הסכמות למהדורת ירושלים שנת תר"ע עריכה

בד"ץ דק"ק הספרדים בירושלים עריכה

אזהרת בד"ץ דק"ק הספרדים שליט"א דפעה"ק ירושלם ת"ו:

אנחנו הבאים על החתום בי דינא רבא דק"ק ספרדים יב"ץ, ראו ראינו את כל עמל והיגיעה והתלאה אשר מצאו מעלת המשתדלים, הרב כמוהר"ר מנחם מענכין היילפרין יצ"ו, ומעלת הרב כה"ר רפאל ן' דוד אפרימא יצ"ו, ומעלת הח' כה"ר משה ן' דוד אליגולא יצ"ו, ומעלת הח' כה"ר משה חיים ן' ח' מאיר מנשרווי יצ"ו, עד שהוציאו לאור הספר הנוכחי עץ חיים, ישלם ה' פעלם ותהי משכורתם שלמה. חוב קדוש הוא עלינו לבוא באזהרה גדולה ובהסכמה חמורה, שאין רשות לשום בר ישראל להרהיב עז בנפשם להדפיס הספר הזה במתכונתו עם כל הפירושים עד משך זמן עשרה שנים מיום צאתו לאור, לבל יהיו נכשלים באיסור השגת גבול, וכל העדה כלם קדשים ולא יעשו עולה, ושומע לנו ישכון בטח ושמ"ר[1]:

כ"ד החותמים פעיה"ק ירושת"ו בש"א לחדש מנחם דשנת עת"ר:

הצעיר: משה אהרן טאג'יר ס"ט:
הצעיר: יצחק לבטון ס"ט:
הצעיר: אברהם עזריאל ס"ט:
חיים דוד סורנאגה ס"ט:
(מקום החותם):

בד"ק דק"ק האשכנזים בירושלים עריכה

אזהרת בד"ץ דק"ק האשכנזים שליט"א דפעה"ק ירושלם ת"ו:

הנה כאשר חפץ ד' הצליח ביד הרבנים, כמוה"ר מנחם מענכין היילפרין הי"ו, ומעלת הרב כה"ר רפאל ב"ר דוד אפרימא הי"ו, ומע"כ הח' כה"ר משה ב"ר דוד אליגולא הי"ו, ומע"כ הח' כה"ר משה חיים ב"ר מאיר מנשרווי הי"ו, להדפיס שנית את הספר הקדוש "עץ חיים", המקובל מקדוש ה' מכובד ארי דבי עילאי הר"י זצוק"ל, עם כל ההוספות וההערות שנדפסו זה מכבר בווארשא, ואחרי שהראשונים מהיוצאים לאור הדפוס בשכבר הימים כבר ספו תמו ואזלו לעלמא, מה מאד ראוי להחזיק טובה וברכה ולגמור עליהם את ההלל להרבנים שי' הנ"ל אשר הגדילו לעשות להגדיל תורה, ולהפיץ טהרה וקדושה בקרב כל ישראל.

ולהיות כי ידוע לנו שמלבד רוב עמלם ויגיעם במלאכת הקדש הלזה, נשקעו בחובות רבים עד אשר עלתה בידם לברך על המוגמר להוציאו לאור מבית הדפוס כלול בהדרו כאשר עיני תחזינה מישרים, וכבר ידוע מדברי חז"ל שחששו מאד למינקט שוקא בפני ת"ח, ומכש"כ שלא יהיו שלוחי מצוה נזוקים לגרום להם היזק חו"ש, לעשות מעותיהם אנפרות, לזאת הננו מצטרפים להסכמת אחינו הרבנים הבד"צ דקהלות ספרדים שליט"א, שהם התחילו בהצלה תחלה, לגדור גדר בפני עושה עולה ומשיגי גבול, ומכאן אזהרה לבני ישראל, בל יעבורון ובל ישובון לשלוח ידם ולקחת גם מ"עץ החיים" ולהדפיסו כמתכונתו עד תום זמן המוגבל הנ"ל, ובודאי שארית ישראל לא יעשו עולה, וכל השומע לדברינו ישכון בטח ושאנן, והעוזר ומושיע להרבנים שיחיו הנ"ל יהיה כמעין הנובע, וכעץ שתול על פלגי מים, נטוע:

כעתירת הבד"צ דפעה"ק ירושלם ת"ו החותמים לכבוד התורה ולומדיה, ביום ו' עש"ק, לסדר ובקשתם משם את ד' גו' ומצאת, כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. י"ד מנחם אב שנת העת"ר:

נאם משה נחום וואללענשטיין:
ונאם צבי פסח במוהרי"ל פראנק:
ונאם חיים מענדל ספרא דדייני:
(מקום החותם):


הסכמות למהדורת ירושלים תרכ"ו עריכה

הסכמת הרב חזן למהדורת ירושלים תרכ"ו עריכה

הסכמת עטרת ראשינו, ראש גולת אריאל וצניף תפארתינו, הגאון המפורסם הרב הגדול ראשון לציון, שולשילתא דבי נשיאה, כמהור"ר חיים דוד חזן נר"ו, ר"מ ור"מ דעה"ק ירושלים ת"ו נרו יאיר, בימיו תושע יהודא וישראל, כיר"א:

למן היום ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים וה' נתן חכמה. משיבת נפש תורת ה' תמימה. סמא דחיי למחזיקים בה ותומכיה. תורה חתומה. אשרי נוצרי עדותיו:

וה' משמים השמיענו את קולו. לקול תתו חמדה גנוזה מונחת בקרן זוית אשר באהלו. גדול היה אותו היום לאלהינו משמים השמיע דין בכל דור ודור רבים יחכמו אשרי מי שעמלו. עשות ספרים חוקי האלהים ותורותיו:

מה נכבד היום בהגלות נגלות ספר עץ החיים לרבינו הקדוש האר"י זלה"ה ומהרח"ו ז"ל שנית, עם הגהות מרן הרב החסיד שר שלום זצוק"ל נורא תהלות. אשר הועתק מכתבי הק' אשר עדן לא ראו אור עולם, נכבדות מדובר בו בישראל, גדול שמו, עושה גדולות הן הן נוראותיו:

ואני בבואי בארשו"ת החיים על ספר כתב איש רבי, עטרת צבי, שומע ומשמיע. וכל העם אשר בשער יעידון יגידון מידע ידיע. את יקר תפארת גדולתו יום ליום יביע. עזוזו ונפלאותיו:

ואולם הקיפו עלי יחד הני גברי רברבי. המביאים לבית הדפוס מיראי ה' וחושבי. ויצא הראשון הרב היקר רום איש תבונה מו"ה נסים ב"ק הי"ו, וגיסו[2] המופלג יר"א חכם עדיף מו"ה יהודה הי"ו, והרב וכו' מו"ה ברוך במו"ה יהודה מוועקסנא הי"ו. והרב וכו' מו"ה שמואל במו"ה ברוך שידלאווער הי"ו, סביב לארבעתם המה מטיבי. עושים מאהבה רצון קונם, שמרו עדותיו:

ודבר שפתים אך למותר באתי להזהיר נזהרים. לבלתי ישיגו את גבולם עד תום חמש עשרה שנים, בין בארץ בין בחו"ל, מיום כלות הדפוס, לעשות כמתכונתו ושלא כמתכונתו, לבל יהיו שלוחי מצוה ניזוקין ח"ו, ואין צורך לכפול הדברים, כי ישראל כשרים. כי הדבר אסור מטעם המלך, דברי אותותיו:

אימא סיפא עיני לשמיא, הבט משמים וראה ירושלים ועמה, וצדיקים ישמחו ויעלזו חסידים, וחסד ה' על יראיו וצדקתו. ובנה לך בית בירושלים, כאיש מלחמות יעיר קנאה בראש הערים תפארת גדולתו. ה' כגבור יצא לבני ישראל גבורותיו:

ובאתי על החתום בש"א לחדש רחמים שנת כתרו לפ"ק:
הצעיר חיים דוד חזן ס"ט:

הסכמת הרב היר"א למהדורת ירושלים תרכ"ו עריכה

אחד המיוחד. רב הוד והדר, הרב המופלא. וכבוד ה' מלא. המקובל האלהי ח"ק עולם. תנא ירושלמאה, שלשלת יוחסין ריכא ובר ריכא. כמהר"ר חי רפאל ידידיה אבואלעפיא נרו יאיר, והוי זהיר ומרומם על כל ברכה:

נהר יומא ואידכי. האירו ברקיו כבן עזאי בשוקי. גליה לדרעיה ונפל נהורא. מה נכבד היום יום בשורה, בהגלות נגלות אור הגנוז והנה מן היאור עולות. רוח הקדש הופיע על עם קדש הזריח. בהתנדב עם בני ציון היקרים להעלות על משב"ח הדפוס הנהו ספרי דבי רב מאור הגולה רבינו האר"י זיע"א, אשר בהם נגלה חיבתן של ישראל לפני המקום, חיבה יתירה נודעת להם עמו וצאן מרעיתו. מרוב חבתו גלה להם סודות תורתו.

וכבר ידוע ומפורסם גודל תועלת ותוספת קדושת הספרים הקדושים האלה ספר עץ חיים ושמונה שערים ומבוא שערים ועולת תמיד, אשר חבר רבינו מוהרח"ו ז"ל, ונסדרו על ידי בנו מוהרש"ו ז"ל, האמתיים דברים ככתבם אשר יצאו מפי קדוש רבינו האר"י זיע"א. והראשון בספרים הקדושים הוא האילן הקדוש עץ החיים מ"ק ומ"ב[3] אשר סדרו אחר כך הרב הקדוש מהר"ם פאפיראס ז"ל, ויצק בו כל ספר אוצרות חיים אשר סידר מוהרח"ו ז"ל, והניף בו את המ"ב, הוא מגלה עמיקתא, הוא מלמד להמתחילים. הוא המאיר את העינים, ובלעדו לא ירים איש את עין שכלו ללמוד דברי הרב, וממנו תוצאות חיים ללומדי חכמה ומביני מדע, כידוע לכל באי שער.

וזה זמן אשר נדפס ה'עץ חיים' בעוב"י מתא סאלוניקי יע"א, עם הגהות מורינו הרב שר שלום שרעבי זצוק"ל, אשר העתיקו והאצילו מספר 'נהר שלום' למורינו הרב הנזכר ז"ל. וכבר ידוע כי כל תופס ומבקר ספר 'עץ חיים' עם ההגהות הנזכר, מחליט ואומר כי מי שלומד 'עץ חיים' בלי הגהות ש"ש ז"ל, עליו נאמר 'מצות אנשים מלומדה', ויבלבל דעתו במעיין המבוכות, כולה מקשה באין מבין מסיפא לרישא כשכור בלב ים ואינו יודע איזה דרך ישכון, כאשר ראינו כמה מחברים אשר חברו ספרים הרבה צללו במים אדירים. והעלו חרס בידם, והדברים ארוכים. אכן כל תופס ספר וחפץ לאכול מפרי העץ, מוכרח לעבור את הנהר[4], שם ימצא מרגוע להאיר עיני חכמים, ודבריו חיים וקיימים. ולפי רוב חבת הקדש רבים קפצו עליו, אדהכי והכי ספו תמו ואבדורי אבדור, ולא נשארו מהם רק אצל יחידי סגולה, ורבים מבקשים ומתאוים ליהנות מפרי אילן הקדוש עץ החיים עם הנהר שלום, ולא יכולו להשיג לרוב העלמם ומיעוטם, עד כי עמדו ביוקר, ואינו בנמצא אפילו בשאלה:

ובכן יומא כי האידנא, העיר ה' את רוח הני גברי מהימני, הלא המה ד' טורי אבן אבני מלואים, והמה חכמים, שנים מראשי עדת ק"ק אשכנזים כולל חסידים, ראשון בקדש הרב המפורסם כמוהר"ר נסים ב"ק נר"ו, בן להרב ראשון לכל דבר שבקדושה בכולל הנזכר, הרב המפורסם כמוהר"ר ישראל ב"ק נר"ו, והאי חתנא דבי נשיאה הוא הרב ר' יהודה נר"ו, בהרב החסיד המפורסם בדורו רב מראמאן זלה"ה:

ושנים מכולל הפרושים, הרב מוה' ברוך במוהר"ר יהודה מוועקסנא הי"ו, והרב כמוהר"ר שמואל במוהר"ר ברוך שידלאווער הי"ו.

נדבה רוחם אותם להקריבו על משבח הדפוס עם ההגהות הנזכר, בכלל יופי בלתי שום מגרעת, ללמד לאדם דעת, ובכן צדיקים יראו וישמחו, הללו ראויים לברכה, וישרים יעלוזו, אלו הן הגולי"ן גילת ורנן, ותתענג בדשן נפשם, וברכות התורה יחולו על ראשם:

איכו השתא יהבי ביה רבנן עינייהו ומכווני דעתיהו, הלא ברזי ספר נהר יוצק יסודם. הדור אתם ראו, חזו שמ"ש מנהו, הבריק ברקאי דבר חדש חדושי סופרים בכל המראה יאה ויאה, מגלגלין זכות על ידי זכאי, הוא הרב המובהק ואח לברק, סובר הרזים מבני עליה, חד מן חבריא מרשומי המכוונים, יושב בסדר עליון בבית מדרשינו, הוא המעון הקדוש בית אל יכב"ץ, כמוהר"ר יצחק קאלאמרו נר"ו, הוא נטפל לדבר מצוה להאיר עיני חכמים, להביא שם כמה הגהות אשר נמצאו אתנו, הגהות וציונים של מורינו הרב שר שלום זיע"א אשר לא הובאו בספר 'נהר שלום', מכל שכן שלא הובאו ב'עץ חיים' הנדפס מקודם במתא שאלוניקי יע"א. ואלו היו כמוסים תחת ידינו, ונעתקו מספר עץ החיים אשר היה לומד בו מורינו הרב שר שלום זיע"א, אשר הוא כמוס בי גזא דרחמנא, בית מדרשו של ש"ם[5], ועוד נוספו בזה גם כן בהגהות וציונים שנמצאו בגליון 'עץ חיים' כתב יד, אשר היה לומד בו מורי ורבי רבין חסידא, הוא הרא"ש, עיר וקדיש ומפורסם, כמוהר"ר רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי זצ"ל.

מה נעמו פניני אמרים הנאמנים, מה טובו רשומי והגיוני ציונים, אשר טרח ויגע ואסף וקבץ הרב המובהק פחד יצחק[6] נר"ו הנזכר, וציין בגליוני ה'עץ חיים' כתב יד שלו, טעם עצו ופריו שוים, וגם הביא כל ציוני ובקיאות אשר דבר בהם הרב החסיד מו"ר בספר דברי שלום בשאלותיו, מקום אשר דבר המלך ודתו מגי"ה, ויצא יצחק מחוץ לגליוניו, עמד ושתלן, מלמד שלן בעומקה של הלכה. במיעוט שיחה. עוד זאת הביא לנו הרב זרח יצחק ה"י הנזכר, רשימי וציוני כל לשונות הרב 'תורת חכם', של הרב החסיד עיר וקדיש מוהר"ר חיים די לה רוזה זלה"ה. גם אלה לחכמים שם ימצאו מבוקשם להקל על המעיינים. מימיו מן המקדש יוצאים, חיים וקיימים ונאמנים, אפריון נמטייה. גם ברוך יהיה. וישב יצחק בשובה ונחת. יגדיל תורתו והיא כפורחת:

וזאת להודיע לעין כל קורא, מקום אשר יראה לשון א"ה, ר"ל "אמר המאסף", שם ציין ושם רשם מה שחידש הוא בעצמו הרב זרח יצחק נר"ו הנזכר, תורתו דיליה, אגב גירסיה טרח ויגע ומצא פשר דבר, כל חיך יטעם לאכול, ויזר"ח יצחק באר"ש ההיא, כאשר עיני כל קורא תחזינה מגיד מישרים.

כל אלה חוברו בספר 'עץ חיים' זה, ומעוטר ומשוכלל מכמה פירות גינוסר, ועליו נאמר 'ואלה מוסיף על הראשונים'.

ואפריון נמטייה למעלת חד מינן, הרב השקדן בתורה, תורת אמת, כמוהר"ר אהרן רפאל חיים משה ב' יצחק פירירא נר"ו יאל"א, אשר טרח ויגע ועשה וסידר מפתחות על ספר הקדוש 'תורת חכם' הנדפס בשלוניקי יע"א, להרב החסיד עיר וקדיש מוהר"ר חיים די לה רוזא זיע"א, אשר כל מבקר ספר הנזכר יראה כי הוא כספר החתום, וטורח לבקש מבוקשו ואינו מוצא עד יעבור רוב הספר, אכן איישר חיליה דהרב הנזכר, אשר זכה וזיכה את הרבים, וזכותיה בקופתיה מן שמייא מיהב יהבו ליה.

החיים והשלום אנא דאמרי על הרבנים הראשונים הנזכרים לעיל, אשר עמדו על ההדפסה, איישר חילייהו. דנפיש נהורייהו, ה' יהיה בעזרם לגמור לטובה. ראויים המה לברכה. ה' עליהם יחיו, וימלא משאלות לבם לטובה, ויזכו ויחיו להדפיס כהנה וכהנה:

ובכן אחינו בית ישראל, הקפצו ושמעו, בוזו כסף בוזו זהב, קחו מזמרת הארץ אילן ששרשיו מרובים, עץ חיים היא למחזיקים בה, האי מרגניתא טבא דיהבו לכון.

ולמען לא יהיו ניזוקין ח"ו מהנהו אינשי אשר עיניהם צרה בשל אחרים, דומים בדעתם כאלו מידם נשללה, ויבאו להשיג גבולם, לזאת באתי בשורותים אלו, היות כי בלאו הכי אחינו בני ישראל מושבעים ועומדים על לאו דהשגת גבול, ולא עוד אלא דקיימי בארור, וחלילה לאחב"י להלכד ח"ו בחומר האיסור להדפיס הספר עץ חיים זה, לא בארץ ולא בחו"ל, לא במתכונתו ולא שלא במתכונתו, עד כלות חמשה עשר שנים מיום כלות צאת מן הדפוס הספר הזה, ומובטחני בה' כי שארית ישראל לא יעשו עולה, וש"ל יש"ב[7].

כה דברי המשרת והמכהן לשם ה' בק"ק בית אל יכב"ץ, בשם כל ישראל, וחותם לאהבת האמת, וחותם בשליש אמצעי לחדש חשון, בשער"י גאול"ה לפ"ק[8], פעה"ק ירושלים ת"ו, וכפי פרושות לראות בנחמת ציון, ובהקמת סוכת דוד הנופלת עיני צופיה. זעירא דמן חבריא:

והוא הצעיר חי רפאל ידידיה אבואלעפיא ס"ט:

[9]ההסכמה הזאת הוא העתק מה'עץ חיים' של דפוס ירושלים ע"ה תובב"א, אשר 'עץ חיים' שלנו נדפס ממנו:



עץ חיים

שער הכללים
היכל א - היכל ב - היכל ג - היכל ד - היכל ה - היכל ו - היכל ז
שערים: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה
כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ
כללי מוהרח"ו ז"ל

  1. ^ = ושאנן מפחד רעה.
  2. ^ בהסכמת הרב היר"א מתבאר שגיסו זה היה חתן אביו ר' ישראל ב"ק.
  3. ^ מהדורה קמא ומהדורה בתרא.
  4. ^ רמיזה לספר "נהר שלום" הנזכר.
  5. ^ =שלום מזרחי (מכינויו של הרב השמ"ש).
  6. ^ הכוונה לר' יצחק קאלאמרו הנזכר.
  7. ^ =ושומע לי ישכון בטח.
  8. ^ עולה תרכ"ז, למרות שבהסכמת הרב חזן כתב חודש הרחמים תרכ"ו. וכך מקובלת שנת ההוצאה של מהדורה זו.
  9. ^ אלו דברי המולי"ם של מהדורת ווארשא תרנ"א. וכוונתם לשתי ההסכמות של מהדורת ירושלים תרכ"ו, הרב חזן והרב היר"א.