פתיחת התפריט הראשי

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ       (מהדורות נוספות של תהלים צ)
ר' הביאור במהדורה המעומדת


Manuscript bookbinding, 16th century? (11281292716).jpg
קלף עליו כתוב הפרק בשימוש משני ככריכה של ספר, 1530

א תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים שזכה לקירבה לה' - כמו בדברים לג א:

אֲ‍דֹנָי, מָעוֹן מחסה אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר.
ב בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ וַתְּחוֹלֵל ולפני שילדת אֶרֶץ וְתֵבֵל, וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם מהעבר הרחוק ולעתיד לבא אַתָּה אֵל.
ג תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא עד העפר שממנו הוא נברא (כלומר, האדם תמיד מוצא את מותו, וזאת בניגוד לה' שקיים לנצח כפי שנכתב בפסוק הקודם), וַתֹּאמֶר: "שׁוּבוּ חיזרו לעפר, אני גוזר עליכם שבסוף כולכם תמותו בְנֵי אָדָם".
ד כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ - כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר, וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה וכמו שליש הלילה.
ה זְרַמְתָּם אתה גורם שחייהם של בני האדם יגמרו מהר שֵׁנָה יִהְיוּ והחיים חולפים בלי שאנו שמים לב, כמו בשינה, בַּבֹּקֶר בחלוף שנת הלילה שהוזכרה, כלומר לקראת סוף חיינו כֶּחָצִיר יַחֲלֹף אנו מבינים שחיינו הם כמו עשב שנובל מהר.
ו בַּבֹּקֶר יָצִיץ וְחָלָף ומהר מאוד יחלוף, יעלם, לָעֶרֶב כבר בערב החציר יְמוֹלֵל יבול, יקמול וְיָבֵשׁ.
ז כִּי כָלִינוּ אנו אובדים בְאַפֶּךָ בגלל כעסך, וּבַחֲמָתְךָ נִבְהָלְנוּ.
ח (שת) שַׁתָּה שמת את עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ, עֲלֻמֵנוּ את העבירות הנעלמות שלנו שמת לִמְאוֹר פָּנֶיךָ.
ט כִּי כָל יָמֵינוּ פָּנוּ נעלמו בְעֶבְרָתֶךָ מרוב כעסך, כִּלִּינוּ שָׁנֵינוּ כְמוֹ הֶגֶה במהירות כמו צליל היוצא מהפה.
י יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם ישנם אנשים שחיים שִׁבְעִים שָׁנָה, וְאִם בִּגְבוּרֹת אדם שיש לו גבורה, כח יוצא דופן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, וְרָהְבָּם ורובם - התעסקות האדם ברוב ימי חייו עָמָל וָאָוֶן, כִּי גָז נחתך (הזמן), מלשון גזיזה חִישׁ וַנָּעֻפָה.
Schreibkunst 24.jpg
פסוקים י-יד בצורת קשר אין סופי, Christop Weigel, המאה ה-18
יא מִי יוֹדֵעַ עֹז אַפֶּךָ את שיעור חוזקו של כעסך, וּכְיִרְאָתְךָ עֶבְרָתֶךָ ומי יודע את כעסך הבא לידי ביטוי עם היראה ממך.
יב לִמְנוֹת יָמֵינוּ כֵּן בכנות (להכיר בכך שהם מועטים ולנצל אותם) הוֹדַע למד אותנו, וְנָבִא והלוואי שיהיה לנו לְבַב חָכְמָה.
יג שׁוּבָה אנא חזור בך יְהוָה! עַד מָתָי מתי תחדל מכעסך? וְהִנָּחֵם עַל עֲבָדֶיךָ.
יד שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ, וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ.
טו שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ, שְׁנוֹת שמחינו כמספר הימים בהם רָאִינוּ רָעָה.
טז יֵרָאֶה אֶל עֲבָדֶיךָ פָעֳלֶךָ דרכי פעולתך, וַהֲדָרְךָ וההדר שלך יוצג עַל בְּנֵיהֶם.
יז וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ קיים והעמד בזכות מאמצינו, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ כונן אותו (שיהיה יציב גם בלעדינו).


הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

הערות

  • מזמור זה, והבא אחריו, הוא מהמזמורים הנאמרים בתפילת שבת וחג בפסוקי דזמרא. כמו כן בתפילת מוצאי שבת הפסוק האחרון כאן מהווה פתיחה לפרק הבא.