ביאור:תהלים קז

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים קז)


האותיות נו"ן ההפוכות בכתב יד לנינגרד
א הֹדוּ לַיהוָה כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
ב יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי יְהוָה מי שניצל בזכות ה', אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר.
ג וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִיָּם.
ד תָּעוּ בַמִּדְבָּר התועים במדבריות - אלו הראשונים מתוך הארבעה שצריכים להודות על ישועתם. בהמשך: אסירים שהשתחררו, החולים ויורדי הים בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, עִיר מוֹשָׁב שיושבים בה אנשים לֹא מָצָאוּ.
ה רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים, נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף התעלפה.
ו פזמון: וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם.
ז וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב.
ח פזמון: יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ על חסדו שעשה להם, וְנִפְלְאוֹתָיו ועל נפלאותיו יספרו ל- לִבְנֵי אָדָם.
ט כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה צמאה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב.
י יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת חושך גדול, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל בכבלי ברזל המענים אותם.
יא כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ ביזו.
יב וַיַּכְנַע בֶּעָמָל ביסורים לִבָּם, כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר.
יג פזמון: וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
יד יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק.
טו פזמון: יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.
טז כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ.
יז אֱוִלִים טיפשים, שטפשוטם מתבררת מתוך - מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲו‍ֹנֹתֵיהֶם ובגלל עוונותיהם יִתְעַנּוּ הם סובלים במחלות.
יח כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.
יט פזמון: וַיִּזְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.
כ יִשְׁלַח דְּבָרוֹ דיבורו, ציוויו וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם מהשחת, מבורות המוות שהיו מיועדים להם.
כא פזמון: יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.
כב וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה, וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה.
כג יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, עֹשֵׂי מְלָאכָה מלאכת הספנות בְּמַיִם רַבִּים.
כד הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי יְהוָה, וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה שה' עשה במעמקי הים.
כה וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה, וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.
כו יַעֲלוּ שָׁמַיִם האוניות עולות בגלים הגבוהים יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת, נַפְשָׁם בְּרָעָה בגלל הרעה שהיו בה תִתְמוֹגָג יבהלו (מלשון "מוג לב").
כז יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר, וְכָל חָכְמָתָם הידע שלהם בספנות תִּתְבַּלָּע הסתתרה.
כח פזמון: וַיִּצְעֲקוּ אֶל יְהוָה בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם.
כט יָקֵם יהפוך סְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם.
ל וַיִּשְׂמְחוּ הספנים שמחו כִי יִשְׁתֹּקוּ כי הגלים שתקו, וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז נמל חֶפְצָם.
לא פזמון: יוֹדוּ לַיהוָה חַסְדּוֹ, וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם.
לב וִירֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים במקום בו מתכנסים זקני העם, החכמים יְהַלְלוּהוּ.
לג יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, וּמֹצָאֵי מַיִם מעיינות לְצִמָּאוֹן למקומות יבשים.
לד אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה לשוממה, כמו ארץ זרועת מלח (ר' "גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ, לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ" - דברים כט כב), מֵרָעַת יֹשְׁבֵי בָהּ.
לה יָשֵׂם ובמקום אחר שם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם.
לו וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב.
לז וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה ותבואה (תקבולת כיאסטית: השדות יעשו תבואה והכרמים יעשו פרי).
לח וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט.
לט וַיִּמְעֲטוּ אבל לאחר זמן הם התמעטו וַיָּשֹׁחוּ והתכופפו, מֵעֹצֶר בגלל שילטון רָעָה וְיָגוֹן של מנהיגים רעים שיגרמו רעה וצער.
מ שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים שרים חשובים, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ.
מא וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת את משפחות האביון כך שירבו כצאן.
מב יִרְאוּ את הצלחת האביון יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ, וְכָל עַוְלָה הרישעה קָפְצָה פִּיהָ סגרה את פיה.
מג מִי חָכָם וְיִשְׁמָר ויזכור אֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ ועל החכמים להתבונן גם ב- חַסְדֵי יְהוָה.


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


הערות

  • ממזמור זה למדו חז"ל בברכות נד ב מתי יש לברך ברכת הגומל.
  • בפסוקים כג-כח ובפסוק מ מסומנות ע"פ המסורה אותיות נו"ן הפוכות בתחילת הפסוק. ראה גם בבמדבר י, לה.
  • מזמור זה מושר בערבי שלושת הרגלים בנוסח תימן, ונאמר לפני מנחה בערב שבת ע"י המתפללים בנוסח ספרד (חסידי). בנוסף, מזמור זה מושר בקהילות הציונות הדתית בישראל בליל יום העצמאות כשבח על קיבוץ הגלויות והגאולה.