פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית ו יז

בראשית ו יז: "וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ, לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָעעריכה

"בָּאָרֶץ" - המשמעות כאן היא 'אדמה', ולא כל כדור הארץ. כל מה שחי באויר או במים לא יגוע. כל מה שלא יכול לחיות כאשר הוא מוצף מים, ימות, ככתוב: "כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו, מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה, מֵתוּ" (ביאור:בראשית ז כב).
גם הצמחים הם דבר חי, וגם הם זקוקים לחמצן. גם העצים יטבעו וימתו אחרי זמן ארוך במים. ישנם מספר עצים שיצופו וימשיכו לחיות על פני המים. בכל אופן הזרעים יצופו ולא יפגעו, ואחרי המבול הם ינבטו ויגדלו. לפי הכתוב: עץ הזית לא מת בתקופה שהוא היה מכוסה במים, ככתוב: "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (ביאור:בראשית ח יא).

נאמר שהמבול התחיל "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ" (ביאור:בראשית ז יא). סביר שזה חודש חשוון שבו באים הגשמים החזקים, והצמחים מתכוננים לישון ולחכות לאביב. הזרעים מחכים באדמה, העצים משירים את העלים, הפעילות בצמחים היא מינימלית, וכך הם יעברו את המבול בשלום.

וַאֲנִי, הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץעריכה

אלוהים נשבע בשמו, ומכריז שהוא, ורק הוא, יביא מבול על הארץ כדי להמית את כל החיות על הארץ.

אלוהים נמנע מלהסביר מה בדיוק היה חטאם של האנשים. ועוד יותר, בכלל אין הסבר למה החיות חייבות למות בגלל החמס שעושים בני האדם.
הפתרון שאלוהים בחר היה מבול של מים. הוא הרגיש שהוא חייב להמית את בני האדם כי הם חמסו (ממנו את הגנים המושלמים של חיים ארוכים). לאלוהים לא היתה ברירה, הוא לא היה יכול לשלוח מלאך עם "לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת" ולהרוג אחד אחד, רצח המוני, דם על האדמה, בכי ומספד, אנשים רצים לכל עבר. תמונה איומה היתה מצטירת. כך אלוהים הביא מבול. אלו שהכינו לעצמם תיבה ואוכל, שרדו. לכל אחד היה סיכוי מסוים להנצל. המוות היה נקי, והטבע ניקה את הארץ.

לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִםעריכה

אלוהים מכריז שהוא יהרוג כל בשר מתחת לשמים. כידוע נוח לא הביא את חיות הים לתיבה, כך שכל החיים בים לא הומתו, למרות שגם הם מתחת לשמים.
מכאן הוכרז שחיות הים אינם בשר. ובאמת דמם של הדגים וחיות הים אינו אדום.

אלוהים ידע שההכרזה אינה מדויקת לכן מיד הוא הוסיף: "כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע", במשמעות: כל אשר לא על האדמה, אלא במים, לא יגוע.

גם המילה "לְשַׁחֵת" מסתירה את הכוונה, כי מדובר בלהרוס, לקלקל, לבזבז, ואנו צריכים להבין שמדובר במוות.

כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָעעריכה

אלוהים הגביל את המוות רק לחיות אשר על היבשה, ארץ.
חיות שחיו בים, באגמים, ובביצות שרדו. האוצר הגנטי הזה, שהיה המקור של כל החיות על האדמה, נשאר שלם. במקרה הצורך, אלוהים, בעזרת אבולוציה, היה מיצר מחדש את כל החיות על הארץ.

כך גם היה קורה אם אחת מהחיות היתה מתה בזמן הנסיעה בתיבה, אבולוציה היתה משלימה את החיה הזאת, בצורה חדשה, כדי למלא את החסר, ולהנות מהמרחב שהתפנה.