ביאור:במדבר כה
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
במדבר פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו (מהדורות נוספות של במדבר כה)
| איור מתוך 'דמויות מהתנ"ך', 1728 |
א וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים, וַיָּחֶל והתחילו הָעָם לִזְנוֹת אֶל לשכב עם בְּנוֹת מוֹאָב. ב וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן, וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ לֵאלֹהֵיהֶן. ג וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר לאליל של מואב, וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל פרצה מגיפה קטלנית בישראל (כמו שרואים להלן, פסוק ח). ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: "קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם, וְהוֹקַע אוֹתָם וּתלה את האשמים לַיהוָה כדי לשכך את חמת ה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ מול השמש, במקום גלוי, וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְהוָה מִיִּשְׂרָאֵל". ה וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל: "הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו אנשים מהשבט שהוא אחראי עליו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר".
ו
וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא, וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אל מול משפחתו אֶת הַמִּדְיָנִית, לְעֵינֵי מֹשֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
ז
וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה, וַיִּקַּח רֹמַח חנית קצרה בְּיָדוֹ.
ח
וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה לאוהל וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם, אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ דרך הגב שלו ועד לתוך הבטן שלה, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
ט
וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף. {פ}
|
פרשת פינחס
|
י
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
יא
"פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי הרגיע את כעסי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בעשותו את מעשה הקנאות שהיה עלי לעשות בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי בכעסי נגד עבודה זרה.
יב
לָכֵן אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם שהיא ברית שלום (כמפורט בפסוק הבא).
יג
וְהָיְתָה לּוֹ ותהיה ברית השלום איתו וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם בשמות כח א נתקדשו רק אהרון ובניו. פנחס, נכדו של אהרון, לא הוקדש לכהונה עד עכשיו (ראה דה"א ה, ל ואילך), תַּחַת בגלל אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
יד
וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת עִם הַמִּדְיָנִית: זִמְרִי בֶּן סָלוּא, נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי משפחה משבט שמעון.
טו
וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית: כָּזְבִּי בַת צוּר, רֹאשׁ אֻמּוֹת צור הוא מראשי המשפחות החשובות בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא. {פ}
טז וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: יז "צָרוֹר תהיו צוררים, אויבים אֶת הַמִּדְיָנִים, וְהִכִּיתֶם אוֹתָם. יח כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם במזימותיהם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר, וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר".
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- משחק מילים מעניין (לשון נופל על לשון) בפסוק ח: "וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה לאוהל ... וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ לתוך הבטן שלה, מלשון קיבה".
- "בְּרִיתִי שָׁלוֹם" (פסוק יב) - בספרי תורה כותבים את האות ו חתוכה באמצע. יש הרואים בכך סמל לכך שהברית איננה שלמה, כי אמנם מעשה הקנאות היה נכון באותה עת, אך באופן כללי יש להמנע ממעשים שכאלו.
- מכיוון שמעשהו של פינחס מהווה גבורה עילאית, ומעשהו של זימרי הוא תכלית הטומאה, הפך הביטוי "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפינחס" למטבע לשון.
