ביאור:תהלים מח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים מח)


א שִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַח:

ב גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ גדולתו ניכרת מתוך התבוננות ביופיה של ירושלים, הַר קָדְשׁוֹ.
ג יְפֵה נוֹף גובה (הר קודשו מתהדר בגובהו), מְשׂוֹשׂ כָּל הָאָרֶץ כל אנשי הארץ שמחים לראותו, הַר צִיּוֹן יַרְכְּתֵי צָפוֹן הר המוריה, השוכן צפונית לעיר דוד, קִרְיַת מֶלֶךְ רָב עיר הראויה למלך גדול.
ד אֱלֹהִים בְּאַרְמְנוֹתֶיהָ נוֹדַע לְמִשְׂגָּב בראיית ארמונותיה מפרסם ה' בכך שהוא שומר על העיר.
ה כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ התאספו, ותיכננו לכובשה, עָבְרוּ הגיעו אליה יַחְדָּו.
ו הֵמָּה רָאוּ כֵּן וכל שהתבוננו בה כך יותר ויותר תָּמָהוּ, נִבְהֲלוּ, נֶחְפָּזוּ נתבלבלה דעתם.
ז רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם, חִיל כַּיּוֹלֵדָה זעזועים כמו של אישה העומדת ללדת.
ח בְּרוּחַ קָדִים הרעדה שאחזה אותם היתה כמו של אדם המנשבת עליו רוח מזרחית תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ המסוגלת לשבור אוניות המפליגות עד ים הנקרא תרשיש (או מקום באפריקה).
ט כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ העולים לרגל מספרים שכפי ששמעו על יופיה של ירושלים - כֵּן רָאִינוּ, בְּעִיר יְהוָה צְבָאוֹת, בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ, אֱלֹהִים יְכוֹנְנֶהָ עַד עוֹלָם, סֶלָה.
י דִּמִּינוּ אֱלֹהִים חַסְדֶּךָ בְּקֶרֶב הֵיכָלֶךָ שהתגלות תכונת החסד שבך מתבטאת בהמון האנשים הבאים להודות לך בבית המקדש.
יא כְּשִׁמְךָ אֱלֹהִים - כֵּן תְּהִלָּתְךָ, עַל קַצְוֵי אֶרֶץ, צֶדֶק מָלְאָה יְמִינֶךָ תהילתך היא שכל מעשיך מלאים צדק.
יב יִשְׂמַח הַר צִיּוֹן, תָּגֵלְנָה בְּנוֹת יְהוּדָה, לְמַעַן מִשְׁפָּטֶיךָ בגלל תורתך ומצוותך הטובים.
יג סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, סִפְרוּ מִגְדָּלֶיהָ.
יד שִׁיתוּ שימו לִבְּכֶם לְחֵילָה לביצוריה, פַּסְּגוּ עימדו בתוך אַרְמְנוֹתֶיהָ, לְמַעַן תְּסַפְּרוּ לְדוֹר אַחֲרוֹן לדור הילדים (שנשארו בבית ולא עלו לרגל).
טו כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד, הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל מוּת בדרך החיים, מעל המוות (ויש גורסים שזאת מילה אחת, 'עלמות', אולי מלשון עולמית, לעולם).