ביאור:תהלים צט
קיצור דרך: a2699
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י תהלים פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ נא נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ (מהדורות נוספות של תהלים צט)
- א יְהוָה מָלָךְ - יִרְגְּזוּ עַמִּים ולכן על העמיד לרעוד מפניו, יֹשֵׁב כְּרוּבִים ה' כביכול יושב בין הכרובים שעל הארון (כי משם היה יוצא קולו של ה' - שמות כה כב) - תָּנוּט תזדעזע הָאָרֶץ.
- ב יְהוָה בְּצִיּוֹן גָּדוֹל גדולתו מתבטאת בירושלים, וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים.
- ג יוֹדוּ שִׁמְךָ ישבחו אותך, גָּדוֹל וְנוֹרָא. קָדוֹשׁ הוּא.
- ד וְעֹז מֶלֶךְ במלכות ה' מתגלה תוקפו של מלך אשר מִשְׁפָּט אָהֵב, אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים יסדת חוקים ישרים, מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַעֲקֹב - אַתָּה עָשִׂיתָ.
- ה רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו לבית המקדש המשמש כביכול כמו כיסא שעליו מניח ה' את רגליו, קָדוֹשׁ הוּא.
- ו מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו שימשו בתפקידי כהונה, וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ במתפללים לה', קֹרִאים אֶל יְהוָה וְהוּא יַעֲנֵם.
- ז בְּעַמּוּד עָנָן מתוך עמוד ענן (שמות לג ט) יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו וְחֹק וכן שמרו את החוק ש- נָתַן לָמוֹ.
- ח יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אַתָּה עֲנִיתָם ענית לתפילתם של משה, אהרון ושמואל, אֵל נֹשֵׂא נושא עוון, סולח הָיִיתָ לָהֶם, וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם ומעניש על מעשים רעים שנעשו כלפיהם, כגון קורח ועדתו שיצאו כנגד משה ואהרון.
- ט רוֹמְמוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ, וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- את המילה "נֹשֵׂא" בפסוק ח ניתן גם לפרש מלשון נשיאת פנים - ר' ביאור:נשיאת פנים
- הדגשנו את המילים "קָדוֹשׁ הוּא" ואת ארבעת המילים האחרונות, המסתמנות כפזמון חוזר או כמענה הקהל למשורר המקריא את הפזמון.