ביאור:בראשית ו ח
בראשית ו ח: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ו ח.
וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה עריכה
הביטוי "מצא חן" מופיע במספר רב של מקומות בספר בראשית:
- אמר אברהם לשלושת המלאכים, "אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ" (ביאור:בראשית יח ג).
- לבן ליעקב כאשר יעקב ביקש תשלום (ביאור:בראשית ל כז).
- יעקב אמר לאנשיו להגיד לעשו לפני פגישתם (ביאור:בראשית לב ו) ובזמן פגישתם שלוש פעמים נוספות.
- שכם מתרצה לפני יעקב ובניו (ביאור:בראשית לד יא).
- יוסף מצא חן בעיני פוטיפר, ככתוב: "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו, וַיְשָׁרֶת אֹתוֹ, וַיַּפְקִדֵהוּ עַל בֵּיתוֹ וְכָל יֶשׁ לוֹ, נָתַן בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית לט ד).
- אנשי מצרים נכנעים ליוסף ומבקשים להיות עבדים לו (ביאור:בראשית מז כה).
- יעקב מבקש מיוסף שיקבור אותו בכנען (ביאור:בראשית מז כט).
אין כאן קשר לאהבה או ליופי חצוני. אלוהים ראה מה נוח עושה והחליט לבחור בו.
לא נאמר שנוח עשה משהו מיוחד או שאלוהים דיבר איתו לפני שהוא מצא חן בעיני אלוהים.
ניתן להבין שנוח מצא חן בעיניי אלוהים, כמו שיוסף מצא חן בעיניי פוטיפר. נוח היה ממושמע והגון.
אלוהים ראה שנוח מסוגל לבצע הוראות בצורה מדויקת, לא מתרשל בתפקידו ולא מתעכב, ויבנה את התיבה בנאמנות.
ייתכן שאלוהים גם ראה שנוח אינו פטפטן ולא יהפך למטיף, ויבזבז את זמנו בלהטיף מוסר לשאר האנשים.
תגובת נוח עריכה
בכל הסיפור אלוהים מדבר ארוכות עם נוח, אבל כל מה שנוח הגיב מוסבר: "וַיַּעַשׂ נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים כֵּן עָשָׂה" (ביאור:בראשית ו כב), "וַיַּעַשׂ נֹחַ, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה" (ביאור:בראשית ז ה). עד כמעט סוף הסיפור אפשר היה לחשוב שנוח בכלל לא יודע לדבר, וזאת הסיבה שהוא נבחר. אולם, בסיפור כנען, לפתע, נוח מדבר ומקלל את כנען.
נוח היה תמים, ולא מתווכח עם אלוהים, ולא מדבר עם השכנים וייתכן שלכן הוא מצא חן בעיניי אלוהים.
מתי נוח מצא חן בעיני אלוהים? עריכה
כשנוח היה בן 500 נולדו לו שלושה בנים (ביאור:בראשית ה לב). כאשר נוח היה בן 600 היה המבול (ביאור:בראשית ז יא). סביר שאלוהים הורה לנוח לבנות את התיבה כשנה או מספר שנים לפני המבול, כי נוח היה צריך לתכנן את התיבה, לחתוך הרבה עצים, לחבר את העצים, למרוח אותה מבפנים ומבחוץ בכופר (זפת?).
סביר שנוח לא בנה את התיבה שנים רבות לפני המבול.
כך סביר שאלוהים הבחין בנוח, עקב אחריו שנים רבות, החליט שהוא מתאים, חיכה שילדיו של נוח יתחתנו, ואז אלוהים הודיע לנוח לבנות את התיבה.