ביאור:תהלים לט

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים לט)


א לַמְנַצֵּחַ (לידיתון) לִידוּתוּן כלי נגינה או אחד מהלויים המשוררים בימי דוד - ראה דברי הימים א כה, א, מִזְמוֹר לְדָוִד:

ב אָמַרְתִּי אֶשְׁמְרָה דְרָכַי מֵחֲטוֹא בִלְשׁוֹנִי, אֶשְׁמְרָה לְפִי מַחְסוֹם, בְּעֹד רָשָׁע לְנֶגְדִּי בזמן שהרשע עומד מולי (לא אענה לטענותיו).
ג נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה, הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב שתקתי מלדבר על דברים טובים (כי לא היו לי דברים טובים לדבר עליהם), וּכְאֵבִי נֶעְכָּר הושחת, כמו פצע שמחמיר מצבו.
ד חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי, בַּהֲגִיגִי בדיבורי תִבְעַר אֵשׁ בגלל שגופי בוער, כאשר אני מדבר החום פורץ החוצה, דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי ולכן, למרות שרציתי לא לדבר, החום פרץ ממני.
ה הוֹדִיעֵנִי יְהוָה קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי מתי אני חדל להתקיים, מה מידת קוצר חיי.
ו הִנֵּה טְפָחוֹת קצר כמו מספר טפחים נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי משך זמן חיי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ, אַךְ אכן כָּל הֶבֶל כמו הבלים כָּל אָדָם נִצָּב הוא כל אדם שעומד על רגליו וחושב שהוא יציב, סֶלָה.
ז אַךְ בְּצֶלֶם יִתְהַלֶּךְ אִישׁ כל אדם המתהלך בעולם הוא כמו פסל שאין בו ממש, אַךְ הֶבֶל יֶהֱמָיוּן ידברו בני האדם, יִצְבֹּר האדם אוסף רכוש כל חייו וְלֹא יֵדַע מִי אֹסְפָם.
ח וְעַתָּה מַה קִּוִּיתִי אֲדֹנָי? תּוֹחַלְתִּי לְךָ הִיא.
ט מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי, חֶרְפַּת נָבָל ביסורים המביישים את הרשעים אַל תְּשִׂימֵנִי.
י נֶאֱלַמְתִּי, לֹא אֶפְתַּח פִּי, כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ הבאת את יסורי עלי, ואין לי תלונות כלפיך.
יא הָסֵר מֵעָלַי נִגְעֶךָ, מִתִּגְרַת יָדְךָ מהמלחמה שידך עושה בי אֲנִי כָלִיתִי כבר אבדתי.
יב בְּתוֹכָחוֹת עַל עָו‍ֹן יִסַּרְתָּ אִישׁ, וַתֶּמֶס כָּעָשׁ כמו עש המכלה את הבגדים חֲמוּדוֹ או עורו, אַךְ הֶבֶל כָּל אָדָם, סֶלָה.
יג שִׁמְעָה תְפִלָּתִי יְהוָה וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ, כִּי גֵר אָנֹכִי עִמָּךְ כמו איש הנמצא בארץ זרה, כך אני נמצא בנחלת ה', בעולם הזה, תּוֹשָׁב כְּכָל אֲבוֹתָי וכן גם היו אבותי, כזרים בעולם, שצריכים לעזרה כדי להחזיק מעמד.
יד הָשַׁע מִמֶּנִּי הרפה ממני וְאַבְלִיגָה ואתחזק, בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות