פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית ו ה

בראשית ו ה: "וַיַּרְא יְהוָה כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹםעריכה

כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץעריכה

אלוהים ראה שבני האדם, ובני האלוהים עוסקים בדבר רע.

וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹםעריכה

לא ברור מה הם עשו רע, אבל מנסיון חיים שלנו, כאשר לאדם יש "יֵצֶר" והוא חושב על זה "כָּל הַיּוֹם", ברור לנו שמדובר ביחסי מין.
האם הם רק חשבו או גם עשו?

להפתעתנו בני האדם, לפני נוח, ילדו ילדים רק בגיל מבוגר. כלומר במשך הרבה שנים הם רק חשבו ולא 'עשו' עם נשים.

מהכתוב ניתן להבין שבני האדם שכבו עם נשים בגיל מבוגר, אבל חשבו על יחסי מין כל היום.
ייתכן ששנים רבות הם קיימו יחסים עם בני מינם, או אם צעירים, או שפכו את זרעם על הארץ כמו שעשה אונן, ככתוב: "הָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה, לְבִלְתִּי נְתָן זֶרַע לְאָחִיו" (ביאור:בראשית לח ט). ואכן גם על ער נאמר: "רַע בְּעֵינֵי יְהוָה" (ביאור:בראשית לח ז), וגם על אונן נאמר: "וַיֵּרַע בְּעֵינֵי יְהוָה" (ביאור:בראשית לח י), וכך את שניהם אלוהים הרג (ביאור:בראשית לח י).

כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָסעריכה

אלוהים פרט: "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם" (ביאור:בראשית ו יג).

"חָמָס" - שוד, גזל, בזיזה, עושק, לקחת בכוח.
"בָּשָׂר" - המילה רומזת על בעלי חיים, אולם זה גם רומז ליחסי מין, כפי שאלוהים אמר: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר" (ביאור:בראשית ו ג), ו'תאוות בשרים' מתכוונת לתשוקה מינית ותענוג ולא רק לאכילת בשר.

ואכן אנו מוצאים הרבה עברות בנושא מין:

  1. בני האלוהים לקחו כבחירתם (בכוח), את בנות האדם (ביאור:בראשית ו ב).
  2. לקחו לאברהם את שרי במצרים (ביאור:בראשית יב יג), ובגרר (ביאור:בראשית כ ב).
  3. שכם לקח את דינה (ביאור:בראשית לד ב).
  4. אשת פוטיפר חשבה שבעלה קנה לה עבד לצחק בו (ביאור:בראשית לט יד).
  5. דוד לקח את בת שבע (שמואל ב יא ד), וגרם למותו של בעלה (שמואל ב יא יז).
  6. אמנון החזיק את תמר (שמואל ב יג יד).

גם בחוקי חמורבי סעיף 14 נאמר שהחוטף קטין של איש, יומת. העונש החמור הזה הראה שאנשים עשו זאת.
מכל זה נראה שבתקופה ההיא הרבה אנשים, במשך שנים רבות, חמסו ולקחו ילדים ונשים ועינו אותם.

סביר שנוצרו מעמדות. ייתכן שאלו שחיו הרבה שנים הרגישו עליונים, והתעללו באלו שלא היה להם גנים מושלמים והזדקנו מהר (כמנו).

מה הפריע לאלוהים ומה הוא רצה לעשותעריכה

ראו את התרשים של אורך החיים של בני האדם.

סביר שאלוהים הבין מה בני האדם עושים, וזה הפריע לו להקים חברה מסודרת:

  • אלוהים לא רצה שבני האלוהים ישכבו עם בני האדם וילדו ילדים.
  • אלוהים לא רצה שהגנים המיוחדים של בני האלוהים יהיו בבשרם של בני האדם, ככתוב: "לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר" (ביאור:בראשית ו ג).
  • אלוהים לא רצה שבני האדם יהיו מושלמים גנטית, ויחיו מאות שנים, ככתוב: "וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (ביאור:בראשית ו ג).
  • אלוהים לא רצה שהם יעשו ברירה גנטית לגלות מי חי שנים רבות וכשר ללדת ילדים.

ניתן להבין שאלוהים ברא יצורים מושלמים כדי שיחיו שנים רבות וילמדו את דרכיו. אולם לאחר שבני אדם התרבו, הוא רצה לגרום לטעויות גנטיות בבני האדם, כדי שהם לא יחיו הרבה שנים, וימותו ממחלה זאת או אחרת.
בני האדם לא קיבלו את רצונו של אלוהים והם עיכבו את הנשואין לגיל מבוגר, כדי לוודא שבני הזוג נושאים גנים מושלמים ויחיו מאות שנים. את זה אלוהים רצה להפסיק. אלוהים חיפש אדם שישא אישה צעירה, שנושאת גנים פגומים, ובניו יתחתנו עם נשים צעירות וכך יהיו הרבה פגמים גנטיים. ואכן רואים שמאז נוח, בני האדם התחתנו בגיל צעיר, ובכל דור הם מתו בגיל צעיר יותר, עד אברהם (דור עשירי לנוח) מת בגיל 175.

במידה מסוימת היום אנחנו מחפשים להפוך את התהליך ולהוציא את השגיאות הגנטיות ולהאריך את החיים הטובים. יכול להיות שיגיע יום שזה ירגיז את אלוהים בשנית.