קטגוריה:שמות ז א
ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥יךָ אֱלֹהִ֖ים לְפַרְעֹ֑ה וְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֖יךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה רְאֵ֛ה נְתַתִּ֥י/ךָ אֱלֹהִ֖ים לְ/פַרְעֹ֑ה וְ/אַהֲרֹ֥ן אָחִ֖י/ךָ יִהְיֶ֥ה נְבִיאֶֽ/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה חֲזִי דְּמַנִּיתָךְ רָב לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אֲחוּךְ יְהֵי מְתוּרְגְּמָנָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה לְמָא אַנְתְּ מִסְתְּפֵי חָמֵי דִכְבַר שַׁוִית יָתָךְ דְחִילָא לְפַרְעה כְּאִילוּ אֱלָהָא דִילֵיהּ וְאַהֲרן אָחוּךְ יְהֵא נְבִיָא דִילָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"נתתיך אלהים לפרעה" - שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין.
"יהיה נביאך" - כתרגומו מתורגמנך וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות והוא מגזרת ניב שפתים (ישעיה נז, יט) ינוב חכמה (משלי י, לא) וַיְכַל מֵהִתְנַבּוֹת דשמואל (ש"א י, יג) ובלע"ז קוראין לו פרידיג"ר (פרעדיגען).מפרשי רש"י
מפרשי רש"י
גור אריה (כל הפרק)
מגזרת ניב וכו' - והקשה הראב"ע דלא יתכן זה, דשורש נביא שרשו ג' אותיות כי הא' שורש במילה וניב שורשו ב' אותיות.
ותירץ הרא"ם בעדו דאף ע"ג דשורש נביא הוא ג' אותיות הא' בו נוסף כמו צואר הא' נוסף תמיד כן יתכן שהא' נוסף ג"כ בנביא. ואין תירוצו עולה יפה כי אחר שמצאנו "מתנבאים" "ויתנבאו" הב' דגוש לא יתכן שיהיה גזרת נביא מן עלומי העי"ן כי א"כ היה האות השלישי מן שורש המלה - דגושה, וזה לא יתכן כלל ולא נמצא.
אבל דרך רש"י להביא ראיה לענין פירוש המלה אע"ג דאינם שוים לגמרי בגזרתן והוא מביא ראיה מן גזרת הכפולים לגזרת נחי עי"ן, והכי נמי מביא ראיה כאן מן ניב כי הא' של נביא אינה נקראת כלל וכאילו אינה, ולפעמים חסירה מן המכתב ג"כ שהרי כתיב (ש"א י, יג) "ויכל מהתנבות" ואע"ג שהגזירות מתחלפות, דעתו שהם שוים בפירוש. וכן תמצא באמת כי המלות אף ע"ג שאינם שוים בגזירתם שזה מן גזרת נחי פ"א יו"ד וזה מגזרת נחי עי"ן וי"ו או מן גזרת הכפולים, והגזרות אינם שוים, כיון שהם משתוים באותיות שהם עיקר שאינם נחים ואינם נופלים הפירוש בהם שוה, וזה כתבנו פעמים הרבה.
ספר הזכרון (כל הפרק)
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות ז א"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.