפִלָּתוֹ (בראשית רבה ס,טו). | ||
| סז | וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־ל֥וֹ לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמּֽוֹ׃ | וְאַעֲלַהּ יִצְחָק לְמַשְׁכְּנָא וַחֲזָא וְהָא תָּקְנִין עוּבָדַהָא כְּעוּבָדֵי שָׂרָה אִמֵּיהּ וּנְסֵיב יָת רִבְקָה וַהֲוָת לֵיהּ לְאִתּוּ וְרִיחֲמַהּ וְאִתְנַחַם יִצְחָק בָּתַר אִמֵּיהּ׃ |
| הָאֹהֶלָה שָׂרָה אִמּוֹ – וַיְבִאֶהָ הָאֹהֶלָה וְנַעֲשֵׂית דּוּגְמַת שָׂרָה אִמּוֹ, כְּלוֹמַר: וַהֲרֵי הִיא שָׂרָה אִמּוֹ. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁשָּׂרָה קַיֶּמֶת הָיָה נֵר דָּלוּק מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, וּבְרָכָה מְצוּיָה בָּעִסָּה, וְעָנָן קָשׁוּר עַל הָאֹהֶל. וּמִשֶּׁמֵּתָה פָּסְקוּ, וּכְשֶׁבָּאת רִבְקָה חָזְרוּ (בראשית רבה ס,טז). אַחֲרֵי אִמּוֹ – דֶּרֶךְ אֶרֶץ: כָּל זְמַן שֶׁאִמּוֹ שֶׁל אָדָם קַיֶּמֶת, כָּרוּךְ הוּא אֶצְלָהּ. וּמִשֶּׁמֵּתָה הוּא מִתְנַחֵם בְּאִשְׁתּוֹ. | ||
ששי עריכה
| פ | פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת אַבְרָהָם |
| כה א | וַיֹּ֧סֶף אַבְרָהָ֛ם וַיִּקַּ֥ח אִשָּׁ֖ה וּשְׁמָ֥הּ קְטוּרָֽה׃ | וְאוֹסֵיף אַבְרָהָם וּנְסֵיב אִתְּתָא וּשְׁמַהּ קְטוּרָה׃ |
| קְטוּרָה – זוֹ הָגָר. וְנִקְרֵאת "קְטוּרָה" עַל שֵׁם שֶׁנָּאִים מַעֲשֶׂיהָ כִקְטֹרֶת; וְשֶׁקָּשְׁרָה פִּתְחָהּ, שֶׁלֹּא נִזְדַּוְּגָה לְאָדָם מִיּוֹם שֶׁפֵּרְשָׁה מֵאַבְרָהָם (בראשית רבה סא,ד). | ||
| ב | וַתֵּ֣לֶד ל֗וֹ אֶת־זִמְרָן֙ וְאֶת־יׇקְשָׁ֔ן וְאֶת־מְדָ֖ן וְאֶת־מִדְיָ֑ן וְאֶת־יִשְׁבָּ֖ק וְאֶת־שֽׁוּחַ׃ | וִילֵידַת לֵיהּ יָת זִמְרָן וְיָת יָקְשָׁן וְיָת מְדָן וְיָת מִדְיָן וְיָת יִשְׁבָּק וְיָת שׁוּחַ׃ |
| ג | וְיׇקְשָׁ֣ן יָלַ֔ד אֶת־שְׁבָ֖א וְאֶת־דְּדָ֑ן וּבְנֵ֣י דְדָ֔ן הָי֛וּ אַשּׁוּרִ֥ם וּלְטוּשִׁ֖ם וּלְאֻמִּֽים׃ | וְיָקְשָׁן אוֹלֵיד יָת שְׁבָא וְיָת דְּדָן וּבְנֵי דְּדָן הֲווֹ לְמַשְׁרְיָין וְלִשְׁכוּנִין וְלִנְגָוָון׃ |
| אַשּׁוּרִם וּלְטוּשִׁם – שֵׁם רָאשֵׁי אֻמּוֹת (בראשית רבה סא,ה). וְתַרְגּוּם שֶׁל אוּנְקְלוּס אֵין לִי לְיַשְּׁבוֹ עַל לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. [שֶׁפֵּרַשׁ "לְמַשְׁרְיָין", לְשׁוֹן "מַחֲנֶה". וְאִם תֹּאמַר שֶׁאֵינוֹ כֵן, מִפְּנֵי הָאַלֶ"ף שֶׁאֵינָהּ יְסוֹדִית, הֲרֵי לָנוּ תֵּיבוֹת שֶׁאֵין בְּרֹאשָׁם אַלֶ"ף וְנִתּוֹסְפָה אַלֶ"ף בְּרֹאשָׁם, כְּמוֹ (עמוס ז,ז): "חוֹמַת אֲנָךְ", שֶׁהוּא מִן "נְכֵה רַגְלַיִם" (שמ"ב ד,ד). וּכְמוֹ (מל"ב ד,ב): "אָסוּךְ שָׁמֶן", שֶׁהוּא מִן "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ" (רות ג,ג). "וּלְטוּשִׁם" – הֵם בַּעֲלֵי אֹהָלִים הַמִּתְפַּזְּרִים אָנָה וְאָנָה, וְנוֹסְעִים אִישׁ בְּאָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שמ"א ל,טז): "וְהִנֵּה נְטֻשִׁים עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ", שֶׁכֵּן לַמֶ"ד וְנוּ"ן מִתְחַלְּפוֹת זוֹ בְזוֹ.] | ||
| ד | וּבְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עֵיפָ֤ה וָעֵ֙פֶר֙ וַחֲנֹ֔ךְ וַאֲבִידָ֖ע וְאֶלְדָּעָ֑ה כׇּל־אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י קְטוּרָֽה׃ | וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וְעֵפֶר וַחֲנוֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אִלֵּין בְּנֵי קְטוּרָה׃ |
| ה | וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק׃ | וִיהַב אַבְרָהָם יָת כָּל דְּלֵיהּ לְיִצְחָק׃ |
| וַיִּתֵּן אַבְרָהָם... – אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: בְּרָכָה דִיאַתִּיקִי נָתַן לוֹ, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם (לעיל יב,ב): "וֶהְיֵה בְּרָכָה" – הַבְּרָכוֹת מְסוּרוֹת בְּיָדְךָ לְבָרֵךְ אֶת מִי שֶׁתִּרְצֶה. וְאַבְרָהָם מְסָרָן לְיִצְחָק (בראשית רבה סא,ו). | ||
| ו | וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃ | וְלִבְנֵי לְחֵינָתָא דִּלְאַבְרָהָם יְהַב אַבְרָהָם מַתְּנָן וְשַׁלְּחִנּוּן מֵעַל יִצְחָק בְּרֵיהּ בְּעוֹד דְּהוּא קַיָּם קִדּוּמָא לַאֲרַע מַדְנְחָא׃ |
| הַפִּילַגְשִׁם – חָסֵר כְּתִיב (בספרים שלנו הוא מלא), שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא פִּלֶגֶשׁ אַחַת, הִיא הָגָר, הִיא קְטוּרָה (בראשית רבה סא,ד). נָשִׁים בִּכְתֻבָּה, פִּלַגְשִׁים בְּלֹא כְּתֻבָּה, כִּדְאַמְרִינָן בְּסַנְהֶדְרִין (כ"א ע"א) בְּנָשִׁים וּפִלַגְשִׁים דְּדָוִד. נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנוֹת – פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ: שֵׁם טֻמְאָה מָסַר לָהֶם (סנהדרין צ"א ע"א). דָּבָר אַחֵר: מַה שֶּׁנִּתַּן לוֹ עַל אוֹדוֹת שָׂרָה וּשְׁאָר מַתָּנוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לוֹ – הַכֹּל נָתַן לָהֶם, שֶׁלֹּא רָצָה לֵהָנוֹת מֵהֶם. | ||
| ז | וְאֵ֗לֶּה יְמֵ֛י שְׁנֵֽי־חַיֵּ֥י אַבְרָהָ֖ם אֲשֶׁר־חָ֑י מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וְשִׁבְעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְחָמֵ֥שׁ שָׁנִֽים׃ | וְאִלֵּין יוֹמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אַבְרָהָם דַּחֲיָא מְאָה וְשִׁבְעִין וַחֲמֵישׁ שְׁנִין׃ |
| מְאַת שָׁנָה וְשִׁבְעִים שָׁנָה וְחָמֵשׁ שָׁנִים – בֶּן מֵאָה כְּבֶן שִׁבְעִים, וּבֶן שִׁבְעִים כְּבֶן חָמֵשׁ בְּלֹא חֵטְא. | ||
| ח | וַיִּגְוַ֨ע וַיָּ֧מׇת אַבְרָהָ֛ם בְּשֵׂיבָ֥ה טוֹבָ֖ה זָקֵ֣ן וְשָׂבֵ֑עַ וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ | וְאִתְנְגִיד וּמִית אַבְרָהָם בְּסֵיבוּ טָבָא סִיב וּסְבַע וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמֵּיהּ׃ |
| ט | וַיִּקְבְּר֨וּ אֹת֜וֹ יִצְחָ֤ק וְיִשְׁמָעֵאל֙ בָּנָ֔יו אֶל־מְעָרַ֖ת הַמַּכְפֵּלָ֑ה אֶל־שְׂדֵ֞ה עֶפְרֹ֤ן בֶּן־צֹ֙חַר֙ הַֽחִתִּ֔י אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י מַמְרֵֽא׃ | וּקְבַרוּ יָתֵיהּ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹהִי בִּמְעָרַת כָּפֵילְתָּא בַּחֲקַל עֶפְרוֹן בַּר צֹחַר חִתָּאָה דְּעַל אַפֵּי מַמְרֵא׃ |
| יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל – מִכַּאן שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה, וְהוֹלִיךְ אֶת יִצְחָק לְפָנָיו (בבא בתרא ט"ז ע"ב). וְהִיא "שֵׂיבָה טוֹבָה" (לעיל טו,טו) שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַבְרָהָם (בראשית רבה לח,יב). | ||
| י | הַשָּׂדֶ֛ה אֲשֶׁר־קָנָ֥ה אַבְרָהָ֖ם מֵאֵ֣ת בְּנֵי־חֵ֑ת שָׁ֛מָּה קֻבַּ֥ר אַבְרָהָ֖ם וְשָׂרָ֥ה אִשְׁתּֽוֹ׃ | חַקְלָא דִּזְבַן אַבְרָהָם מִן בְּנֵי חִתָּאָה תַּמָּן אִתְקְבַר אַבְרָהָם וְשָׂרָה אִתְּתֵיהּ׃ |
| יא | וַיְהִ֗י אַחֲרֵי֙ מ֣וֹת אַבְרָהָ֔ם וַיְבָ֥רֶךְ אֱלֹהִ֖ים אֶת־יִצְחָ֣ק בְּנ֑וֹ וַיֵּ֣שֶׁב יִצְחָ֔ק עִם־בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִֽי׃ | וַהֲוָה בָּתַר דְּמִית אַבְרָהָם וּבָרֵיךְ יְיָ יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ וִיתֵיב יִצְחָק עִם בֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ׃ |
| וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיְבָרֶךְ... – נִחֲמוֹ תַּנְחוּמֵי אֲבֵלִים. דָּבָר אַחֵר: אַף עַל פִּי שֶׁמָּסַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַבְּרָכוֹת לְאַבְרָהָם, נִתְיָרֵא לְבָרֵךְ אֶת יִצְחָק, מִפְּנֵי שֶׁצָּפָה אֶת עֵשָׂו יוֹצֵא מִמֶּנּוּ. אָמַר: יָבֹא בַּעַל הַבְּרָכוֹת וִיבָרֵךְ אֶת אֲשֶׁר יִיטַב בְּעֵינָיו. וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵרְכוֹ (סוטה י"ד ע"א; בראשית רבה סא,ו). | ||
שביעי עריכה
| פ | פָּרָשַׁת תּוֹלְדֹת יִשְׁמָעֵאל |
| יב | וְאֵ֛לֶּה תֹּלְדֹ֥ת יִשְׁמָעֵ֖אל בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֜ה הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית שִׁפְחַ֥ת שָׂרָ֖ה לְאַבְרָהָֽם׃ | וְאִלֵּין תּוֹלְדָת יִשְׁמָעֵאל בַּר אַבְרָהָם דִּילֵידַת הָגָר מִצְרֵיתָא אַמְתַּהּ דְּשָׂרָה לְאַבְרָהָם׃ |
| יג | וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל בִּשְׁמֹתָ֖ם לְתוֹלְדֹתָ֑ם בְּכֹ֤ר יִשְׁמָעֵאל֙ נְבָיֹ֔ת וְקֵדָ֥ר וְאַדְבְּאֵ֖ל וּמִבְשָֽׂם׃ | וְאִלֵּין שְׁמָהָת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בִּשְׁמָהָתְהוֹן לְתוֹלְדָתְהוֹן בּוּכְרֵיהּ דְּיִשְׁמָעֵאל נְבָיוֹת וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם׃ |
| בִּשְׁמוֹתָם לְתוֹלְדֹתָם – סֵדֶר לֵידָתָן זֶה אַחַר זֶה. | ||
| יד | וּמִשְׁמָ֥ע וְדוּמָ֖ה וּמַשָּֽׂא׃ | וּמִשְׁמָע וְדוּמָה וּמַשָּׂא׃ |
| טו | חֲדַ֣ד וְתֵימָ֔א יְט֥וּר נָפִ֖ישׁ וָקֵֽדְמָה׃ | חֲדַד וְתֵימָא יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה׃ |
מפטיר עריכה
| טז | אֵ֣לֶּה הֵ֞ם בְּנֵ֤י יִשְׁמָעֵאל֙ וְאֵ֣לֶּה שְׁמֹתָ֔ם בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם לְאֻמֹּתָֽם׃ | אִלֵּין אִנּוּן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאִלֵּין שְׁמָהָתְהוֹן בְּפַצְחֵיהוֹן וּבְכַּרְכֵיהוֹן תְּרֵי עֲסַר רַבְרְבִין לְאוּמֵּיהוֹן׃ |
| בְּחַצְרֵיהֶם – כְּרַכִּים שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה. וְתַרְגּוּמוֹ "בְּפַצְחֵיהוֹן" שֶׁהֵם מְפֻצָּחִים, לְשׁוֹן "פְּתִיחָה", כְּמוֹ (תהלים צח,ד): "פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ". | ||
| יז | וְאֵ֗לֶּה שְׁנֵי֙ חַיֵּ֣י יִשְׁמָעֵ֔אל מְאַ֥ת שָׁנָ֛ה וּשְׁלֹשִׁ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֶׁ֣בַע שָׁנִ֑ים וַיִּגְוַ֣ע וַיָּ֔מׇת וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ | וְאִלֵּין שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל מְאָה וּתְלָתִין וּשְׁבַע שְׁנִין וְאִתְנְגִיד וּמִית וְאִתְכְּנִישׁ לְעַמֵּיהּ׃ |
| וְאֵלֶּה שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל... – אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא: לָמָּה נִמְנוּ שְׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל? כְּדֵי לְיַחֵס בָּהֶם שְׁנוֹתָיו שֶׁל יַעֲקֹב. מִשְּׁנוֹתָיו שֶׁל יִשְׁמָעֵאל לָמַדְנוּ שֶׁשִּׁמֵּשׁ יַעֲקֹב בְּבֵית עֵבֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה כְּשֶׁפֵּרַשׁ מֵאָבִיו קוֹדֶם שֶׁבָּא אֵצֶל לָבָן, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁפֵּרַשׁ יַעֲקֹב מֵאָבִיו מֵת יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן כח,ט): "וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל...", כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּסוֹף "מְגִלָּה נִקְרֵאת" (מגילה י"ז ע"א).[5] וַיִּגְוַע – לֹא נֶאֶמְרָה "גְּוִיעָה" אֶלָּא בַּצַּדִּיקִים (בבא בתרא ט"ז ע"ב). | ||
| יח | וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כׇל־אֶחָ֖יו נָפָֽל׃ | וּשְׁרוֹ מֵחֲוִילָה עַד חַגְרָא דְּעַל אַפֵּי מִצְרַיִם מָטֵי לְאַתּוּר עַל אַפֵּי כָל אֲחוֹהִי שְׁרָא׃ |
| נָפָל – שָׁכַן (לפי התרגום "שְׁרָא"), כְּמוֹ (שופטים ז,יב): "וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל בְּנֵי קֶדֶם נוֹפְלִים בָּעֵמֶק". כַּאן הוּא אוֹמֵר לְשׁוֹן "נְפִילָה", וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (לעיל טז,יב): "עַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכּוֹן"? עַד שֶׁלֹּא מֵת אַבְרָהָם – "יִשְׁכּוֹן", מִשֶּׁמֵּת אַבְרָהָם – "נָפָל" (בראשית רבה סב,ה). | ||
- ^ כוונתו של רש"י היא כפי הנראה להראות, שבצרפתית כמו בלשון המקרא אפשר לבטא בעבר פעולה, שטרם התקיימה, אבל נחשבת כאילו התקיימה כבר. שלושה כתבי־יד מראים את הצורה ב-ai. ברוב האחרים יש צורה ב-a, אך קשה להסביר אותה.
- ^ רש"י מסביר את המלה מן המדרש על הפסוק, כי עפרון דרש מטבעות בעלות ערך גדול.
- ^ רש"י רוצה לקרב בתרגומו את המשמעויות השונות של השורש "וכח". ר' לעיל (מס' 3017) "ונכחת" esprover. ועיין באוצר הלעזים מס' 1080.
- ^ ראה אוצר הלעזים מספר 92.
- ^ ראו ברש"י בסוף פרשת תולדות (בראשית כ,ט), שם האריך מאוד בסוגיה זו. לשון הגמרא במסכת מגילה: למה נמנו שנותיו של ישמעאל? כדי ליחס בהן שנותיו של יעקב. דכתיב (בראשית כה, יז): "ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים". כמה קשיש ישמעאל מיצחק? ארביסר שנין, דכתיב (בראשית טז, טז): "ואברם בן שמונים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם". וכתיב (בראשית כא, ה): "ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו". וכתיב (בראשית כה, כו): "ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם". בר כמה הוה ישמעאל כדאתיליד יעקב? בר שבעים וארבעה. כמה פיישן משניה? שתין ותלת. ותניא: היה יעקב אבינו בשעה שנתברך מאביו בן ששים ושלוש שנה. ובו בפרק מת ישמעאל, דכתיב (בראשית כח, ו): "וירא עשו כי ברך" וגו', "וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל אחות נביות". ממשמע שנאמר "בת ישמעאל" איני יודע שהיא אחות נביות? מלמד שקידשה ישמעאל ומת, והשיאה נביות אחיה. שתין ותלת וארביסר עד דמתיליד יוסף, הא שבעין ושבעה. וכתיב (בראשית מא, מו): "ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה", הא מאה ושבע. שב דשבעא ותרתי דכפנא, הא מאה ושיתסר. וכתיב (בראשית מז, ח): "ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך? ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלושים ומאת שנה", מאה ושיתסר הויין! אלא שמע מינה: ארבע עשרה שנין דהוה בבית עבר לא חשיב להו. דתניא: היה יעקב בבית עבר מוטמן ארבע עשרה שנה. עבר מת לאחר שירד יעקב אבינו לארם נהרים שתי שנים, יצא משם ובא לו לארם נהרים. נמצא כשעמד על הבאר בן שבעים ושבע שנה. ומנלן דלא מיענש? דתניא: נמצא יוסף שפירש מאביו עשרים ושתים שנה, כשם שפירש יעקב אבינו מאביו. דיעקב תלתין ושיתא הויין! אלא ארביסר דהוה בבית עבר לא חשיב להו. סוף סוף דבית לבן עשרין שנין הויין? אלא משום דאשתהי באורחא תרתין שנין. דתניא: יצא מארם נהרים ובא לו לסוכות, ועשה שם שמונה עשר חודש, שנאמר (בראשית לג, יז): ויעקב נסע סכותה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות". ובבית אל עשה ששה חדשים והקריב זבחים.