קטגוריה:תהלים כד ב
נוסח המקרא
כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה
כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ.
כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑הּ
וְעַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽהָ׃
כִּי־ה֭וּא עַל־יַמִּ֣ים יְסָדָ֑/הּ וְ/עַל־נְ֝הָר֗וֹת יְכוֹנְנֶֽ/הָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רד"ק
וכן היו פעמים רבות כמו בימי יהושע ובימי הזקנים אשר האריכו ימים אחריו וכמו שאמר (יהושע כד לא): ויעבד ישראל את יי' כל ימי יהושע.
וכן בימי השופטים כל ימי השופטים [4] ובימי שמואל אמר (שמואל א ז ב): וינהו כל בית ישראל אחרי יי'.
ובימי דוד ושלמה וכן בימי שאר המלכים שהיו טובים.
ולא היה כזה באמה אחרת לעבוד את השם יחד, לפיכך אמר כי לא יעלה להר יי' הקדש הזה כי אם דרשי יי' והם בית יעקב.
ובדרש (שוחר טוב בקצת שנוי לשון): ליי' הארץ ומלואה זו ארץ ישראל; כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה שיושבת על שבעה ימים ועל ארבעה נהרות ואלו הן שבעה ימים [5]: ימא רבא, ימה דסבכי, ימא דטבריא, ימא דמלחא, ימא דחולתא, ימא דחולייתא, ימא דשרייתי, ימא דאספמיא.
ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן וירמוך קרמיון ופיגא [6].
ופרוש על ימים ועל נהרות: סמוך לימים ונהרות כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב כ).
ואמרו כי אין ישוב בעולם רחוק מן הים שמונה עשר יום, וזה לתועלת הלחות לברואים; וכן הנהרות לתועלת הברואים.
וזהו כמו שאמר (ישעיהו מה יח): לשבת יצרה, שכונן אותה כדי שיחיו היצורים בה.
והטעם כי היא מתחלה לא נבראת כך, אלא להיותה כלה תחת המים, כי המים היו סובבים אותה מכל צד, כמו שהאויר סובב המים מכל צד, והאש סובב האויר מכל צד.
והנה הארץ תחת המים כפי הטבע שיתן בהם, ולא עשה כן בתחלה כדי להודיע כי הכל בידו והופך הטבעים כרצונו; והאל צוה שתהיה מחיצתה האחת מגלה לשבת היצורים בה ואמר (בראשית א ט): יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יסדה, יכוננה". כונן מורה גמר הבנין, בונה עיר וכונן קריה.
"ועל ימים". פי' סמוך לימים, כי אין ישוב רחוק משמונה עשר יום מן הים:- פרשנות מודרנית:
כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה
פרק כד בתהלים נפתח בשני פסוקים שמשבחים את ה' על בריאת העולם:
(תהלים כד א): "לְדָוִד מִזְמוֹר: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ"
(תהלים כד ב): "כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ"
בהמשך, מתאר המשורר מה צריך האדם לעשות כדי להתקרב אל ה' במקדש (פסוקים 3-6): "מי יעלה בהר ה'...", ובהמשך הוא מתאר את הצד השני של ההתקרבות - איך ה' מתקרב אל האדם במקדש (פסוקים 7-10): "שאו שערים ראשיכם... ויבוא מלך הכבוד".
נחזור כעת לשני הפסוקים הראשונים: רוב המפרשים פירשו, שפסוקים אלה הם הקדמה כללית למזמור - קודם משבחים את ה', ואחר-כך מדברים על דרכי ההתקרבות שבינו לבין האדם. אולם, אם זו אכן הקדמה כללית, מדוע מודגשים שם דווקא "הימים" "והנהרות" ?
כדי להבין את משמעות הפסוקים, נשים לב למילה שחוזרת בהם פעמיים - "על". כפי שהסברנו במאמר הארץ על המים , משמעות המילה כאן היא "מעל", "גבוה יותר", ומשמעות הפסוק היא - "ה' ברא את "הארץ" גבוהה יותר מאשר "הימים והנהרות" ". הפסוק הבא - פסוק ג - נפתח בשאלה "מי יעלה בהר ה'" - ובכך הוא מפנה את מבטנו עוד יותר למעלה: מן "הארץ" אל "הר ה'" .
העליה הפיסית היא, כמובן, רק משל להתעלות רוחנית ולקרבה אל ה': בני האדם, שוכני הארץ, הם לא רק גבוהים יותר מיצורי המים - אלא גם נעלים יותר וקרובים יותר אל ה'; כפי שהאדם שמצליח לעלות בהר ה' (שהוא "נקי כפיים ובר לבב...") נעלה יותר וקרוב יותר אל ה', מהאנשים שנשארים למטה על הארץ.
שני הפסוקים הראשונים מעודדים את השומעים: "ראו, אתם כבר נמצאים בעמדת-פתיחה טובה, ה' עשה אתכם גבוהים יותר וקרובים יותר אליו, "כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה" ".
והפסוקים הבאים מדרבנים את השומעים: "כדי להתקרב עוד יותר אל ה', אתם צריכים להתאמץ, כי "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו? נקי כפיים ובר לככ, אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה"" .
מקורות ופירושים נוספים
המזמור שלנו מזכיר ימים ונהרות בקשר להמלכת ה'. כך גם בתהלים צג: " "ה' מָלָךְ" "גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט. נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז מֵעוֹלָם אָתָּה. נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם. מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. עֵדֹתֶיךָ נֶאֶמְנוּ מְאֹד לְבֵיתְךָ נַאֲוָה קֹדֶשׁ ה' לְאֹרֶךְ יָמִים" ". נראה שבספר תהלים המים נתפסים כאיום משמעותי על שלום העולם, שהרי הם עלולים לעלות ולהציף את היבשה. ההתמודדות עם איום זה היא אחת ההוכחות העיקריות לגבורת ה' ולמלכותו, כמו גם ב (ירמיהו ה כב): "הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ, נְאֻם ה'? אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ? אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ; וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ, וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ"ועוד.
מצד שני, ב (משלי ג יט): "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה; בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל"( פירוט ). גם ספר משלי מתאר את בריאת העולם, ואף משתמש באותם פעלים הנזכרים בפסוקנו, יסד, כונן. אולם בספר משלי, המים אינם מאיימים, להיפך - המים (תהומות, טל) הם חלק חשוב וחיוני מהעולם. נראה שספר משלי מדגיש את החכמה שבבריאת העולם, שהיא גם (כדברי הרמב"ם) חכמת דרך האמצע, היכולת להשתמש בכל כוח בצורה מאוזנת ושקולה. וההבדל בין הספרים - גבורה לעומת חכמה, מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה .
בתלמוד פירשו שהימים והנהרות הנזכרים בפסוק זה הם " "אלו שבעה ימים וארבעה נהרות שמקיפין את ארץ ישראל; ואלו הן שבעה ימים: ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא, וים הגדול; ואלו הן ארבעה נהרות: ירדן, וירמוך, וקירומיון, ופיגה" " (רב דימי בשם רבי יוחנן, בבלי בבא בתרא עד ב ) .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-16.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ *הערת המדפיס: מספר שופטים (ב י זיח יט) נלמד ההפך; ודברי רבינו דוד המדקדק אינם מדקדקים כל כך במקום הזה; ואולי רצונו לומר: וכן בימי השופטים כל ימי השופטים הטובים; או: וכן בימי ה ז ק נ י ם כל ימי ה ז ק נ י ם.
- ^ *הערת המדפיס: במדרש תהלים שלפנינו הסדר הוא כך: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דמילחא, וימא דסבכי, וימא דהילתא, וימא דשרייה, וימא דאספמיא: בירושלמי כלאים (ט ד) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דסמכו, ימא דמילחא, ימא דחולתא, ימא דשלייה, ימא דאפמיא; כתובות (יב ג) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דכובבו, ימא דמילחא, ימא דחילתא ימא דשילחת, ימא דאיפמייא; ובבבלי בבא בתרא (עד ב) ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא וים הגדול. והרואה יראה כי בשני התלמודים ובמדרש תהלים המספר שבעה כנכון, הגם שיש ביניהם שנוים; אבל בפרוש שלפנינו, מלבד שהמספר שמונה, דבריו לא יתכנו מטעמים אחרים וצריכים בדיקה ותקון; וכן נסחת הילקוט, וכל הנוסחאות האחרות פה צריכות בדיקה ותקון.
- ^ *הערת המדפיס: במדרש תלים שלפנינו הסדר: ירדנה ופיגה וירמוך ותרמיון (בירושלמי איננו מונה הנהרות כלל) ; בבבלי בבא בתרא: ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה; ובילקוט: ירדן וירמוך וקרמיון ופוגה: ואלה גם כן צריכין עיון.
- ^ *הערת המדפיס: מספר שופטים (ב י זיח יט) נלמד ההפך; ודברי רבינו דוד המדקדק אינם מדקדקים כל כך במקום הזה; ואולי רצונו לומר: וכן בימי השופטים כל ימי השופטים הטובים; או: וכן בימי ה ז ק נ י ם כל ימי ה ז ק נ י ם.
- ^ *הערת המדפיס: במדרש תהלים שלפנינו הסדר הוא כך: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דמילחא, וימא דסבכי, וימא דהילתא, וימא דשרייה, וימא דאספמיא: בירושלמי כלאים (ט ד) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דסמכו, ימא דמילחא, ימא דחולתא, ימא דשלייה, ימא דאפמיא; כתובות (יב ג) הסדר: ימא רבא, ימא דטבריא, ימא דכובבו, ימא דמילחא, ימא דחילתא ימא דשילחת, ימא דאיפמייא; ובבבלי בבא בתרא (עד ב) ימה של טבריא, וימה של סדום, וימה של חילת, וימה של חילתא, וימה של סיבכי, וים אספמיא וים הגדול. והרואה יראה כי בשני התלמודים ובמדרש תהלים המספר שבעה כנכון, הגם שיש ביניהם שנוים; אבל בפרוש שלפנינו, מלבד שהמספר שמונה, דבריו לא יתכנו מטעמים אחרים וצריכים בדיקה ותקון; וכן נסחת הילקוט, וכל הנוסחאות האחרות פה צריכות בדיקה ותקון.
- ^ *הערת המדפיס: במדרש תלים שלפנינו הסדר: ירדנה ופיגה וירמוך ותרמיון (בירושלמי איננו מונה הנהרות כלל) ; בבבלי בבא בתרא: ירדן וירמוך וקירומיון ופיגה; ובילקוט: ירדן וירמוך וקרמיון ופוגה: ואלה גם כן צריכין עיון.
דפים בקטגוריה "תהלים כד ב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.