קטגוריה:בראשית כד סב
ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּאֶ֥רֶץ הַנֶּֽגֶב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/יִצְחָק֙ בָּ֣א מִ/בּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י וְ/ה֥וּא יוֹשֵׁ֖ב בְּ/אֶ֥רֶץ הַ/נֶּֽגֶב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְיִצְחָק עָאל בְּמֵיתוֹהִי מִבֵּירָא דְּמַלְאַךְ קַיָּימָא אִתַּחְזִי עֲלַהּ וְהוּא יָתֵיב בַּאֲרַע דָּרוֹמָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִבֵּי מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא מַעֲלָנָא דְבֵירָא דְאִתְגְלֵי עֲלוֹי חַי וְקַיָם דְחָמֵי וְלָא מִתְחָמֵי וְהוּא הֲוָה יָתֵיב בְּאַרַע דָרוֹמָא: |
| ירושלמי (קטעים): | וְיִצְחָק הֲוָה אָתִי מִן בֵּית מֶדְרָשָׁא דְשֵׁם רַבָּא לִבְאֵרָא דְאִיתְגְלִית עֲלוֹהִי שְׁכִינְתֵּיהּ דַיְיָ וְהוּא הֲוָה שְׁרֵי בְּאַרְעָא דָרוֹמָא: |
רש"י (כל הפרק)
"מבוא באר לחי ראי" - שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה (ב"ר)
"יושב בארץ הנגב" - קרוב לאותו באר שנאמר ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ושם היה הבאר שנאמר הנה בין קדש ובין ברדרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב – קָרוֹב לְאוֹתוֹ בְאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל כ,א): "וַיִּסַּע מִשָּׁם אַבְרָהָם אַרְצָה הַנֶּגֶב וַיֵּשֶׁב בֵּין קָדֵשׁ וּבֵין שׁוּר". וְשָׁם הָיָה הַבְּאֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (לעיל טז,יד): "הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד".
רשב"ם (כל הפרק)
ויצחק בא מבוא: כמו באר לחי ראי שהרי יצחק יושב בארץ הנגב ששם באר לחי ראי כדכתיב על העין בדרך שור, וכתיב ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור, ולפי שבא משם ביום ההוא ולא היה יודע מה היו עושים פועלים שלו שהיו נוטעים גנות ופרדסים, וילך יצחק לשוח בשדה, כדכתיב וכל שיח השדה, כלומר לטעת אילנות ולראות ענייני פועליו, ואז בהיותו בשדה ראה גמלים באים והלך לקראתם לראות אם הם גמלי אביו שהוליך העבד:
אבן עזרא (כל הפרק)
בא מבוא — שם מקום, ייקרא בשני שמות. ויש אומרים "בא מבוא", מבפנים, וכן יפרשו "סוגר כל בית מבוא" (ישעיהו כד, י). והישר בעיני שהוא שם הפועל, וכן טעמו: בא מבוא באר לחי.
והוא יושב — כי בימים ההם, שם היה דר. והוא בפאת נגב מארץ ישראל:רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ויצחק בא מבוא. פשט הכתוב הוא מה שדרשו רז"ל להיכן הלך להביא את הגר, אותה שישבה על הבאר ואמרה לחי עולמים ראה בעלבוני.
ספורנו (כל הפרק)
"בא מבא באר לחי ראי" להתפלל במקום שבו נשמעה תפלת שפחתו וקודם שהתפלל כבר נשלם ענינו בחרן וקרבה אשתו לבא על דרך טרם יקראו ואני אענה:
" והוא יושב בארץ הנגב" אמנם ויצחק היה יושב בדרומו של באר לחי ראי ולא הלך שם אז לקבוע דירתו:מלבי"ם (כל הפרק)
(סב - סג) "ויצחק." והנה נזדמן שבבואם קרוב אל בית יצחק יצא יצחק לקראתם, כי יצחק בא אז מדרכו שהיה רגיל לבוא בכל יום מבאר לחי ראי, כי באר לחי ראי היה בין קדש ובין ברד (כנ"ל ט"ז י"ד), ואמר (למעלה כ"א) ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור שהוא ברד (כמ"ש למעלה ט"ז ז') על העין בדרך שור, ושם נתישב יצחק בארץ הנגב, ויען שהבאר הזה היה מקום קדוש בעת ההיא ע"י שנתראה שם המלאך היה יצחק הולך לשם בכל יום אחר חצות להתבודד שם, ולחז"ל התפלל שם בכל יום תפלת המנחה וישב לביתו, ועז"א "ויצחק בא מבוא" (ר"ל ממה שהיה רגיל לבא תמיד) "באר לחי ראי, וישא עיניו וירא והנה גמלים באים" ומ"ש והוא יושב בארץ הנגב ויצא יצחק הוא מאמר מוסגר לפרש מ"ש שהיה בא תמיד אל באר לחי ראי, שזה היה מפני שהוא יושב בארץ הנגב, שהבאר נמצא שם והיה יוצא תמיד לפנות ערב, ר"ל בעת תפלת המנחה לשוח בשדה, היינו להתבודד שם ולשפוך שיחו לפני ה', שהתבאר אצלי כי שיח הם הדבוריים המחשביים הנפלטים מן הרעיון בעת המחשב, והונח גם על ההתבודדות, והגיון הרעיון של הנפש בעת התפלה, והיה שופך שיחו בשדה אצל הבאר וחוזר לביתו, וראה את הגמלים ואת העבדים, ראה כי הלכו רגלי אצל הגמלים:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כד סב.
וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב
בְּאֵר לַחַי רֹאִי
כאשר הגר ברחה משרה, אלוהים מצא אותה "עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר: עַל הָעַיִן, בְּדֶרֶךְ שׁורּ" (ביאור:בראשית טז ז). לאחר הפגישה עם המלאך הגר קראה לבאר ששם היא חיכתה לשיירה שתקח אותה למצרים באר לחי-ראי. הבאר הזאת ישבה בין קדש ובין ברד (ביאור:בראשית טז יד) בדרך לשור שבמצרים. אברהם היה בעליו של הבאר הזאת והוא קבע את שמה של הבאר, ויצחק המשיך לגור במקום וליהנות מהבאר הזו. כלומר: בקרבת המחנה של אברהם שכן מעיין במדבר, איפשהו לצד דרך ראשית משור שבמצרים לאשור שבצפון,[1] ובדרך הזו חזר העבד מחרן.
וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב
הנגב הוא לא המקום המשובח ביותר בכנען, אולם למהגרים היה קל יותר להתיישב בנגב השומם ולהימנע ממלחמות עם השכנים. אברהם מצא מספר בארות וחפר בורות מים, וכך הוא הצליח להתקיים במדבר.
בהמשך נאמר: "ויְַהִי, אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם, ויְַבָרֶךְ אֱלֹהִים, אֶת יִצְחָק בְּנוֹ; ויֵַּשֶׁב יִצְחָק, עִם בְּאֵר לַחַי רֹאִי" (ביאור:בראשית כה יא), והמקום הזה נחשב לברכה ליצחק.
במשך כל התקופה שיעקב ועשו גדלו, יצחק התגורר בנגב באזור באר שבע, ככתוב: "ויֵַּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע" (ביאור:בראשית כח י) בלכתו לחרן.
אולם בהמשך יעקב חוזר ליצחק שעבר לגור לחברון, ככתוב: "ויַָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו, מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן, אֲשֶׁר גָּר שָׁם אַבְרָהָם וְיִצְחָק" (ביאור:בראשית לה כז).
וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא
מהפסוק לא ברור עם יצחק העביר את המחנה מבאר לחי-ראי למקום שונה בנגב או רק יצא לשוח בשדה לאחר שהלך לשתות מהבאר. קיימות שתי אפשרויות:
- המחנה היה במקום ידוע ליד באר לחי שעל הדרך לשור והשיירה היתה צפויה לחזור בדרך הזו - לכן כל יום יצחק יצא להסתכל צפונה כדי לראות אם השיירה חוזרת. סביר שכך היה, כי אחרת העבד היה שולח אדם לוודא איפה יצחק ולאיפה הוא צריך לחזור.
- המחנה עבר למקום אחר - מכאן שהעבד למעשה לא ידע את מיקומו של מחנה יצחק ורק במקרה יצחק יצא לשדה לפנות ערב, ואז יצחק ראה את השיירה ורבקה ראתה איש הולך לקראתם. אם כך היה זהו סימן נוסף שאלוהים הצליח את דרכו של העבד.
הערות שוליים
- ^ שׁוּר מוזכרת כמדבר קרוב למצרים:
- "וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר"(שמות טו כב),
- וגם "וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד שׁוּר, אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה" (בראשית כה יח).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית כד סב"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.