קטגוריה:בראשית כה כו
נוסח המקרא
ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם.
וְאַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗יו וְיָד֤וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּעֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַיִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ יַעֲקֹ֑ב וְיִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּלֶ֥דֶת אֹתָֽם׃
וְ/אַֽחֲרֵי־כֵ֞ן יָצָ֣א אָחִ֗י/ו וְ/יָד֤/וֹ אֹחֶ֙זֶת֙ בַּ/עֲקֵ֣ב עֵשָׂ֔ו וַ/יִּקְרָ֥א שְׁמ֖/וֹ יַעֲקֹ֑ב וְ/יִצְחָ֛ק בֶּן־שִׁשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה בְּ/לֶ֥דֶת אֹתָֽ/ם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וּבָתַר כֵּן נְפַק אֲחוּהִי וִידֵיהּ אֲחִידָא בְּעִקְבָא דְּעֵשָׂו וּקְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בַּר שִׁתִּין שְׁנִין כַּד יְלֵידַת יָתְהוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּבָתַר כְּדֵין נְפַק אָחוֹי וִידֵיהּ אֲחִידָא בַּעֲקֵיבָא דְעֵשָו וּקְרָא שְׁמֵיהּ יַעֲקב וְיִצְחָק בַּר שִׁתִּין שְׁנִין כַּד יְלֵידַת יַתְהוֹם: |
רש"י
"בעקב עשו" - סי' שאין זה מספיק לגמור מלכותו עד שזה עומד ונוטלה הימנו
"ויקרא שמו יעקב" - הקב"ה (אמר אתם קריתון לבכורכם שם אף אני אקרא לבני בכורי שם הה"ד ויקרא שמו יעקב) ד"א אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב
"בן ששים שנה" - י' שנים משנשאה עד שנעשית בת י"ג שנה וראויה להריון וי' שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה כיון שלא נתעבר' ידע שהיא עקרה והתפלל עליה ושפחה לא רצה לישא לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה (יבמות סד)
[לח] סימן וכו'. פירוש קודם שיצא הראשון היה האחרון מתחיל לצאת, וזה יורה שהראשון לא יגמור גדולתו עד שיקח אותו האחרון. ומה שידו היה אוחזת בעקב - יורה לקיחה בידים, ובסוף מלכותו - דהיינו העקב - יקח אותה:
[לט] הקב"ה קראו. הקשה מהרא"י מנא ליה לרש"י למדרש תרווייהו, על כרחך חדא מינייהו אורחא דקרא הוא, ותירץ שהסברא הוא שהיה ראוי להיות הפך זה; גבי עשו 'ויקרא אביו', שהטעם שכולו נגמר בשערו אינו ידוע כל כך שיקראו הכל כן. וגבי יעקב 'ויקראו' לפי שהוא ידוע מלשון הכתוב "בעקב עשו", ולפיכך אחר 'שהכל קראו' לעשו, כל שכן גבי יעקב, ותירץ רש"י לפיכך כתיב "ויקרא" שהקב"ה קרא לו שם זה. 'דבר אחר אביו קרא לו' כן על שם שיקח הגדולה לבסוף, וכדי שלא יקראו לו שם אחר היה ממהר לקרות לו שם זה, כדי שיתקיים לו השם:
ונראה דאין זה קשיא, דרש"י אינו מדקדק כלל למה לא כתיב "ויקראו", אלא מפני שכתיב "ויקראו" (פסוק כה) לפני זה, הוי למכתב כאן 'ויקרא יצחק' כיון שהזכיר קוראים אחרים לפני זה, דהיינו "ויקראו שמו עשו", שאין זה מדרך הלשון לכתוב "ויקרא" אחר "ויקראו", ותירץ כדי לרמוז שהקב"ה קרא לו, לכך כתיב "ויקרא" והוא הקב"ה, כי הוא רמז על הנסתר. 'דבר אחר אביו קרא לו כו, פירוש שלא הוצרך לכתוב 'ויקרא יצחק', לפי שסתם קורא הוא האב, ולא הוצרך למכתב, והוקשה למה קרא לו כן, ותירץ וכו'. וגבי הקב"ה אין צריך לומר 'על שם אחיזת העקב', אלא שהקב"ה קרא לו כן על שהוא ימשול לבסוף, ובסוף יהיה מלכותו, שהא יודע, אבל גבי יצחק צריך לפרש 'על שם אחיזת העקב':
[מ] ושפחה לא רצה ליקח וכו'. וקשה למה לא ישא אשה אחרת (קושית הרא"ם) כמו שעשה יעקב (להלן כט, כח), ונראה דאין זה קשיא, שראה יצחק אחר כל הניסים שנעשו לאליעזר כי זאת היא בת זוגו מה', ולא אחרת, ולכן לא רצה לבטל מה שנגזר לו מאת ה', שתהיה לו זאת לזוג. אבל שפחה לא היה מבטל בזה הגזירה מאת ה', כי שפחתה היא, והרי היא תחת ידיה, שהרי שרה עצמה נתנה שפחתה לאברהם (לעיל טז, ג), וכן רחל ליעקב (להלן ל, ד), וכן לאה (שם שם ט):בד"ה בעקב כו' מספיק לגמור נ"ב פירש זה הוא נלמד מלשון בעקב אבל דעתו של יעקב לא היה להראות סימן אלא לעכבו ודוק מהרש"ל:מה שפירש רש"י גבי ויקרא שמו יעקב הקב"ה מקשין העולם מה ק' לו הלא לעיל דייק מדכתיב ויקראו א"כ הכא שפיר כתיב ויקרא ונ"ל דדייק מדלא כתיב ויקרא יצחק מאחר שהפסיק הענין ולא הזכירו א"כ משמע שקאי על הקב"ה ולא כמו שפי' מהרא"י ומה שפי' אח"כ ד"א יצחק קרא לו שם ומה שלא גילהו הכתוב לפי שיצחק קראוהו בעבור אחיזת העקב ועשו הרשע אמר שבעבור ויעקבני זה פעמים ומ"ה לא גילהו להוציא מחשד של עשו והדומה וק"ל מהרש"ל:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
בַּעֲקֵב עֵשָׂו – סִימָן שֶׁאֵין זֶה מַסְפִּיק לִגְמוֹר מַלְכוּתוֹ עַד שֶׁזֶּה עוֹמֵד וְנוֹטְלָהּ הֵימֶנוּ.
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. [אָמַר: אַתֶּם קְרִיתוּן לִבְכוֹרְכֶם שֵׁם (ראו רש"י לפסוק כה), אַף אֲנִי אֶקְרָא לִבְנִי בְכוֹרִי שֵׁם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: "וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" (בראשית רבה סג,ח).] דָּבָר אַחֵר: אָבִיו קָרָא לוֹ "יַעֲקֹב" עַל שֵׁם אֲחִיזַת הֶעָקֵב.
בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה – עֶשֶׂר שָׁנִים מִשֶּׁנְּשָׂאָהּ, עַד שֶׁנַּעֲשֵׂית בַּת שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּרְאוּיָה לְהֵרָיוֹן. וְעֶשֶׂר שָׁנִים הַלָּלוּ צִפָּה וְהִמְתִּין לָהּ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אָבִיו לְשָׂרָה (לעיל טז,ג). כֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְעַבְּרָה, יָדַע שֶׁהִיא עֲקָרָה וְהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. וְשִׁפְחָה לֹא רָצָה לִשָּׂא, לְפִי שֶׁנִּתְקַדֵּשׁ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה לִהְיוֹת עוֹלָה תְמִימָה (בראשית רבה סד,ג).
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
וידו אוחזת בעקב עשו. זה היה סימן שלעתיד יבזה עשו את הבכורה כדבר שאדם דש בעקביו ומבזה אותו, ובאותו עקב יאחז יעקב ר"ל מה שעשו דש בעקביו יאחז בו יעקב. וכן כל המצות קלות שבני אדם דשים בעקביהם והשטן מונה עליהם יאחז בהם יעקב ויקיימם. ולשון עקב משמש גם לשון עקבה ומרמה לומר לך שיעקב תפס עליו מצד היות עשו רמאי וצייד וכל מעשיו בעקבה ומרמה ע"כ אינו ראוי להיות בכור כי עבודת הש"י היתה בבכורות, על כן אחזו יעקב בעקביו לעכב על ידו שלא יצא ראשונה, כמו שפרש"י שיעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כו' ומטעם זה אחזו דווקא בעקביו כי ארור עושה מלאכת ה' ברמיה ועקבה וזה רמז נכון.
ויקרא שמו יעקב. ובעשו נאמר ויקראו שמו עשו כי רבים קראו לו עשו, לפי שהדרכים הרעים הם רבים והדרך הטוב אינו כ"א אחד, ע"כ היו רבים אשר הסכימו על שמו של עשו, אמנם על יעקב לא יסכימו כי אם יחידי הדור ואנשי סגולה, ובני עליה מועטים הם. וכבר ידעת כי שם עשו מורה על קניני העוה"ז שנעשו ונגמרו מיד בלידתו כמבואר למעלה. ושם יעקב מורה על השלימות הרוחני הנקנה בסוף על כן נאמר בעשו ויקראו וביעקב ויקרא וק"ל.אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
הגמון אחד שאל את רבן גמליאל, אמר לו: מי תופס מלכות אחרינו? הביא נייר חלק, נטל קולמוס וכתב עליו: ואחרי כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו. אמרו: ראו דברים ישנים מפי זקן חדש; להודיעך כמה צער היה אותו צדיק מצטער:
מכאן אתה למד שאין בני עשו נופלין עד שיבא שריד מיעקב ויקצץ רגלי בני עשו מהר שעיר, שנאמר: "וירד מיעקב והאביד שריד מעיר":בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
ויקרא שמו יעקב אמר הקב"ה אתון קריתון וכו'. ד"א אביו קרא לו כן. קשה מאי ד"א י"ל שלפי פי' הראשון לא היה לו לכתו' ויקרא שמו יעקב תכף אחר וידו אוחזת בעקב עשו. ועוד שהרי לא חפץ הקב"ה באותו שם שהרי שנה את שמו ישראל לפי' פי' ד"א אביו קראו יעקב: ויצחק בן ששים שנה שהרי עשר שנים משנשאה וכו'. קשה כדמקשינן לעיל גבי בן ארבעים שנה לא הוצרך רש"י לאמת את דברי הכתו'. י"ל דקשה לן איך שהה יצחק עם אשתו כ' שנה טרם יתפלל עליה שהרי בן מ' שנה היה כשנשאה ובן ס' כשנלדו לכך אמר רש"י אל תתמה על זה כי הוצרך להמתין עשר שנים עד שתהא ראויה לביאה ועשר להריון קודם שיתפלל עליה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כה כו.
וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו
עשו ויעקב היו תאומים, אבל לא זהים, ככתוב: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר, וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק" (ביאור:בראשית כז יא).
יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו
יעקב יצא עם יד מושטת קדימה, כלומר הוא נולד במצג כתף (| ראה: סיבוכים בלידה – מצג כתף). לידה במצג כתף היא לידה מסוכנת מכיוון שראש התינוק יכול לנטות הצידה ולא לעבור בתעלת הלידה או שקוטר הראש בתוספת עובי היד ידרושו מעבר גדול יותר. גם תינוקה של תמר הוציא יד ולכן נולד במצג כתף, ולכן ייתכן שהוא נתקע, החזיר את ידו, ואחיו התאום יצא ראשון (ביאור:בראשית לח כח) וזכה בבכורה. למזלה של רבקה ויעקב, יעקב עבר בשלום ולא היה צריך לדחוף אותו חזרה.
לפי זה ניתן להניח שראשו של יעקב היה קטן ועבר עם היד ללא סיבוכים בתעלת הלידה שעשו הרחיב לפניו. בהמשך ניתן לראות שכשיעקב היה מעל לגיל 40 הוא עדיין היה כה קטן כך שיכל ללבוש את בגדי הילדות של עשו, ככתוב: "וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת, וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז טו). ניתן להבין שיעקב נולד קטן וחלש והיה זקוק לעזרת אימו כדי לשרוד. ייתכן שיעקב תואר כשוכן אוהלים כי הוא בילה הרבה שנים צמוד לאימו באוהל, וכך גם ונוצרו קשרים הדוקים בינו לאימו. בזה האופן, רבקה אף קיבלה יותר זמן לחנך את יעקב ולעצב את אופיו, ולכן בעתיד יהיה ליעקב קל להתחבר למשפחת רבקה בחרן.
כל חייו יעקב היה קטן ולכן הוא נמנע ממלחמות. יעקב ברח מעשו ולא עמד מולו, הוא ברח מלבן. הוא פחד להילחם בעשו ולמזלו הכין תוכנית נפלאה שמנעה מעשו להילחם בו. הוא גם פחד להעניש את שכם, ופחד לשאול את בניו מה קרה ליוסף.
- רש"י מסביר: "שיעקב הופרה ראשון ועשו שני מתחתיו, ולכן עשו יצא ראשון."
- בכל אופן, היתה חפיפה: לפני שעשו יצא כולו, חלק מיעקב כבר היה בחוץ.
- ייתכן שבגלל שיעקב נולד קטן, רבקה טיפלה בו יותר זמן, וכך התפתחה אהבתה אליו. מאידך, יצחק הסתייג מהילד הקטן והחלש שנולד לו, שממדיו הקטנים הם ההוכחה לכך שאלוהים לא בחר בו.
וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו
אלוהים הודיע לרבקה: "וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" (ביאור:בראשית כה כג), והנה כבר בלידת יעקב, עשו הגדול עזר/עבד/השתתף בתהליך לשלוף את יעקב הזעיר שאחז ברגלו. רבקה לבטח הבינה זאת וראתה שהבטחת אלוהים כבר התחילה להתקיים.
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב
פרוש שמו של יעקב - הפועל 'עקב' פירושו: ללכת אחרי, לשמור, לרגל, לעקוב, לשים עין.
מקור שמו של יעקב -
- כפי שמסביר הכתוב: בגלל שהתינוק השני החזיק בעקבו של עשו, נקרא שמו יעקב.
- יה-עקב – נשמע: יעקב, במשמעות: 'יה ישמור' או 'אלוהים ישמור' או 'יה יעקוב אחריך' או 'לך בעקבות אדוני'. כאשר מקצרים את שמו של אלוהים מתקבל: "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז טז), "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָה" (תהלים קיח ה), ונשמע שהאות היוד היא הדומיננטית בשמו של אלוהים, ונשמעת כמו בשמו של יעקב. כך גם משה הוסיף י' לשמו של הושע והפך אותו ליהושע, ככתוב: "ויִַּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוןּ, יְהוֹשֻׁעַ" (במדבר יג טז) כדי שאלוהים יושיע את הושע. יעקב נולד קטן מאוד, כתאום שני בלידת 'מצג כתף' בלי סבוכים, ולכן הוריו ביקשו שאלוהים ישמור עליו, ואלוהים אישר ואמר: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ" (ביאור:בראשית כח טו). יעקב אהב את שמו ולא רצה לשנות את שמו לישראל אפילו לאחר שאלוהים פקד עליו פעמיים. כאשר יעקב ירד למצרים אלוהים ויתר והחזיר לו את שמו וקרא לו: "יַעֲקֹב יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית מו ב).
- המילה "עֵקֶב", במשמעות: 'בא בעקבות', 'בעבור', היא מילה חשובה ביותר בחייו של יצחק וזרעו שזכו לברכת אלוהים:
- המילה מופיעה בברכת אלוהים בעקדת יצחק, ככתוב: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי" (ביאור:בראשית כב יח).
- המילה מופיעה פעם שנייה כאשר אלוהים משכנע את יצחק לא לרדת למצרים, ככתוב: "הִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי: וַיִּשְׁמֹר, מִשְׁמַרְתִּי, מִצְוֹתַי, חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי" (ביאור:בראשית כו ה).[1]
- המילה הזאת הופיעה בשלישית כמילה נרדפת ל'עקב', ככתוב: "וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ, בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי" (ביאור:בראשית כו כד).[2]
יצחק או רבקה העניקו את המילה הזאת לשמו של התינוק השני – יעקב, כרמז לברכת אלוהים, ואכן יעקב הוא זה שהלך בעקבות אברהם ויצחק וזכה להיות אחד מהאבות. בהמשך עשו ישתמש בפועל 'עקב' - "הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב, וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם" (ביאור:בראשית כז לו) - במשמעות:
- שמו י'-עקב - ואלוהים שמר עליו פעמיים.
- כשמו כן הוא: הערים עלי, השיג במרמה, פעל מאחורי הגב. הפירוש הזה הוא שלילי, ואין ספק שיצחק ורבקה לא נתנו שם שלילי כזה לבנם.
וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם
חייו של יצחק:
"ויְַהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה" (ביאור:בראשית כה כ).
"וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם" (בראשית כה כו).
כאשר יצחק היה בן מאה עשו התחתן, ככתוב: "ויְַהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה, ויִַּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהודִּית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי" (ביאור:בראשית כו לד).
לאחר גיל מאה, יצחק חשב שהוא הולך למות, ככתוב: "ויְַהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק ... ועֲַשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה: בַּעֲבורּ תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמותּ" (ביאור:בראשית כז ד).
יצחק היה בערך בגיל 160 כאשר יעקב סיים לעבוד אצל לבן וחזר מחרן לכנען.
יצחק נפטר בגיל 180, ככתוב: "ויִַּהְיו יְּמֵי יִצְחָק מְאַת שָׁנָה, ושְּׁמֹנִים שָׁנָה" בראשית לה כח), "ויִַּקְבְּרו אֹּתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לה כט).
יעקב היה איש קטן, זעיר
מכלל העובדות על יעקב ניתן להבין שהוא היה איש קטן וזעיר.
- אלוהים ידע שתינוק אחד של רבקה יצא קטן והוא קרא לו עוד לפני לידתו: 'צעיר', באכדית זעיר, קטן, יחסית לאחיו שתואר כ'רב', באכדית גדול (ביאור:בראשית כה כג).
- יעקב נולד בלידת מצג-כתף, כאשר היד יוצאת לפני הראש. לידה כזו היא סיבוך לידה, ויעקב עבר בשלום כי הוא היה קטן במיוחד (ביאור:בראשית כה כו).
- יעקב נקרא יה'-עקב, במשמעות שאלוהים ישמור עליו כי הוא היה קטן מאוד בלידתו (ביאור:בראשית כה כו).
- יעקב נשאר לגור הרבה שנים באוהל אימו ולכן הוא נקרא "יושב אוהלים" (ביאור:בראשית כה כז).
- יעקב היה צמוד לאימו ולכן היא אהבה אותו (ביאור:בראשית כה כח).
- יעקב היה קטן ונראה שלא היה מסוגל לקחת אישה, לכן עשו מביא שתי נשים שיעקב יבחר לעצמו אחת (ביאור:בראשית כו לד).
- ייתכן שיצחק לא שלח את יעקב לצוד לו ציד ולזכות בברכה (ביאור:בראשית כז א), כי יעקב היה כל כך קטן שלא היה סיכויים שהוא יצוד חיה, או יחזור בשלום מהציד.
- רבקה קוראת ליעקב "בְּנָהּ הַקָּטָן" (ביאור:בראשית כז טו, ביאור:בראשית כז מב), ולא בנה הצעיר, כסימן שהוא היה איש קטן.
- רבקה אמרה ליעקב להביא לה "שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִיּם, טֹבִים" (ביאור:בראשית כז ט), והיא הסירה את ראש הגדי ופרסותיו, וקילפה את החצי העליון של עורו של הגדי כחתיכה אחת, ועשתה מהחלק הקדמי של עור הגדי חולצה (כמו חולצת טריקו עם שרוולים) ליעקב. יעקב לבש את החולצה שנמתחה על גופו וכסתה את חזהו, צוארו וידיו. כיוון שרבקה פקדה להביא גדי עיזים צעיר, ניתן להבין שיעקב היה בגודל של גדי. כיוון שהחולצה היתה הדוקה על יעקב, העור התחמם מגופו של יעקב, ויצחק לא נגע בעור קר.
- רבקה הלבישה את בגדי הילדות של עשו על יעקב, כדי ללכת ולרמות את אביו שהוא עשו, והבגדים התאימו לו (ביאור:בראשית כז טו).
- יצחק רצה לתת את יעקב כעבד לעשו כי הוא חשב שכך יהיה יותר בטוח ליעקב תחת הגנתו של עשו, ועשו יעבוד למענו (ביאור:בראשית כז כט).
- כדי לוודא שיעקב ראוי לברכת אלוהים, יצחק מנסה את יעקב לראות אם אלוהים יעזור לו להתחתן ולהביא ילדים, ושולח אותו ללבן בחרן (ביאור:בראשית כח ב), הן ללא עזרת אלוהים והמשפחה, יעקב לא ימצא אישה.
- יעקב הרגיש קטן וחלש והעדיף לא לישון בעיר לוז, אלא לישון לבד, בהר, על האבנים (ביאור:בראשית כח יט).
- יעקב גילגל את האבן מעל הבאר (ביאור:בראשית כט י), אבל לא נאמר שזאת היתה עבודה קשה או שנדרש מנוף. ייתכן שהאבן נעשתה גליל עגול מרוב שימוש, ונעה בקלות יחסית על מסילה חלקה וישרה.
- יעקב חשש שלבן לא יתן לו את רחל, לכן הוא הציע מחיר ענקי של שבע שנות עבודה (ביאור:בראשית כט יח).
- לא נאמר שרחל או לאה אהבו את יעקב ורצו להתחתן איתו. לבן לקח את בנותיו וכפה עליהן להתחתן עם יעקב (ביאור:בראשית כט כג), והבנות מתלוננות: "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ" (ביאור:בראשית לא טו).
- יעקב ידע שקיימת סכנה שנשותיו לא תסכמנה לבוא איתו, לכן הוא מסביר להן ומבקש את הסכמתן להצטרף אליו לכנען לקיים את נדרו (ביאור:בראשית לא יג).
- ללא בניו יעקב הקטן לא העיז לעמוד כנגד חמור מלך שכם ובנו בעניין דינה (ביאור:בראשית לד ה), וגם אחרי כיבוש שכם הוא פחד מאנשי כנען (ביאור:בראשית לד ל).
- פרעה חשב שיעקב הוא זקן ביותר כי הוא היה קטן ומצומק (ביאור:בראשית מז ח), ויעקב מסביר את הופעתו בגלל חייו הקשים.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית כה כו"
קטגוריה זו מכילה את 21 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 21 דפים.