מ"ג בראשית כז מה

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַד־שׁ֨וּב אַף־אָחִ֜יךָ מִמְּךָ֗ וְשָׁכַח֙ אֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשִׂ֣יתָ לּ֔וֹ וְשָׁלַחְתִּ֖י וּלְקַחְתִּ֣יךָ מִשָּׁ֑ם לָמָ֥ה אֶשְׁכַּ֛ל גַּם־שְׁנֵיכֶ֖ם י֥וֹם אֶחָֽד׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
עַד דִּיתוּב רוּגְזָא דַּאֲחוּךְ מִנָּךְ וְיִתְנְשֵׁי יָת דַּעֲבַדְתְּ לֵיהּ וְאֶשְׁלַח וְאֶדְבְּרִנָּךְ מִתַּמָּן לְמָא אֶתְכּוּל אַף תַּרְוֵיכוֹן יוֹמָא חַד׃
ירושלמי (יונתן):
עַד דְנוּחַ רוּגְזָא דְאָחוּךְ מִינָךְ וְיִתְנְשֵׁי יַת מַה דְעָבַדְתָּ לֵיהּ וַאֲשַׁדֵר וְאִידְבְּרִינָךְ מִתַּמָן לָמָה אֶתְכַּל אוּף תַּרְוֵיכוֹן יוֹמָא חָד דְאַנְתְּ מִתְקְטֵיל וְהוּא מִטְרַד הֵיכְמָא דְאִתְכְּלַת חַוָה מִן הֶבֶל דְקַטְלֵיהּ קַיִן וְאִטְרִדָן תַּרְוֵיהוֹן מִן אַפֵּי אָדָם וְחַוָה כָּל יוֹמֵי חַיֵיהוֹם דְאָדָם וְחַוָה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למה אשכל" - אהיה שכולה משניכם למד על הקובר את בניו קרוי שכול וכן ביעקב אמר כאשר שכלתי שכלתי

"גם שניכם" - אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו כמו שמפורש בפרק המקנא לאשתו (סוטה יב)

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

למה אשכל — פחדה שמא יהרוג זה את זה; או יהרגוהו אם יהרוג אותך. ויש דרש, שביום אחד מתו שניהם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(מה) "עד שוב אף אחיך." שהאף הוא נגד יעקב, שעז"א "ממך", ע"י שישכח את אשר עשית לו, ואז "ושלחתי ולקחתיך משם," כי אם תאמר שתשאר פה ותלחם עמו "למה אשכל גם שניכם:"