פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית ו טו

בראשית ו טו: "וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּעריכה

אַמָּהעריכה

"אַמָּה" - אמה זה בערך אורך הזרוע עד קצה האצבעות. משערים שזה היה בין 43 ל57 סמ' - בערך חצי מטר.

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּעריכה

האכדים השתמשו בבסיס 60, וייתכן שזאת הסיבה שנבחרו המספרים 300, ו30. אולם רוחב התיבה היה 50 שזה בבסיס 10. היה מתאים שהרוחב היה 60 אמה, אבל קיימת אפשרות שלא היו להם עצים כל כך גבוהים לעשות את הרוחב 60 אמה.

גודל התיבה היה כ150 על 25 על 15 מטר.
זה בסדר גודל של נושאת מטוסים במלחמת העולם השניה. קשה להאמין שאפשר לעשות תיבה כל כך גדולה מעצים, שתשוט בים עם גלים גבוהים, בגשם סערה, ולא תשבר כאשר היא נתמכת על ידי גלים בשני קצוותיה.
סביר שהתיבה היתה גמישה.

  • או שהניחו את העצים לרוחב התיבה, בכל הקומות, וקשרו אותם ביחד, כך שהם יכולים לנוע מעלה ומטה כדי למנוע שהיא תשבר באמצע.
  • או שהתיבה היתה בנויה מקנים קשורים ביחד לאגודות וזה איפשר לתיבה חופש תנועה.
  • התאים לחיות היו בנויים רק ממשטח תחתון, כמו קן, ללא קירות, כדי לאפשר לתיבה גמישות, בלי צורך לדחוס ולמתוח את הקירות הפנימיים.

סביר שכל המבול היה באגם בתוך קלדרה אחת גדולה שנוצרה בלוע הר געש, המוגנת ברכס הרים מסביב, ולא היו שם גלים גדולים ורוחות חזקות.

חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּעריכה

התיבה היתה רחבה כמו דוברה כדי שהיא תהיה יציבה במים.
התיבה היתה יותר רחבה מגבוה כדי שהיא תהיה יציבה.

וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּעריכה

גובה התיבה היה 15 מטר.
לפי מיקום הדלת, מעל השליש התחתון, ניתן להבין ש5 מטר שימשו לציפה של התיבה, ורק 10 מטר היו מעל המים. בכל אופן 10 מטר יצרו מפרש גדול והרוח דחפה את התיבה והיתה יכולה גם להפוך אותה.
אלהים לא דאג שהתיבה תטבע בסערה או תהרס על הסלעים בזמן עלית המים או ירידת המים, והחיות ימותו, הן הוא אמר לנוח שיביא רק זוג אחד מכל חיה שאינה טהורה. ניתן להבין מכך שהמסע היה די בטוח.

הַתֵּבָהעריכה

צורת המבנה של התיבה היה כמו כופסה, כמו בית. לא היתה לה שדרית.
התיבה נבנתה על הקרקע בצורה שטחה, צפה כמו רפסודה, וכשהמים ירדו היא נחתה על הבסיס השטוח ולא נפלה הצידה.
לתיבה לא היה מפרש, משוטים או הגה. התיבה לא נסעה לשום מקום. היא רק עלתה וירדה כמו פקק על מים.
כשהמים עלו, הם לא הגיעו כשטפון וסחפו את התיבה כי היא היתה מתגלגלת ונשברת.

המים לא זרמו לים, אלא היו לכודים בקלדרה. המים לא היו מלוחים ממי הים, ונוח והחיות לא לקחו מים בתיבה כי הם שתו מהאגם.

התיבה ירדה על היבשה אחרי חמישה חודשים. המבול התחיל בשבע עשרה לחודש השני (ביאור:בראשית ז יא), והתיבה נחה על הקרקע אחרי חמשה (5) חודשים, בשבע עשרה בחודש השביעי (ביאור:בראשית ח ד). החיות והאנשים יצאו מהתיבה בעשרים ושבע לחודש השני (ביאור:בראשית ח יד), כלומר התיבה שימשה כבית במשך שבע (7) חודשים עד שאלוהים הורה להם לצאת.

מטען התיבהעריכה

אלוהים הורה לנוח לעשות פתח, ככתוב: "וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים; תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ" (ביאור:בראשית ו טז). הפרוש המקובל הוא שהפתח היה בשליש השני של התיבה. כלומר הפתח התחיל בגובה של עשר (10) אמות (5 מטר). סביר שזה היה קו המים המקסמלי לתיבה. סביר שהיה מקדם בטחון מסוים ולא היה חשש שגלים יכנסו בפתח.

במקרה כזה התיבה שקעה 5 מטר, ונפח הדחיה היה 150 כפול 25 כפול 5 = 18,750 מטר מעוקב מים, וזה 18,750 טון. בהנחה שהתיבה שקלה שליש, והאוכל שקל שליש, אז משקל החיות היה 6,000 טון. אם רוב החיות שקלו פחות ממאה קילו, אז היתה אפשרות לשאת כ-60,000 חיות, או 30,000 סוגי חיות.