פתיחת התפריט הראשי

ביאור:תהלים קה

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קה)


א הוֹדוּ לַיהוָה, קִרְאוּ בִּשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.
ב שִׁירוּ לוֹ, זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו.
ג הִתְהַלְלוּ התפארו בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ על כך שאתם העם ששם ה' נקרא עליכם, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְהוָה.
ד דִּרְשׁוּ יְהוָה וְעֻזּוֹ להבין את כוחו ומעשיו, בַּקְּשׁוּ פָנָיו שיביט בהם תָּמִיד.
ה זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו הנקמות שעה בגזירת פיו.
ו זֶרַע אַבְרָהָם עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו בהם בחר לו לעם.
ז הוּא יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו גזירותיו.
ח זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה זכר את דברו שגזר לְאֶלֶף דּוֹר.
ט אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק ליצחק (השווה עמוס ז ט).
י וַיַּעֲמִידֶהָ חזר והעמיד, חיזק (את הברית) לְיַעֲקֹב לְחֹק כך שהפכה להתחייבות לעולמים, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.
יא לֵאמֹר: לְךָ אֶתֵּן אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם.
יב בִּהְיוֹתָם כאשר האבות ובני משפחותם היו מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט כמו מעט וְגָרִים גֵרים, זרים בָּהּ.
יג וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי ברחבי ארץ כנען מאיזור פלישתי לאיזור מצרי וכו', מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר.
יד לֹא הִנִּיחַ אָדָם לְעָשְׁקָם כגון שלא נתן לאבימלך לקחת את שרה מאברהם (בראשית כ), וַיּוֹכַח הזהיר עֲלֵיהֶם מְלָכִים אבימלך, פרעה (בראשית יב):
טו אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי בקדושי (באבות), וְלִנְבִיאַי ר' בראשית כ ז אַל תָּרֵעוּ.
טז וַיִּקְרָא ה' הכריז רָעָב עַל הָאָרֶץ, כָּל מַטֵּה לֶחֶם את הלחם שנשענים עליו (תלויים בו) כאילו היה מקל הליכה שָׁבָר.
יז שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ למצרים את יוסף לפני שהגיע הרעב, לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף.
יח עִנּוּ בַכֶּבֶל אסרו את יוסף בבית הסוהר (רגליו) רַגְלוֹ, בַּרְזֶל בכבלי ברזל בָּאָה נַפְשׁוֹ שמו את צווארו.
יט עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ שאמר את דברו, שפתר את החלומות, אִמְרַת גזרת יְהוָה צְרָפָתְהוּ טיהרה אותו ביסוריו בכלא.
כ שָׁלַח מֶלֶךְ את פרעה וַיַּתִּירֵהוּ, מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ.
כא שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ, וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ.
כב לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ על פי רצונו של יוסף ("וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" - בראשית מא מד), וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם ילמד.
כג וַיָּבֹא יִשְׂרָאֵל מִצְרָיִם, וְיַעֲקֹב גָּר בְּאֶרֶץ חָם כינוי למצרים, על פי בראשית י ו.
כד וַיֶּפֶר היפרה, הירבה ("וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ..." - שמות א ז) אֶת עַמּוֹ מְאֹד, וַיַּעֲצִמֵהוּ מִצָּרָיו יותר מאשר את המיצרים.
כה הָפַךְ לִבָּם ה' הפך את לב המצרים לִשְׂנֹא עַמּוֹ, לְהִתְנַכֵּל בַּעֲבָדָיו.
כו שָׁלַח מֹשֶׁה עַבְדּוֹ, אַהֲרֹן אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ.
כז שָׂמוּ בָם במצרים דִּבְרֵי אֹתוֹתָיו מכותיו, וּמֹפְתִים בְּאֶרֶץ חָם.
כח שָׁלַח חֹשֶׁךְ וַיַּחְשִׁךְ, וְלֹא מָרוּ המרו (האותות), עברו על ציוויו אֶת (דברוו) דְּבָרוֹ.
כט הָפַךְ אֶת מֵימֵיהֶם לְדָם, וַיָּמֶת אֶת דְּגָתָם.
ל שָׁרַץ אַרְצָם צְפַרְדְּעִים, בְּחַדְרֵי מַלְכֵיהֶם.
לא אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב, כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם.
לב נָתַן גִּשְׁמֵיהֶם בָּרָד, אֵשׁ לֶהָבוֹת בְּאַרְצָם.
לג וַיַּךְ גַּפְנָם וּתְאֵנָתָם, וַיְשַׁבֵּר עֵץ גְּבוּלָם שבכל שטח ארצם.
לד אָמַר וַיָּבֹא אַרְבֶּה, וְיֶלֶק סוג של ארבה וְאֵין מִסְפָּר.
לה וַיֹּאכַל כָּל עֵשֶׂב בְּאַרְצָם, וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם.
לו וַיַּךְ כָּל בְּכוֹר בְּאַרְצָם, רֵאשִׁית לְכָל אוֹנָם כוחם של כל אב מצרי (השווה "כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי" - בראשית מט ג וכן לעיל תהלים עח נא).
לז וַיּוֹצִיאֵם בְּכֶסֶף וְזָהָב, וְאֵין בִּשְׁבָטָיו כּוֹשֵׁל אף אחד מ12 השבטים שנפל בדרך.
לח שָׂמַח מִצְרַיִם בְּצֵאתָם, כִּי נָפַל פַּחְדָּם עֲלֵיהֶם.
לט פָּרַשׂ עָנָן לְמָסָךְ לכיסוי על ישראל, וְאֵשׁ לְהָאִיר לָיְלָה.
מ שָׁאַל עם ישראל ביקש - וַיָּבֵא שְׂלָו, וְלֶחֶם שָׁמַיִם יַשְׂבִּיעֵם.
מא פָּתַח צוּר וַיָּזוּבוּ מָיִם, הָלְכוּ בַּצִּיּוֹת במדבריות נָהָר מי נהר (שיצאו מהסלע שמשה היכה בו).
מב כִּי זָכַר אֶת דְּבַר קָדְשׁוֹ הבטחתו לאבות, אֶת אַבְרָהָם עַבְדּוֹ.
מג וַיּוֹצִא עַמּוֹ בְשָׂשׂוֹן, בְּרִנָּה אֶת בְּחִירָיו.
מד וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים את הארץ ששבעת העממים עמלו לכבוש ולבנות יִירָשׁוּ.
מה בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו, וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ, הַלְלוּ יָהּ.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • פסוקים ח-י נאמרים בטקס ברית מילה.