קטגוריה:בראשית ו ב
ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽאֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽאָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַיִּקְח֤וּ לָהֶם֙ נָשִׁ֔ים מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּרְא֤וּ בְנֵי־הָֽ/אֱלֹהִים֙ אֶת־בְּנ֣וֹת הָֽ/אָדָ֔ם כִּ֥י טֹבֹ֖ת הֵ֑נָּה וַ/יִּקְח֤וּ לָ/הֶם֙ נָשִׁ֔ים מִ/כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר בָּחָֽרוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַחֲזוֹ בְּנֵי רַבְרְבַיָּא יָת בְּנָת אֲנָשָׁא אֲרֵי שַׁפִּירָן אִנִּין וּנְסִיבוּ לְהוֹן נְשִׁין מִכֹּל דְּאִתְרְעִיאוּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְחָמוֹן בְּנֵי רַבְרְבַיָא יַת בְּנַת אֱנָשָׁא אֲרוּם שַׁפִּירָן הִינוּן וְכַחֲלָן וּפַקְסָן וּמְהַלְכִין בְּגִילוּי בִּשְׁרָא וְהִרְהִירוּ לִזְנוּ וּנְסִיבוּ לְהוֹן נְשִׁין מִכָּל דְאִתְרְעִיוּ: |
רש"י (כל הפרק)
"בני האלהים" - בני השרים והשופטים ד"א בני האלהים הם השרים ההולכים בשליחותו של מקום אף הם היו מתערבים בהם כל אלהים שבמקרא לשון מרות וזה יוכיח (שמות ד) ואתה תהיה לו לאלהים (שם ז) ראה נתתיך אלהים
"כי טבת הנה" - אמר רבי יודן טבת כתיב כשהיו מטיבין אותה מקושטת ליכנס לחופה היה גדול נכנס ובועלה תחלה (ב"ר)
"מכל אשר בחרו" - אף בעולת בעל אף הזכר והבהמה (ב"ר)אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"בני האלהים" - בני השרים והשופטים לשון רש"י וכך הוא בבראשית רבה (כו ה) אם כן יספר הכתוב כי הדיינין אשר להם לעשות המשפט בניהם עושים החמס בגלוי ואין מונע אותם
"כי טובות הנה" - כמו כי תראה חמור שונאך (שמות כג ה) כי יקרא קן צפור לפניך (דברים כב ו) כאשר הנה טובות יקחו אותן להם לנשים באונס וספר הכתוב החמס ואמר עוד "מכל אשר בחרו" להכניס הנשואות לאחרים אבל לא הזכיר הכתוב האיסור בהם בפירוש ולא נגזר עליהם העונש רק על החמס לפי שהוא ענין מושכל איננו צריך לתורהמלבי"ם (כל הפרק)
(ב)" ויראו בני האלהים". ידוע בקורות העמים הקדמונים שהיו מאמינים שבני אלהים חושקים את בנות האדם, והיו מהבילים שכשהאשה טובה תמצא חן בעיני בני אלהים ויבאו אליהן וילדו להם וכמו שיפרש בפסוק ד', וספר שכפי מחשבת הדור ההוא והבליהם אמרו שבני אלהים הם רואים את בנות האדם כשהם טובות, אז ימצאו חן בעיניהם ויקחו להם נשים שבאופן זה זנו הנשים מתחת בעליהם עם אנשים שההבילו עליהם שהם בני אלהים, וחושקים בהן ויקחו אותן לנשים, וכמו שיבאר בפסוק ד':
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויראו בני האלהים, בני דיינא. כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה. כומריא גנבין אלהיא, מאן מומי ביה או מאן מקרב? ולמה הוא קורא אותן בני האלהים? שהרבו ימים בלא צער ובלא יסורין. וכל כך למה? כדי לעמוד על התקופות ועל המזלות, וכדי שיטלו את שלהן ושל דורות הבאין אחריהן. רבי שמעון בר יוחאי מקלל לכל מאן דקרי להון בני אלהיא.
כי טובות הנה, טבת כתיב; משהיו מטיבין אשה לבעלה, הגדול מהן נכנס ובועלה תחלה. כי טובות הנה, אלו הפנויות. ויקחו להם נשים, אלו נשי אנשים. מכל אשר בחרו, זה זכור ובהמה; ולא נמחו מן העולם עד שכתבו גממסיות לזכור ולבהמה. בכל מקום שאת מוצא זנות, אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת הטובים והרעים. על הכל הקב"ה מאריך אפו חוץ מן הזנות; מה טעם? ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו, וכתיב בתריה: "ויאמר ה' אמחה את האדם":
כל אותה הלילה היה לוט מבקש רחמים על הסדומיים והיו מקבלין מידו כיון שאמרו איה האנשים הוציאם אלינו ונדעה אותם לתשמיש מיד אמרו לו עוד מי לך פה עד כאן היה לך רשות ללמד סניגוריא מכאן ואילך אין לך רשות. שאלו תלמידיו את רב יוסף מהו עזאל א"ל כיון שעמדו דור המבול ועבדו עבודה זרה היה הקב"ה מתעצב מיד עמדו שני מלאכים שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך כשבראת את עולמך מה אנוש כי תזכרנו א"ל ועולם מה יהא עליו א"ל רבונו של עולם היינו מסתפקין בו א"ל גלוי וידוע לפני אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם קשים מבני אדם א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה איך אנו מקדשין שמך א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן מיד ראה שמחזאי ריבה אחת ושמה איסטהר נתן עיניו בה אמר השמעי לי א"ל איני שומעת לך עד שתלמדני שם המפורש שאתה עולה בו לרקיע בשעה שאתה זוכרהו למדה אותו שם הזכירה אותו ועלתה לרקיע ולא קלקלה אמר הקב"ה הואיל ופרשה עצמה מן העבירה לכו וקבעוה בין שבעה כוכבים הללו כדי שתזכו בהן לעולם ונקבעה בכימה כיון שראו שמחזאי ועזאל כך עמדו ונשאו נשים והולידו בנים היווא והייא ועזאל היה על מיני צבעונין ועל מיני תכשיטין של נשים שמפתים את בני אדם להרהור עבירה מיד שגר מטטרון שליח לשמחזאי וא"ל עתיד הקב"ה להחריב עולמו ולהביא מבול לעולם מיד עמד בבכי והיה מצטער על העולם ועל בניו מה יעשו בניו ממה יאכלו אם העולם חרב שכל אחד ואחד היה אוכל בכל יום אלף גמלים ואלף סוסים ואלף שורים. בלילה ראו היווא והייא שניהם חלומות אחד מהן ראה אבן גדולה פרוסה על הארץ כשלחן והיתה הארץ חרותה וכתובה שיטות שיטות והיה מלאך יורד מן הרקיע ובידיו כמין סכין והיה גורר ומוחק כל אותן השיטות ולא היה משייר בה אלא ארבע תיבות והאחד ראה פרדס גדול משובח נטוע מכל מיני אילנות והיו בו מלאכים ובידן קרדומות והיו מקצצין כל האילנות ולא שיירו בו אלא אילן אחד של שלשה ענפים כיון שננערו עמדו בבהלה ובאו אצל אביהם אמר להם עתיד הקב"ה להביא מבול ולא ישייר אלא נח ובניו כיון ששמעו כך היו צועקין ובוכין אמר להם אל תצטערו ששמותיכם לא יכלו מן הבריות שכל זמן שגוזר גזירות או מעלין אבנים או ספינות שמותיכם הן מזכירין היווא והייא מיד נתקררו דעתן. שמחזאי חזר בתשובה ותלה עצמו בין שמים לארץ ראשו למטה ורגליו למעלה ועדיין הוא תלוי בתשובה עזאל לא חזר בתשובה ועדיין הוא עומד בקלקולו להסית בני אדם לדבר עבירה בבגדי צבעונין של נשים ולכך היו ישראל מקריבין קרבנות ביום הכפורים איל אחד לה' שיכפר על ישראל ואיל אחד לעזאזל שיסבול עונותיהם של ישראל והוא עזאזל שבתורה:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בְנֵי הָאֱלֹהִים
ראינו שאלוהים משוחח עם מישהו לפני החלטתו לברוא את האדם "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (בראשית א כו) ואכן "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ" (בראשית א כז). מכאן אנו לומדים:
- בני האלוהים נבראו לפני בריאת האדם.
- בני האדם נבראו כדמותם של בני האלוהים הללו.
- מכיון שאנו נראים כקופי אדם, לכן בני האלוהים נראו גם הם דומים לבני אדם ולקופי אדם.
- אין חובה שבני האלוהים נראו כאלוהים עצמו, הן אין לו דמות, ואין לו את התאוות המתארות בפסוקנו "וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים".
- בני האלוהים מופיעים בזכר וברבים. הצורך שלהם בנשות האדם מראה שהם היו ללא נקבות בנות אלוהים, ושהם פעלו לפי חוקי האבולוציה ביצרים ובדרישות מיניות.
- בני האלוהים לא עבדו קשה מדי והיה להם זמן חופשי להתהולל. גם הם היו כפופים לכלל: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל בּוֹ" (בראשית ד ז).
- בני האלוהים האלה היו יצורים חיים, משרתיו של אלוהים. הם נבראו כשם שאדם נברא, אבל כנראה אלוהים העניק להם תכונות נוספות של גודל, כח ואולי גם חוכמה. אולם מכל הסיפור הם נראים כבני אדם רגילים עם כל התכונות והצרכים של בני אדם. בהמשך אלוהים אומר "וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל הַיּוֹם" (בראשית ו ה) ואין ספק שהכוונה לבני האדם ולבני האלוהים האלה, ביחד.
וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה
- טובות? טובות למה?
ומיד אנו לומדים, טובות "וַיִּקְחוּ" "אֲשֶׁר יָבֹאוּ" ומובן שהנשים היו טובות רק ליחסי מין ולא כשותפות לחיים, ולא "עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב יח).
וַיִּרְאוּ
בני האלוהים לקחו כרצונם והלכו אחרי עיניהם. הם לקחו בלי פחד ויראה, ואפילו לאחר שאלוהים פקד עליהם להפסיק "וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא" (בראשית ו ג) הם המשיכו "וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם" (בראשית ו ד).
וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ
"וַיִּקְחוּ" ו"נָשִׁים" מופיע ברבים, אולם אי אפשר להבין האם כל בן אלוהים לקח לו אישה אחת, כשם שאלוהים נתן לאדם את חוה, או כל אחד לקח לעצמו נשים רבות בלי התחשבות ובלי חשבון.
"וַיִּקְחוּ" זה לא נשאו אותה לאישה, בכבוד. "וַיִּקְחוּ", אפשרי אפילו שמספר גברים לקחו אישה אחת, ואחר כך הם לקחו אישה אחרת.
רש"י מוסיף "מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ", אפילו אם הן נשואות. בני האלוהים האלה פשוט לקחו בכח כרצונם. אין תאור של חיי משפחה, אבל כן נולדו ילדים, כך שהתנהגות בני האלוהים נראית רעה מאוד.
בָּחָרוּ
התמונה המצטירת היא של קבוצת גברים, הסובבים להם בין בני האדם, מעריכים את הבנות, שוקלים וצוחקים לעצמם, והולכים בכוח לבחורה ואומרים לה "בחרתי אותך". אחרי זמן הם רואים בחורה אחרת ומוסיפים אותה או מסלקים את הקודמת. התמונה היא חמורה יותר מהתחרות של אחשורוש "הַנַּעֲרָה, אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ תִּמְלֹךְ" (אסתר ב ד), כי שם הנערות לפחות התנדבו (הן כל נערה יכולה להתחתן או לכער את עצמה)
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית ו ב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.