קטגוריה:בראשית כד ז
יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
יְהֹוָ֣ה ׀ אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜נִי מִבֵּ֣ית אָבִי֮ וּמֵאֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּי֒ וַאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜י וַאֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִי֙ לֵאמֹ֔ר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכוֹ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְלָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִבְנִ֖י מִשָּֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
יְהוָ֣ה׀ אֱלֹהֵ֣י הַ/שָּׁמַ֗יִם אֲשֶׁ֨ר לְקָחַ֜/נִי מִ/בֵּ֣ית אָבִ/י֮ וּ/מֵ/אֶ֣רֶץ מֽוֹלַדְתִּ/י֒ וַ/אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּר־לִ֜/י וַ/אֲשֶׁ֤ר נִֽשְׁבַּֽע־לִ/י֙ לֵ/אמֹ֔ר לְ/זַ֨רְעֲ/ךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָ/אָ֣רֶץ הַ/זֹּ֑את ה֗וּא יִשְׁלַ֤ח מַלְאָכ/וֹ֙ לְ/פָנֶ֔י/ךָ וְ/לָקַחְתָּ֥ אִשָּׁ֛ה לִ/בְנִ֖/י מִ/שָּֽׁם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | יְיָ אֱלָהָא דִּשְׁמַיָּא דְּדַבְרַנִי מִבֵּית אַבָּא וּמֵאֲרַע יַלָּדוּתִי וּדְמַלֵּיל לִי וּדְקַיֵּים לִי לְמֵימַר לִבְנָךְ אֶתֵּין יָת אַרְעָא הָדָא הוּא יִשְׁלַח מַלְאֲכֵיהּ קֳדָמָךְ וְתִסַּב אִתְּתָא לִבְרִי מִתַּמָּן׃ |
ירושלמי (יונתן): | יְיָ אֱלָהָא דְמוֹתְבֵיהּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמָא דְדַבְּרַנִי מִן בֵּית אַבָּא וּמִן אֲרַע יַלְדוּתִי וּדְמַלֵיל לִי וּדְקַיֵים עָלַי לְמֵימַר לִבְנָךְ אֶתֵּן יַת אַרְעָא הָדָא הוּא יַזְמִין מַלְאֲכִי לְקָמָךְ וְתִיסַב אִיתָא לִבְרִי מִתַּמָן: |
רש"י (כל הפרק)
"ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי" - ולא אמר ואלהי הארץ ולמעלה אמר ואשביעך וגו' אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ
"מבית אבי" - מחרן
"ומארץ מולדתי" - מאור כשדים
"ואשר דבר לי" - לצרכי כמו אשר דבר עלי וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור מפורשים בלשון על ותרגום שלהם (רצונו שדרך התרגום להשתמש למ"ד במקום בעבור וק"ל) עלי עלוהי עליהון שאין נופל אצל דבור ל' לי ולו ולהם אלא אלי אליו אליהם ותרגום שלהם עמי עמיה עמהון אבל אצל אמירה נופל ל' לי ולו ולהם
"ואשר נשבע לי" - בין הבתריםאבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"מבית אבי ומארץ מולדתי" - לשון רש"י מבית אבי מחרן ומארץ מולדתי מאור כשדים אם כן "אל ארצי ואל מולדתי תלך" יהיה אור כשדים וחלילה חלילה שיתערב זרע הקדש בבני חם הפושע אולי יאמר שהיה לו משפחה שם מזרעו של שם אבל העבד לחרן הלך כאשר דבר אדניו ואולי יחשוב הרב כי ארץ מולדתו אור כשדים אבל "מולדתי" היא משפחתי ו"ארצי" ארץ אשר גר בה וכל אלה דברים בטלים כי בכאן אמר ולקחת אשה לבני משם ועוד כי ימים רבים עמד בארץ כנען יותר מחרן ולמה תקרא חרן ארצו בעבור שגר בה ימים אבל "אל ארצי ואל מולדתי" ארצי ששם מולדתי כי שם עמד ומשם היו אבותיו מעולם וכבר נתבאר (לעיל יא כח יב א) ובבראשית רבה (נט י) מבית אבי זו ביתו של אביו ומארץ מולדתי זו שכונתי ויתכן שיהיה טעם "אל ארצי ואל מולדתי" ארצי ומשפחתי כי גם באנשי ארצו לא יחפוץ רק במשפחתו וכן ולקחת אשה לבני משם רמז אל "מבית אבי" וכן יאמר העבד (להלן פסוק מ) ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי ואמר (שם מא) כי תבא אל משפחתי או שהיה העבד אומר כן לכבדם שישמעו לו
"ואשר דבר לי" - לשון רש"י לצרכי כמו עלי וכן כל לי ולו ולהם הסמוכים אצל דבור מפורשים בלשון על שאין נופל בלשון דבור אלא אלי אליו אליהם ותרגומם עמי עמיה עמהון אבל אצל אמירה נופל לי ולו ולהם ובפרשת ויצא יעקב הביא ראיה ממה שכתוב שם (להלן כח טו) את אשר דברתי לך שהרי עם יעקב לא דבר קודם לכן ואין החילוק הזה אמת כי הנה מצאנו (שמות לב לד) ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך וידברו הכשדים למלך ארמית (דניאל ב ד) והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר ה' אלהיך לך (דברים ט ג) וכן האמירה בשניהם (שמות ג יג) ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם ו "את אשר דברתי לך" פירושו שאמרתי לך עתה שאתן לך את הארץ ולזרעך ואברך אותךמלבי"ם (כל הפרק)
(ז)" ה' אלהי השמים". שה' מצד שהוא אלהי השמים ומשדד מערכת השמים, מצד זה "לקחני מבית אבי", ששם הייתי תחת המערכה ואברם אינו מוליד, ובא"י איני תחת מערכת השמים, כי היא ארץ אשר ה' דורש אותה, והנה לקחני מבית אבי, ולא תאמר שרק אותי לקח משם לא את זרעי, "כי אשר דבר ונשבע לזרעך אתן את הארץ הזאת", וא"כ גם להם נתיחדה הארץ, ואחר שכ"ז נעשה בהשגחתו, "הוא ישלח מלאכו" שליח ההשגחה שהיא תבא אל יצחק:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי, זה בית אבי; ומארץ מולדתי, זה שכונתי. ואשר דבר לי, בחרן; ואשר נשבע לי, בין הבתרים. הוא ישלח מלאכו לפניך, הרי מלאך מסוים; בשעה שאמר (הקב"ה) [אברהם]: הוא ישלח מלאכו, זימן לו הקב"ה שני מלאכים: אחד להוציא את רבקה, ואחד ללוות את אליעזר.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד ז.
וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי
בסיפורי אברהם מופיעות מספר שיחות בין אלוהים לאברהם:
פקודות
- "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ...” (ביאור:בראשית יב א).
- "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי והְֶיֵה תָמִים...” (ביאור:בראשית יז א).
- "הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר" (ביאור:בראשית יז י).
- "קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק" (ביאור:בראשית כב ב).
שבועות
- "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת" (ביאור:בראשית יב ז).
- "שָׂא נָא עֵינֶיךָ ורְּאֵה מִן הַמָּקוֹם" (ביאור:בראשית יג יד).
- "אַל תִּירָא אַבְרָם, אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" (בראשית טו א).
- "שׁוֹב אָשׁובּ אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (ביאור:בראשית יח י).
שיחות מלמדות
- "זַעֲקַת סְדֹם ועֲַמֹרָה כִּי רָבָּה, וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד ..." (ביאור:בראשית יח כ).
ניתן לראות שאלוהים הבטיח הבטחות לאברהם ונשבע לקיימן, אולם מה הפירוש של צירוף המילים "דִּבֶּר לִי"?
ניתן להסיק שצירוף המילים "דִּבֶּר לִי" פירושו ציווה עלי, פקד עלי, ולא סתם דיבורים - לדוגמא, עשרת הדיברות הן פקודות, חוק מחייב.
- במעמד הר סיני בני ישראל פחדו שאלוהים יצווה עליהם ישירות ולכן ביקשו ממשה שיצווה עליהם במקום אלוהים, ככתוב: "ויַֹּאמְרו,ּ אֶל מֹשֶׁה, דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנו,ּ וְנִשְׁמָעָה; וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנו אֱּלֹהִים, פֶּן נָמותּ" (שמות כ טו).
הדרכה לעבד
- "יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" – אברהם הודיע לעבד שזה שמו הרשמי של אלוהים. אברהם הורה לעבד להשתמש בשם הזה כאשר הוא מדבר עם המשפחה של הכלה. העבד לא השתמש בשם הזה אלא קורא לו: "יְהוָה אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם" (ביאור:בראשית כד כז).
- "אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי ומֵּאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי" – אברהם אמר לעבד להזכיר להם שאדונו הוא אברהם שיצא מארצם לפי פקודת אלוהים. אברהם לא חשש להזכיר את זהותו ולא חשב שהם יחשבו שהוא היה משוגע ששמע קולות ויצא מחרן המפותחת לארץ נידחת. העבד לא סיפר את זה ללבן.
- "לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת" – אברהם סיפר את הבטחת אלוהים, וזאת כדי להסביר למה הכלה חייבת לבוא לכנען, ואת הכבוד הגדול שהיא תקבל שבניה ינחלו את ברכת אלוהים. העבד לא הזכיר את זה. העבד חשב שאם הם יודעים אז הם ישמחו שאברהם הצליח, ואם הם לא יודעים אז זה לא עניין שלו לספר להם שאדונו שומע קולות.
- "הואּ יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם" – אברהם מורה לעבד שאלוהים ישלח מלאך שיעזור לו במשימתו. העבד באמת דיבר עם אלוהים ובקש שמלאך אלוהים יעזור לו (ביאור:בראשית כד יב).
- בעקיפין אברהם מתיר לעבד לדבר על עושרו וגדולתו כדי לשכנע את הכלה לבוא עמו לארץ רחוקה ובלתי ידועה.
- העבד השתמש במשפט הזה, ללא החלק שאלוהים הבטיח את ארץ כנען לאברהם וזרעו, כדי לשכנע את לבן ובתואל שמאלוהים יצא שרבקה נבחרה (ביאור:בראשית כד מ).
- אברהם מורה לעבד לקחת "אִשָּׁה" אחת בלבד: לא תינוקת, לא ילדה, לא נערה, ולא עלמה - אלא אישה בוגרת, שמסוגלת לעשות החלטות.
אברהם סיפר לעבד על עברו וחשף בפניו סודות משפחתיים כדי להקל על העבד למצוא אישה מתאימה ליצחק שתרצה להצטרף לברכת אלוהים. אפשרי שאברהם סיפר למשפחתו את הבטחת אלוהים שהוא יהיה לגוי גדול (ביאור:בראשית יב ב), ועכשו אברהם מגלה לעבד שזרעו ירש את כל ארץ כנען לצמיתות. אברהם התכוון שהעבד ישתמש במידע הזה כדי להגדיל את הסיכויים שהאישה תהיה מוכנה להתחתן עם יצחק בכנען.
בדבריו מסביר אברהם לעבד שבחירת האישה והבאתה ליצחק היא אינה באחריותו, אלא באחריות "יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם" אשר "יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם".
בהמשך העבד יאמר ללבן ובתואל שאברהם אמר לו ללכת למשפחתו, ככתוב: "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי" (ביאור:בראשית כד לח), אבל למעשה אברהם לא אמר את זה. אברהם רק רצה אישה מארצו אבל לא דרש שהיא תהיה ממשפחתו. העבד חיפש ומצא את עיר נחור, שהיא פרבר שבטי של העיר חרן, וניגש היישר לבאר שבמקום. סביר מאוד שכל הנשים בעיר יהיו שייכות למשפחת נחור המורחבת. העבד השאיר בידי אלוהים את בחירת הנערה שתענה לבקשתו, ואלוהים בתגובה זימן אליו את רבקה בת בתואל, נכדתו של נחור.
לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת
סוד גדול מספר אברהם לעבד. הסוד למעשה מיידע את העבד על הבאים:
- על הגדולה הצפויה לזרעו של אברהם וכל אחת מהאימהות.
- שכליה צפויה לעמי כנען.
- שכוח עליון עומד לצדו של אברהם ומעשיר אותו.
- שאברהם שומע קולות ולכן ייתכן שאנשים יחשבו שהוא סובל מבעיות נפשיות.
העבד הבין שאנשים יחשבו שאברהם הוא משוגע שומע קולות וכל משפחתו תהיה נגועה במחלות נפש ונסיונות לעקוד ילדים, ולכן הוא לא השתמש בדברי אברהם בשיחתו עם לבן ואביו, אלא ציין את עושרו הרב של אברהם אדונו.
העבד חשב שאם הם יודעים שאלוהים הבטיח לאברהם שהוא יהיה לגוי גדול ותהיה לו ארץ לנחלה, אז אין לו מה לספר להם, עושרו מעיד על הצלחתו, ואם אברהם לא סיפר להם והם לא יודעים אז עדיף שהם לא ידעו ולא יחשבו שאברהם משוגע.
הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם
אברהם הודיע לעבד שמלאך אלוהים ילך איתו ויעזור לו לבחור.
המלאך בחר בעלמה בוגרת ויפה, שהלכה לבד לבאר בלי פחד, לא בקשה רשות להגיע מאוחר הביתה, היתה גאה ביחוסה כנכדתו של מקים העיר נחור, לא היתה צריכה להתיעץ באביה או באחיה לפני שהיא החליטה לקחת את מתנות הארוסין שהוגשו לה, הבינה שההחלטה הסופית אם היא תנשא ליצחק תהיה כאשר היא תראה אותו ולא כאשר היא הולכת לראות אותו. מכל זה רואים בחורה תקיפה וחכמה שקובעת את עתידה בלי להתחשב בגברים סביבה.
בדיוק את התכונות האלה אלוהים רצה שיהיו לאשתו של יצחק, כדי שהיא תשנה ותבטל את תוכניתו של יצחק לברך את עשו, ולא תפחד להגיד ליעקב: "עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי, אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כז יג).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כד ז"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.