ביאור:בראשית ו כא
בראשית ו כא: "וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם לְאָכְלָה."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ו כא.
כָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל עריכה
כל מאכל זה קל מאוד לחיות שאוכלות מהצומח, וגם אז האוכל חייב להיות יבש אחרת הוא ירקב באיכסון הארוך. חז"ל שאלו מה אכלו האריות, והציעו שלתקופת המבול גם הם אכלו תבן.
אלוהים לא אמר לנח כמה זמן ימשך המבול ולא ברור איך נח ידע כמה אוכל לאסוף.
- חיות מסוגלות לא לאכול זמן רב מאוד, וכל עוד יש מים לשתיה הם יכולות לצום שבועות.
- ובכל מקרה המבול ימשך עד שהחיות בחוץ ימתו מטביעה או רעב - כולל חיות ואנשים שטיפסו על גג התיבה ואכלו אחד את השני. החיות בתיבה צריכות רק מעט יותר אוכל מאשר בחוץ.
לא נראה שלנח היה ציוד דיג ואחרי שהסערה נגמרה הוא דג דגים ואסף ירק וצמחים מהמים כדי ההאכיל את החיות.
- משונה מאוד: ומה עם מים לשתיה?
האם אוכל כולל גם שתיה?
לא נראה שנח לקח מים איתו לכל החיות לכל התקופה. לפי זה ניתן להבין שנח אסף את מי הגשם ככתוב: "וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (בראשית ז יב), אולם לא ברור מאיפה היה לו מים בהמשך "וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם" (בראשית ז כד).
מכאן ניתן להסיק:
- שמי הים לא היו מלוחים.
- שכל יום ירד מעט גשם כפי שקורה באפריקה באזור קו המשווה.
- או שהמבול היה באזור מוגבל, בשקע בהר געש בשם אררט.
וכך היה לנח מים ללא הגבלה.