דרך עץ חיים/הקדמה מאת ר' מאיר פאפרוש כץ אשכנזי
הקדמת רבי מאיר פאפרוש לספר דרך עץ חיים
אמר הצעיר והזעיר באלפי יהודה, ברוך ה' אלהי ישראל אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמנו ונתן לנו תורה אמיתית וחיי עולם נטע בתוכנו והבדילנו מעמי הארצות ונתן לנו את חוקיו ומשפטיו הישרים, וגם חבה יתירה ואהבה (ודעת) [נודעת] לנו (ורזי) [ברזי] ספרי וסתרי תורה הפנימים אשר מאין תמצא והיא נעלמה לא שזפתה עין רואה, ונתנה לרוב עמקה בעל פה ולא להכתב כי אין דורשין במרכבה כו' כדאיתא במסכת חגיגה.
ואמנם שרשם הם נטועים בגן אלהים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, והעתיקם נביאינו וסתמם במתק לשונו כמאמר המלך החכם 'דבש וחלב תחת לשונך', ובעונותינו הרבים [כאשר] הורקנו מכלי אל כלי ומפני חטאינו גלינו מארצנו טעמינו לא עמד בנו וריחנו נמר ואבדה חכמת חכמינו ובינת נבונים נסתרה, עד הופיע ה' מן השמים דבר בקדשו בהר המור ע"י רשב"י ז"ל וחבריו לאקמא שכינתא מעפרא ולארמא רישאה, חיבר אותו חיבור הקדוש עד שתחת האי אילנא רברבא כל צפרי שמיא (פזרין) הוא דרין והוי [מתכנשין] שרפים וחיות ואופני הקדש לשמוע אולפן חדתין מפומיה דרשב"י זלה"ה וחביריו.
והנה אחר הסתלקות האור הקדוש מהעולם אסתלקו כל גנזי מלכא בהדיה, כדאיתא בזוהר פ' ויחי (רי"ז א) יומא חד אידמוך ר' יהודה תחות אילנא וחמי בחלמא ד' גדפין מתתקנן וסליק ר"ש עלייהו וס"ת עמיה ולא שביק כל ספרא רזין עלאין ואגדה דלא סליק לון בהדיה וסליק לון לרקיעא וחמי דאתכסיא מעינים ולא אתגליא, כד אתער אמר ודאי מדשכיב ר"ש חכמתם אסתלק מארעא ויי לדרא דהאי אבנא טבא דמתחזיק (דמתאחדין) מניה וסמכין עלוי עלאין ותתאין אתאביד מנייהו כו', סליק רבי אבא ידוי על רישיה ובכה ואמר ר"ש ריחיא דטחנין מניה מנא טבא כל יומא ולקטין כדכתיב 'הממעיט אסף עשרה חמרים' והשתא ריחיא ומנא אסתלקו ולא אשתאר בעלמא מיניה בר כמה דכתיב 'קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אותו (למשמרת) לפני ה ואלו באתגליא לא כתיב אלא למשמרת לאצנעא, השתא מאן יכול לגלאה רזין ומאן יודיע לן. עכ"ל.
ובזוהר אחרי מות דע"ט תני ר' יהודה דרא דרשב"י שרי בגווה כולהו זכאין חסידי כלהו דחלי חטאה נינהו שכינתא שריא בגווייהו מה דלית כן בדרין אחרינן בג"כ מילין אינון מתפרשין ולא מתטמרין. בדרין אחרנין לאו הכי ומלין דרזין עלאין לא יכיל לגלאה ודאינון דידעין מסתפי. (נ"א מסתפקי) דרשב"י כד הוי אמר רזא דהאי קרא חבריא כולהו עיינין נבעין דמעין וכלהו מלין דאמר הוי בעינייהו גליין כמה דכתיב פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות כו'. תנא ביומוי דר"ש הוה אמר בר נש לחבריה פתח פומך ויאירו דבריך, בתר דשכיב רשב"י הוו אמרי 'אל תתן את פיך לחטוא את בשרך'.
והנה כל מאמרי זוהר ותיקונים מלאים על כל גדותם דבתר רשב"י לא הוי דוגמתו, עד (שהש"י) [שאלהי הראשונים והאחרונים] הפליא חסדו עמנו לא רצה למנוע ישראל מכל וכל מתורתו הקדושה והטהורה ושלח לנו ע"י קדוש (עיר וקדיש) מן שמיא נחית הרב המופלא הקדוש המקובל האלהי בוצינא קדישא כרשב"י בדורו תלמיד אליהו הנביא זלה"ה, כאשר העתקתי זו בהקדמה לקוחה מספר [הע"ח] יע"ש, ועיין בספר זה ושם תמצאהו את הודו ואת השגתו הרמה, אפס קצהו ולא כולו כי מי ימלל כו', וכל המהלל אינו אלא פוגם ומחלל במרגניתא דלית ביה טימי, וכל שאתה משבח אתה פוגם.
והנה כל תלמידיו של הרב הקדוש הזה כתבו להם כל אחד מה ששמע מפי רבו כפי שורש נשמתו והשגתו ויד שכלו, זולת הרב המופלא בישראל שמו נודע בשערים אורה וההוראה הגאון מהר"ר חיים ב"ר יוסף ויטאל זלה"ה, שסמך עליו מ"ו אור שבעת הימים את ידיו, וכאשר הזכיר בדברי קדשו בענותנותו הרמה בספרו בהקדמתו שלא היה בהם כמוהו מי (שהעמיד) [שהעמיק] ולא שינה אפילו סדר הלשון כאשר שמע מפי רבו ז"ל, כידוע לכל באי שער עירנו (ירושלים) צפ"ת תוב"ב.
והנה נודע לכל מי שבא בשערי החכמה הרמה הזאת כי הרב הקדוש לא היה אומר להם דברים כסדרן, כי היה יושב ודורש מפלאי החכמה העליונה אשר עין לא ראתה (נ"א אשרי עין ראתה) כל אלה ואזן שמעה ותבן לה. ולפי המשך הדרושים וקשורים הנחמדים מזהב ומפז רב היו מתפרשים מאליהן דרושים ויחודים וכוונת וטעמי המצות ותקוני עונות ופי' זהר ורמזים במאמרי רז"ל אגב גררא, ולפעמים היה מבאר להם דרוש האחרון באצילות, ולפעמים היה מבאר להם דרוש התחלת עולם אצילות, וכן היה מוהרח"ו זלה"ה כל מה שהיה שומע היה כותב, לפעמים פשט לפעמים דרוש לפעמים כונה, ובזה גרם לנו הבלבול הגדול הזה בחכמה זאת, עד אחר פטירת מורינו אור שבעת הימים פעה"ק צפת ת"ו לחיי עלמין, אז התחיל מוהרח"ו ז"ל לעשות סדר למה ששמע מרבו, וכן היה עושה לפחות כ' שנה או יותר, ומזה נמצא לפעמים סותרים כמעט זה את זה, וכפולים ומכופלים ומהדורות (ממהדורות) שונות, עד אשר חיבר מהדורא בתרא שלו הנה היא כתובה על ספר הישר שלו בק"ק דמשק ביד בנו הרב המובהק מורינו שמואל וויטאל.
והם שני חלקים, כל א' נחלק לד' שערים.
- חלק א' יש בו ד' שערים
- שער א' כל מה שנמצא מכת"י רבו ז"ל.
- שער ב' דרושים והקדמות מה ששמע.
- שער ג' פשטי תורה נביאים וכתובים.
- שער ד' סודות גלגולים ושרשיהן.
- חלק ב' יש בו ד' שערים
- שער א' כל מה שנוגע לכוונת התפלות.
- שער ב' טעמי מצות.
- שער ג' תיקוני עונות.
- שער ד' יחודים הרבה מאד לכל תלמיד ותלמיד מהם דבר נפלא.
- אשרי עין שזכה לקרוא (נ"א לקחת) מן עץ החיים ואכל וחי לעולם.
והספר הזה היה כמוס וחתום ביד בנו הרב הנ"ל, ה' יאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים, וספרים אשר ביד בני א"י לא היה להם סדר וטעם וריח, ולא נעלם מעיני תורת חכמים ותלמידיהם כי הסדר באלו הדברים הוא עיקר, אשר ילמוד האדם כל דבר ודבר דבור על אופניו, ושים כאפרכסת אזנך ולא יעבור משער לשער ומפרק לפרק עד שידע ענין אחד ואח"כ יסע לזולתו, כמ"ש הרמ"ק זלה"ה בהקדמה לספר פרדס רמונים ע"ש.
לכן אזרו מתנים וחלצים הרבנים הרוממים והשלמים הדיינים המצויינים גאוני א"י, מהר"ר בנימן הלוי, ומהר"א ראשמאל"ה נר"ו, [ומוה"ר אלישע וושטאלי זצ"ל], ואמרו לתקן וסידרו מכל הקונטרסים שהם נמצאו מהם ג' ספרים, הלא הם:
- ספר ראשון ספר הדרושים, ושמו בסופו מה שמצאו דרושים מגלגולים, ומהם הקדמות הרמות למתחילים.
- וספר הכונות של כל השנה.
- וספר הליקוטים מה שמצאו מדברים קטנים הכל חבור בילקוט אחד ושמו שמם ספר ליקוטים.
ואמרו לתקן ולא תיקנו, בספר הדרושים - שלא שמו לא קשר דרוש לדרוש ולא שמות לדרושים בשום שער, ולא חלקו לפרקים כראוי וכנכון, ובספר כונות - אמת שרצו לסדר כסדר תפלות השנה, ולא התחילו ולא סיימו, ועירבו ענין בענין עד שכאשר לומד האדם בשחרית שבת ימצא עניינים של חול ולהיפך, וספר הליקוטין - לא תיקנו שום דבר מכל וכל עד שיקוץ המעיין בחייו.
וגדולה מזו שהיה חסר (מהם) הטוב העיקרי כמה וכמה דרושים עיקרים פרטים, ואם כן איך היה אפשר לעשות להם סדר, כי נמצא בחבור זה דברים שאינן נמצא אפילו בעץ החיים שום רמז מהם, והם מהדורא בתרא שנעשין אחר מהדורא קמא, ולרוב עמקו גנזו מהרח"ו ז"ל.
ונתגלו שערי אורה אלו ואוצרות שתחת התהום היו חפורים ימים ושנים כולו למורינו החכם השלם מהר"ר יעקב צמח נר"ו כתובים באצבע אלהים מהרח"ו ז"ל, ומה שנמצא היו דפים קטנים קרועים ובלויים, וברוב חכמתו הרמה מורינו נר"ו חבר אחד לאחד ועשה מהם ג' (נ"א ד') ספרים:
- א' הוא ספר אוצרות חיים, והוא ספר שלם והקדמות שנמצא לחכמה זאת, והוא מהדורא תניינא.
- ואח"כ דפים קטנים מדרושים וכונות כתובים על ג' ספרים אחרים.
- וקראו קהלת יעקב על שם שהקהילם וקבצם כעמיר גורנה.
- וספר אדם ישר שמתעסק בדרוש א"ק ויושר שלו ופרטיו.
- וספר עולת תמיד לכוין תמיד.
ואחר כך ראה מורי שעדיין גם הוא אמר לתקן ולא תקן בספר זה, חזר וקבץ הכל ביחד בספר שלם, ועשה ספר אוצ"ח, וכתב ספרים אחרים וקראם "עדות ביעקב", וספר "אדם ישר", ובג' ספרים הראשונים לא שלח ידו.
והנה אנכי הצעיר והזעיר באלפי יהודה, צעיר אנכי לימים וזעיר אנכי בבינה ובהשכל, ומה אעשה שנפשי חשקה בתורת חכמת הקבלה ורשפי להבת אש חשוקת חמדת חכמת הקבלה, מיום שהייתי בן י"ג שנה בערה בי כאש בוער בעצמותי, עד שהביאני המלך חדריו זכיתי וטעמתי בקצה המשענת בבית הרב המובהק החסיד העניו הרופא החכם השלם מהר"ר יעקב צמח נר"ו ולמדתי ספריו, ומצאתי חן בעיניו והטעימני מיערת הדבש של האר"י זלה"ה, ולמדתי ספריו וראיתי גודל ספרי הקדושים (נ"א גודל המבוכות בספרי הקבלה הקדושים) אשר אין להם סדר לא ראש ולא סוף, ויעיריני לבי ויאמר קח לך מגילת ספר וכתוב כל הדרושים הנמצאים שהם מפוזרים בכתבים אחת הנה ואחת הנה וקרב אותם אחת לאחת למצוא חשבון, עם שהוא טרחא לפום צערא אגרא.
וענה לבי מי אנכי כי הבאתני עד הלום לעשות מלאכה זאת (ולעו והיו) [נ"א ואני] כלא היו ומה תעשה בגאון הירדן, ודחו מחשבתי זאת יום יום, עד בא יום אחד חבה יתירה נודעת לי למוצאיו, ומצאתי עלה אחת קטנה מכתיבת אצבע אלהים מהרח"ו ז"ל, וכתב לשון זה "שם הספרים, ספר דרך עץ חיים, פרי עץ חיים, נוף עץ חיים. ויתחלק ספר א' לג' שערים, וכל שער מבוא שערים, וכל שער מבוא שערים (נ"א וכל שער מבוא נתיבות), וכל נתיב כמה מפתחות". עוד כתב שרוצה לעשות ספר ולחלקו להיכלות שבעה, וכל היכל לכמה חדרים. ועוד כתב שרצה לעשות ענף עץ חיים, ובכל ענף כמה מיני פירות, ובכל פרי כמה מיני מטעמים.
וכשראיתי אני זאת תכף ומיד ענני לבי חזק ואמץ, בא וראה כמה עלה בלב הקדוש לעשות ולא עשה, (כי) היות חכמתו רבה וגדולה ובכל יום ויום היה מחדש סדר א' ומהדורא א', כאשר נמצא אתנו מהדורות כמה וכמה מינים ממינים הטובים, ואיך תדחה מצוה הבא לידך, וה' זיכה אותך שזכית לכל כתבי האר"י ז"ל מה שלא זכו אחרים שבקשו לעשות סדר ולא יכלו, חזק ואמץ הואיל ואין לה דורשין.
זאת שנית, כי כבר ידעת כמה תועלת יצא לך, ומפתחות פסוקים ודרשות רז"ל ומאמרי זהר וכמה דברים תבין כשתעשה סדר זה שעלה על דעת הרב ז"ל, והנה אינך עובר לדעת (נ"א על דעת) הרב ז"ל כאשר דחיתני קודם, יהי ה' אתך. ופיתתני ואפת, והוכרחתי לנענע ראשי, ואשא כפי השמימה בתפלה ובתחנונים יגמר ה' להוציא לאור מלאכתי.
והייתי מתעסק במלאכת שמים זו ד' שנים ויותר, ולא זכיתי שתגמור יציאת מצרים על סדר כאשר עם לבבי, (עד היום) המר כי הגלתני מארץ הקדושה מעיר לעיר נע ומטולטל, ובאתי דמשק, ואז זכיתי ונכנסתי לחדרי היכלי הקודש מוהר"ר שמואל ויטאל בן הגאון, ובו הגיתי מעט זמן כי לא הייתי רק זמן ח' ימים וגנב גנבתי מעט מהסדר הקדוש אשר שם נמצא, ונגמרו מאוויי. ובקושטאנדינה העיר רבתי עם שמה ישבתי כמשלוש חדשים, מפורים עד עצרת, ואז סדרתי ספרי בסדר הנאות כאשר עיניכם תחזנה מישרים.
ולקחתי אז קס"ת הסופר במתני להציב לי למטרה, וכתבתי על ספר הישר את כל דברי הקדוש ז"ל, דהיינו כל מה שמצאתי כפול ב"ספר הדרושים" שהיה גם כן כתוב בספר "עדות ביעקב", וכל מה שהיה שייך לדרושים והיה חידוש הכנסתי גם כן בספר עדות ביעקב (השמטתי), וקריתי גם כן "מהדורא קמא", וכל מה שהיה כתוב ב"ספר ליקוטים" גם כן מה שהיה שייך לספר דרושים, וסדרתי לשערים שלמים וטובים על סדר האצילות מא"ק עד תשלום אבי"ע, כאשר עיניכם תחזינה.
ושמתי בספר הזה שהוא התחלה לכל באי החכמה זאת, וכניסה בדרך הרב הקדוש בוצינא קדישא המקובל האלהי החסיד האר"י ז"ל. וקריתי שמו ספר דרך עץ חיים, לז' היכלות וחמשים שערים, וכל היכל נחלק לשערים, וכל שער לכמה פרקים שהם חדרים שבשער ההוא, מהספר ההוא שכולו מועתק באצבע מהרח"ו ז"ל, חוץ ממהדורה קמא שבא בו שאינו מועתק מכתב יד הרב זלה"ה, רק מהעתק מהר"י צמח נר"ו, ומוגהים מספרו.
ושמתי שמות לשערים איש על דגלו באותות. וכל מה שמצאתי בספר הדרושים וכונות וליקוטים וספר עולת תמיד השייכים להם הכונות, העליתים על ספר מסודר כפי סדר התפלה של כ"ז היכלות ולד' שערים (נ"א סדר התפלה בז' היכלות ובל"ב שערים), והם ענף א' מהספר.
ואחר כך סידרתי מכל הספרים הנ"ל כל טעמי מצוות כסדר איש על דגלו כסדר הפרשיות, והם ענף ב'.
ואחר כך סידרתי מכל הספרים הנ"ל תיקון על עבירות תיקוני עונות, והוא ענף ג'.
ואחר כך סדרתי מכל הספרים הנ"ל ענייני יחודים אשר מצאתי מפוזרים אחת הנה ואחת הנה, ושמתי אל שער הנבואה ורוח הקודש שמצאתי ממהרח"ו ז"ל ממהדורא ה', והוא ענף ד'.
וכללות ד' ענפים אלו והיו לאחדים בידי, ושמתי שמם פרי עץ חיים, כי אחר שנדע עץ החיים יאכל מפירותיו שהם הכונות.
וכל שמצאתי בספרים הנ"ל פירושי זוהר ותיקונים וזוהר חדש ושיר השירים ומדרש הנעלם דרות ומדרש איכה, סדרתי פירושם על פי דפי הזוהר דפוס מנטובה איש על דגלו, ושמתי שמם נוף א'.
ואחר כך סדרתי מכל הספרים הנ"ל כל פירושי פסוקי התורה ונביאים וכתובים, כל פסוק ופסוק כסדרן, והם נוף שני.
ואחר כך סדרתי מכל הספר הנ"ל אגדות בעין יעקב, כל מסכתא ומסכתא כסדרן, והם נוף ג'.
ואחר כך סדרתי מכל הספרים כל מה שמצאתי מעניני גלגולים, ומספרים הישנים אחת הנה ואחת הנה, ושמתים אצל שער הגלגולים שמצאתי מכתב יד הרח"ו ז"ל מהדורא ה', וזהו נוף הד'.
וכללות ד' נופים אלו והיו לאחדים בידי, ושמתים שמם נוף עץ חיים, והוא הספר נחמד.
עוד הוספתי שנית לשום מראה מקום לכל דברי הזוהר שנמצא בדברי הרב, כל פסוק ופסוק בנוף א', וגם בכל פסוק ופסוק בנוף ב', מראה מקום מכל הפסוקים שנזכר בדברי הרב ז"ל, בין בספר זה בין בספרים אחרים. וכן בנוף ג' מראה מקום מדברי רז"ל בין בספר זה בין בב' ספרים אחרים, וכן בנוף ד' מראה מקום דרך א"ב כל הגלגולים. והסכמתי לכתוב בזה כל ענין וענין שם הספר שלקטתי אותו הענין ממנו, למען יכול כל אחד למצוא דברי חפץ ולתקן גם ספריו, וידע מבטן מי יצא הדברים, ואל יחשדוני שומע, וה' יושיעני ויגמור נא עוד בירושלים ובהר ציון את מעשה ה' המלאכה מה שעדיין יש להשלים מכתבי הרב ז"ל.
כה דברי הנכסף לראות ה' ולבקר בהיכלו בתוככי ירושלים שנית.
הצעיר מאיר בלא"א הנדיב יהודה ליב כ"ץ פאפרוש תושב ירושלים עיר הקודש תובב"א.
| עץ חיים |
|---|
|
שער הכללים |