קטגוריה:רות א טז
ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעׇזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/תֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔/י לְ/עָזְבֵ֖/ךְ לָ/שׁ֣וּב מֵ/אַחֲרָ֑יִ/ךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּ/בַ/אֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣/ךְ עַמִּ֔/י וֵ/אלֹהַ֖יִ/ךְ אֱלֹהָֽ/י׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
אל תפגעי בי' – אל תפצרי בי.
כי אל אשר תלכי אלך – מכאן אמרו רבותינו ז"ל: גר שבא למתגייר, מודיעים לו קצת עונשים, שאם בא לחזור, יחזור. שמתוך דברים של רות אתה לומד, שאמרה לה נעמי: "אסור לנו לצאת חוץ לתחום בשבת".
אמרה לה: "באשר תלכי אלך".
"אסור לנו להתייחד נקבה אם זכר שאינה אישה".
אמר לה: "באשר תליני אלין".
"עמינו מובדלים משאר עמים בשש מאות ושלוש עשרה מצוות".
"עמך עמי".
"אסור לנו עבודת אלילים".
"אלקיך אלקי".
"ארבע מיתות נמסרו לבית דין".
"באשר תמותי אמות".
"שני קברים נמסרו לבית דין: אחד לנסקלין ונשרפין, ואחד לנהרגין ונחנקין".
אמרה לה: "ושם אקבר".מלבי"ם (כל הפרק)
(טז) "אל תפגעי בי", [במדרש אמרה לה לא תחטא עלי לא תסבון פגעך מני, ר"ל כי פגיעה משמש על ג' דברים: הריגה ויפגע בו וימת, פגישה ופגע ביריחו, תחנונים ופגעו לי בעפרון, ולדעת המדרש תחנונים ופגישה ענינם א' שמבקש ומצפה שחברו יצא לקראתו ברצון לבבו למלא בקשתו, ולז"א שתפסה לשון פגיעה אם מענין הריגה שע"י שתעזוב אותה תמות מיתת הנפש, ועז"א לא תחטא עלי, אם מענין פגישה ותחנונים, ר"ל אל תחשוב שלבבי יפגעך בבקשה זאת ויהיה לבבי כלבבך ותסבון ר"ל תקח פגעך ממני]. לעזבך לשוב מאחריך, ר"ל לא שאעזוב אותך כי איני רוצה להפרד ממך ואף לא לשוב מאחריך שאף אם אצטרך לעזבך לא אשוב מאחריך לארץ מואב כי בכל זה אלך לארץ יהודה ואתגייר שם ע"י אחרים [וכ"ה במדרש לשוב מאחריך מ"מ דעתי להתגייר אלא מוטב על ידך ולא ע"י אחרים], כי אל אשר תלכי אלך ר"ל בל תחשוב כי תכלית הליכתי משונה מן תכלית הליכתך שאת הולכת לשם לבעבור דתך שתוכל לשמור מצות התלויות בארץ והתורה והמצוה ואני הולך רק בעבור השגת איזה תועלת, כי תכלית הליכתי הוא עצמו התכלית שאת הולכת אליו, וכן אל תחשבי שאני מקוה איזו הצלחה זמניית שאנשא לאיש עשיר וכדומה כי באשר תליני אלין, אלין כגר בארץ וכצדיקים שהעה"ז הוא אצלם רק כמלון אורחים, כי מגמת הליכתי הוא מצד כי עמך עמי ואלהיך אלהי, שכבר תפשתי תורת אלהיך ומנהגי בני עמך ואני כאחת מבני עמך:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי
וַתֹּאמֶר רוּת
למעשה זאת הפעם הראשונה שאנו שומעים את רות. כאשר שתי הכלות אמרו "כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ" (ביאור:רות א י) זאת היתה ערפה שדיברה, כי כאן אנו רואים שרות לא אומרת 'עמך' אלא 'עמי'.
אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ, לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ
צעד ראשון: הגנה.
רות מבקשת שנעמי לא תמשיך לפגוע בה. ייתכן שהיו דברים נוספים שנעמי ידעה על רות והיתה יכולה להתקיף ולהעליב אותה לשוב למשפחתה. רות יודעת שהמואבים מתועבים בעייני בני ישראל. היא לא רוצה לשמוע על עתיד רע הצפוי להן ביהודה, וסכנות הדרך כאשר שתי נשים בודדות הולכות בדרך ליהודה.
במשפט הבא רות אומרת: "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת" (ביאור:רות א יז) והיא לא מדברת רק על מוות מזקנה, בעתיד הרחוק. היא מדברת גם על הסכנה המידית, בדרך.
כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין
צעד שני: הבטחה לעתיד. יצירת אימון.
כפי שהעורך אמר לנו את דעתו, "וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ" (ביאור:רות א יד). רות נשבעת שהיא תהיה מסורה לנעמי בצורה מוחלטת - דבוקה בה, מסירות אילאית.
רות משאירה לנעמי להוביל ולעשות את ההחלטות. היא רק תלך אחריה ואיתה, ולא תסטה מהדרך לחפש דבר לעצמה. יום ולילה היא תדבק בנעמי.
עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי
(קטע כל כך מרגש שבא לבכות.)
צעד שלישי: הצהרת נאמנות.
רות אומרת את ההצהרה המדהימה הזאת, "עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי". רות ראתה את משפחת בעלה. היא למדה מנעמי להיות נעימה ונאמנה. היא ראתה את הסבל שירד על נעמי, ובכל זאת היא מודעת לגדולת אלוהים ולגדולת העם שהוא בחר ויצר להיות אור לגויים כדי ללמד את תורתו. סביר שנעמי סיפרה לה את סיפורי האבות, את כל האמת המרה וכל גדולת השם. רות למדה על פלאי יציאת מצרים, והשיבה לארץ המובטחת. היא למדה גם על לוט ומשפחתו שהקימו את העמים התקיפים של מואב ועמון ועל הבטחת אלוהים לתת להם נחלה. אבל היא ראתה שבני ישראל הם המרכז, ולשם היא שאפה ללכת ולהצטרף.
רות גם היתה צריכה לבטל את דברי ערפה בשמה. היא היתה חייבת להגיד שהיא לא מסכימה עם ערפה שבני ישראל הם לא עמה. בהצהרה החזקה הזאת, רות הראתה את כוונתה האמיתית.
רות מכירה שאלוהי אברהם היה אלוהי לוט, אביה הקדום. היא יודעת שהמקור נמצא בבני ישראל, והיא רוצה לשוב לחיק עמה ומשפחתה לפני הפרוד בין לוט ואברם.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "רות א טז"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.