ביאור:תהלים כד

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים כד)


א לְדָוִד, מִזְמוֹר:

לַיהוָה לה' שייכת הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל הארץ המיושבת וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
ב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ הניח את היבשה על הים, וְעַל נְהָרוֹת זרמים שבים יְכוֹנְנֶהָ העמיד אותה בצורה איתנה.
ג מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה, וּמִי יָקוּם ראוי לעמוד בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ?
ד נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב מי שלבבו נקי, אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא אמר בשבועת שוא: (נפשו) "נַפְשִׁי 'חי נפשי' - אני נשבע בחיי", וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה.
ה יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהוָה, וּצְדָקָה זכות, הצלחה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ שמושיע אותו מצרותיו.
ו זֶה בעל התכונות שתואר בפסוק ד דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו כמוהו גם אנו, האנשים שמבקשים את ה' ("דּוֹר" פירושו קבוצת חברים), מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ, יַעֲקֹב אנחנו, עם ישראל, סֶלָה.
ז שְׂאוּ הרימו שְׁעָרִים שערי המקדש רָאשֵׁיכֶם את המשקוף שלכם, כך שהפתח יגדל, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם הפתחים שקיימים לתמיד, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד ויכנס המלך שחייבים לכבדו (הבאים למקדש מביאים איתם את ארון הברית, שה' כביכול שוכן עליו).
ח מִי כביכול השערים שואלים: מי... זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? יְהוָה נושאי ארון הקודש עונים: ה'... עִזּוּז בעל עוז, כח וְגִבּוֹר, יְהוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה.
ט שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
י מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד? יְהוָה צְבָאוֹת המושל על צבאות בני ישראל (יש מפרשים: צבאות מלאכיו), הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, סֶלָה.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהוָה, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ" - הרב יואל בן נון מציע שמילת השאלה "מִי" מפסוק ג ממשיכה גם לכאן וכך הפסוק מתאים יותר למקצב הכללי של הפרק: מי ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישעו? והתשובה: זה דור דורשיו וכו'
  • לגבי פסוקים ט-י שחוזרים כמעט במדויק על פסוקים ז-ח יש לציין את ההבדלים הבאים: "וְהִנָּשְׂאוּ" בבניין נפעל "וּשְׂאוּ" בבניין קל, וכן "עִזּוּז וְגִבּוֹר, גִּבּוֹר מִלְחָמָה" לעומת "צְבָאוֹת". הרב חנן פורת מסביר כך: בתחילה התשובה לשאלה "מי יעלה?" היא בוודאי תשובת אמת: ה' גיבור ובגבורתו יכול לפרוץ כל מכשול. הוא גם יכול, למרות שהוא ממלא את "הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (פסוק א) לגלות את עצמו במציאות ואפילו בהר ספציפי. השאלה הראשונה היתה בהתייחס להכרזה "הִנָּשְׂאוּ", סביל. אך דוד חוזר ושואל "מי הוא זה" והפעם בהתייחס ל"שְׂאוּ", פעיל: מי הוא זה שבכבודו גם מבקש שותפים שיכנסו איתו להר, ולא בכפיה אלא מתוך תחושת שליחות. והתשובה "ה' צבאות": כבודו יתגלה כאשר יכנס עם העם הנבחר, צבאו של ה'. הפרק מסתיים: "הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, סֶלָה" מלך שעמו מבטאים מיוזמתם את מלכותו של ה' בעולם הוא הוא מלך הכבוד.