ביאור:תהלים קלב

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קלב)


פסוקים יג-יד על אנדרטה בירושלים

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:

זְכוֹר יְהוָה לְדָוִד, אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ העינויים שהתענה בהם דוד.
ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וזכור את שבועתו שנשבע (שלושת הפסוקים הבאים) לַיהוָה, נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב לה', המגן החזק של עם ישראל:
ג אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי מיטתי, המזרון על מונחים המצעים.
ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת שינה (לא מדובר בצורת נסמך אלא בסגנון פיוטי) לְעֵינָי, לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה.
ה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מקום מתאים לבנות בו את בית המקדש, מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב.
ו הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ שמענו את השבועה בְאֶפְרָתָה בבית לחם, עיר מולדתו של דוד, מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר מצאנו, שמענו, את השבועה גם בקריית יערים, בה היה הארון במשך 20 שנה עד שהעלהו דוד משם (דברי הימים א יג ה) .
ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו אל המקום בו ה' שוכן, בית המקדש, נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו.
ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ ושכן במקום הקבוע לך מכאן ולהבא (נאמר על ידי החוגגים המביאים את ארון הברית לבית המקדש), אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ שמגלה את כוחך (כאשר לקחו אותו בראש מחנה ישראל במלחמות).
ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק יהיו עטופים ומוקפים במידת הצדק, ויזכו ללכת בדרך הצדק, וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ יזכו לשיר על צדקתך.
י בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ אל תמנע מלעשות את בקשותיו של המלך שאתה משחת בשמן (דָּוִד).
יא נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת שבועת אמת ש- לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה: "מִפְּרִי בִטְנְךָ מצאצאיך אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ אשים על כסאך, השושלת שלך תמשיך למלוך.
יב אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי וישמרו את מצוותי זוֹ אֲלַמְּדֵם שאלמד אותם - גַּם אז גם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ".
יג כִּי אכן (בהמשך לפסוקים ז-ח) בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ רצה אותה לְמוֹשָׁב לוֹ.
יד "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד, פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ.
טו צֵידָהּ את מאכלה בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ, אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם.
טז וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע יהיו מוקפים בישועה והצלה, לעזור לכל העם (וראו לעיל פסוק ט), וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ.
יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן אתן נצחון לְדָוִד, עָרַכְתִּי נֵר ושם הכנתי נר (להאיר את דרכו) לִמְשִׁיחִי.
יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת, וְעָלָיו ועל דוד המלך יָצִיץ נִזְרוֹ יזהר הכתר שלו".


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • יש דימיון רב בין המזמור לבין שני הפסוקים האחרונים בתפילת שלמה בדברי הימים ב פרק ו. לכן שיערו מפרשים רבים שמזמור זה נאמר כאשר שלמה הכניס את הארון לבית המקדש. לפי פירוש זה "משיחך" הוא שלמה המתפלל שתעמוד לו זכות דוד אביו.