קטגוריה:בראשית ו ה
נוסח המקרא
וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום
וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם.
וַיַּ֣רְא יְהֹוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְכׇל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔וֹ רַ֥ק רַ֖ע כׇּל־הַיּֽוֹם׃
וַ/יַּ֣רְא יְהוָ֔ה כִּ֥י רַבָּ֛ה רָעַ֥ת הָ/אָדָ֖ם בָּ/אָ֑רֶץ וְ/כָל־יֵ֙צֶר֙ מַחְשְׁבֹ֣ת לִבּ֔/וֹ רַ֥ק רַ֖ע כָּל־הַ/יּֽוֹם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי סְגִיאַת בִּישַׁת אֲנָשָׁא בְּאַרְעָא וְכָל יִצְרָא מַחְשְׁבָת לִבֵּיהּ לְחוֹד בִּישׁ כָּל יוֹמָא׃ |
אונקלוס (דפוס): | וַחֲזָא יְיָ אֲרֵי סַגִיאַת בִּישַׁת אֱנָשָׁא בְּאַרְעָא וְכָל יִצְרָא מַחְשְׁבָת לִבֵּיהּ לְחוֹד בִּישׁ כָּל יוֹמָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא יְיָ אֲרוּם סְגִיאַת בִּישַׁת אֱנָשָׁא בְּאַרְעָא וְכָל יִצְרָא דִמְחַשְׁבַת לִבֵּיהּ לְחוֹד בִּישׁ כָּל יוֹמָא: |
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן כוונת הכתובים הוא להיות כי האדם הוא מורכב מד' יסודות אש, רוח, מים, עפר והם בהדרגות, הדרגה הפחותה שבד' הוא העפר כי הוא עכור וגס מכולם, למעלה ממנו יסוד המים, למעלה ממנו יסוד האש, למעלה מהאש יסוד הרוח, שהוא הרוחני שבכולן, ותמצא כי כל הנבראים שבעולם הגם שכולן מד' יסודות בראם עם כל זה כל בריה עיקר בניינה מיסוד א' והוא יסוד היסוד והג' סניפים לו. יש בריה שעיקר יסודה הוא המים כדגים הגדילים במים, ויש שעיקר יסודם מן הרוח כעופות והגם שמן הרקק נבראו עם כל זה ה' הגביר בהם יסוד הרוח ולזה לא ינוחו הציפורים עפות הן כבחינת הרוח. ויש בריה שעיקרה מן האש כסלמנדרא. והן האדם יסוד שעליו נבנו בו היסודות הוא יסוד העפר דכתיב (ב' ז') וייצר ה' וגו' את האדם עפר מן האדמה שהוא יסוד הגס והעב שבד' יסודות, ולזה ישיבתו ומנוחתו באדמה ולא יסבול דירה במים ולא באויר ולא באש, ועשה ה' כן לסיבות הרבה, ואחת מהנה כי הוא הסולם אשר בו עולות המדרגות ממטה למעלה והמדרגה התחתונה היא יסוד העפר וצריך להיות בארץ, ואם היה נבנה יסודו מן הג' האחרים הרוחניות בערך העפר לא היתה הכונה שלימה בבריאתו, והמשכיל יבין כי הוא סוד הבירור, והבן. ולזה כאשר ראה ה' כי רבה רעת האדם הכיר כי רוב התיעוב הוא לצד יסודו שהוא בנוי מן הארץ וגם מקום הנחתו וחיותו בארץ, והוא אומרו וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ כי הוא יסוד הגם ונגדי לרוחני בתכלית, ולזה ניחם ה' כי עשה את האדם בארץ ולא עשאו בנוי משאר היסודות הדקים שבזה לא היה רק רע כל היום. ולהיות שמעשהו משאר יסודות לא תצא כוונת היצירה שחשב ה' בלבו לפועל, והוא אומרו ויתעצב אל לבו ולא אמר בלבו פירוש אל רצונו ומחשבתו אשר חשב בבריאת האדם, ומצד זה לא הפך ה' הבריאה שאם לא כן היה ה' סותר ובונה בנין חדש בהרכבה מג' יסודות, ולזה הגם שהביא מבול ואבד הכל הניח הבריאה כמות שהיתה לטעם כמוס בלבו יתברך, והגם שבאדון יתברך לא יוצדק לומר וינחם כי הוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות, אמר כן, להיות, כי האדון יתברך מדותיו מדות הרחמים, גם בו יתברך צד הדין, ובזמן שהנבראים הולכים בדרך ישר ה' הוא האלהים מסכמת מדת הדין למדת רחמים, וכשהרשעים מכעיסים מדת הרחמים תרחיק הרחמים ותחפוץ בשלילת ההויה מעשות דין בהם, והוא אומרו וינחם ה', פירוש בחינת הרחמים תחפוץ שלא תהיה הבריאה כדי שלא להפך המדה ולא מפני זה תושלל הבריאה:
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
וירא ה' כי רבה רעת האדם. רבה והולכת. שמענו בדור המבול שנידונו במים, והסדומיים שנידונו באש; מניין ליתן את האמור כאן להלן ואת האמור להלן כאן? תלמוד לומר רבה רבה לגזרה שוה.
וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. משהיתה חמה זורחת ועד שהיתה שוקעת לא היתה בהן תוחלת, הדא הוא דכתיב: "לאור יקום רוצח ובלילה יהי כגנב". קשה יצר הרע, שאפילו יוצרו קראו רע, שנאמר: "כי יצר לב האדם רע". אמר ר' יצחק: יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום, שנאמר: רק רע כל היום.
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ו ה.
וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם
כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ
אלוהים ראה שבני האדם, ובני האלוהים עוסקים בדבר רע.
וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם
לא ברור מה הם עשו רע, אבל מנסיון חיים שלנו, כאשר לאדם יש "יֵצֶר" והוא חושב על זה "כָּל הַיּוֹם", ברור לנו שמדובר ביחסי מין.
האם הם רק חשבו או גם עשו?
- להפתעתנו בני האדם, לפני נוח, ילדו ילדים רק בגיל מבוגר. כלומר במשך הרבה שנים הם רק חשבו ולא 'עשו' עם נשים.
מהכתוב ניתן להבין שבני האדם שכבו עם נשים בגיל מבוגר, אבל חשבו על יחסי מין כל היום.
ייתכן ששנים רבות הם קיימו יחסים עם בני מינם, או אם צעירים, או שפכו את זרעם על הארץ כמו שעשה אונן, ככתוב: "הָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו" (ביאור:בראשית לח ט). ואכן גם על ער נאמר: "רַע בְּעֵינֵי יְהוָה" (ביאור:בראשית לח ז), וגם על אונן נאמר: "וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה" (ביאור:בראשית לח י), וכך את שניהם אלוהים הרג (ביאור:בראשית לח י).
כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס
אלוהים פרט: "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם" (ביאור:בראשית ו יג).
- "חָמָס" - שוד, גזל, בזיזה, עושק, לקחת בכוח.
- "בָּשָׂר" - המילה רומזת על בעלי חיים, אולם זה גם רומז ליחסי מין, כפי שאלוהים אמר: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר" (ביאור:בראשית ו ג), ו'תאוות בשרים' מתכוונת לתשוקה מינית ותענוג ולא רק לאכילת בשר.
ואכן אנו מוצאים הרבה עברות בנושא מין:
- בני האלוהים לקחו כבחירתם (בכוח), את בנות האדם (ביאור:בראשית ו ב).
- לקחו לאברהם את שרי במצרים (ביאור:בראשית יב יג), ובגרר (ביאור:בראשית כ ב).
- שכם לקח את דינה (ביאור:בראשית לד ב).
- אשת פוטיפר חשבה שבעלה קנה לה עבד לצחק בו (ביאור:בראשית לט יד).
- דוד לקח את בת שבע (שמואל ב יא ד), וגרם למותו של בעלה (שמואל ב יא יז).
- אמנון החזיק את תמר (שמואל ב יג יד).
גם בחוקי חמורבי סעיף 14 נאמר שהחוטף קטין של איש, יומת. העונש החמור הזה הראה שאנשים עשו זאת.
מכל זה נראה שבתקופה ההיא הרבה אנשים, במשך שנים רבות, חמסו ולקחו ילדים ונשים ועינו אותם.
סביר שנוצרו מעמדות. ייתכן שאלו שחיו הרבה שנים הרגישו עליונים, והתעללו באלו שלא היה להם גנים מושלמים והזדקנו מהר (כמנו).
מה הפריע לאלוהים ומה הוא רצה לעשות
- ראו את התרשים של אורך החיים של בני האדם.
סביר שאלוהים הבין מה בני האדם עושים, וזה הפריע לו להקים חברה מסודרת:
- אלוהים לא רצה שבני האלוהים ישכבו עם בני האדם וילדו ילדים.
- אלוהים לא רצה שהגנים המיוחדים של בני האלוהים יהיו בבשרם של בני האדם, ככתוב: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר" (ביאור:בראשית ו ג).
- אלוהים לא רצה שבני האדם יהיו מושלמים גנטית, ויחיו מאות שנים, ככתוב: "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (ביאור:בראשית ו ג).
- אלוהים לא רצה שהם יעשו ברירה גנטית לגלות מי חי שנים רבות וכשר ללדת ילדים.
ניתן להבין שאלוהים ברא יצורים מושלמים כדי שיחיו שנים רבות וילמדו את דרכיו. אולם לאחר שבני אדם התרבו, הוא רצה לגרום לטעויות גנטיות בבני האדם, כדי שהם לא יחיו הרבה שנים, וימותו ממחלה זאת או אחרת.
בני האדם לא קיבלו את רצונו של אלוהים והם עיכבו את הנשואין לגיל מבוגר, כדי לוודא שבני הזוג נושאים גנים מושלמים ויחיו מאות שנים. את זה אלוהים רצה להפסיק. אלוהים חיפש אדם שישא אישה צעירה, שנושאת גנים פגומים, ובניו יתחתנו עם נשים צעירות וכך יהיו הרבה פגמים גנטיים. ואכן רואים שמאז נוח, בני האדם התחתנו בגיל צעיר, ובכל דור הם מתו בגיל צעיר יותר, עד אברהם (דור עשירי לנוח) מת בגיל 175.
במידה מסוימת היום אנחנו מחפשים להפוך את התהליך ולהוציא את השגיאות הגנטיות ולהאריך את החיים הטובים. יכול להיות שיגיע יום שזה ירגיז את אלוהים בשנית.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית ו ה"
קטגוריה זו מכילה את 25 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 25 דפים.