ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת גיטין/פרק שני

< ביאור:ירושלמי מאיר | מסכת גיטין

פרק שני – המביא גט תניין

עריכה
 
כולל שיעורי שמע

ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה א

עריכה

מתני': ב_אהמביא גט ממדינת הים ואמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם, בפני נחתם אבל לא בפני נכתב, בפני נכתב כולו ובפני נחתם חציו, בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול. ב_באחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול, ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מכשיר. אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר שהם עדי קיום.

גמ': ניחא שאם אמר בפני נכתב אבל לא בפני נחתם שפסול, אבל אם אמר בפני נחתם אבל לא בפני נכתב למה פסול הרי קיומו של גט אינו אלא בחותמיו. ואם מפני שצריך שיכתוב לשמה קשה מהסיפא דתנן בפני נכתב חציו ובפני נחתם כולו פסול דמשמע שאפילו אם לא ראה את כתיבת הטופס גם פסול והרי בכתיבת הטופס לא שייך לשמה ולמה הגט פסול.



^[דף ט עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
אלא מתניתין כ°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי פוסל בטופסין שנכתבו שלא לשמה דתנן הכותב תופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה ומקום הלוה ומקום המעות ומקום הזמן שטרי מקח וממכר צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי פוסל בכולן אם ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי הטעם שצריך לאמר בפני נכתב ובפני נחתם זה מפני שבחוץ לארץ אינם בקיאים לשמה בטופסי גיטין אז למה רק הכותב בחוצה לארץ ומגרש בארץ ישראל הצריכו שיאמר ואילו הכותב בחוצה לארץ ומגרש בחוצה לארץ אינו צריך לאמר עד שידע כשרואה את הכתיבה והחתימה שהוא גט אשה, ועד שידע כשרואה את הכתיבה והחתימה שהוא נעשה שליח. אפילו היה יודע שהוא גט אשה האם אינו כשר עד שיכתוב כולו בפניו, עד שיתחתם כולו בפניו. תני רבי חנין° ב_גאם היה נכנס ויוצא מותר. רבי יוסי° בר זבידא בעי אמר בפני נכתב ובפני נחתם אלא שנתייחד הגט ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה מהו האם חוששים שהבעל החליף בין כתיבה לחתימה. נישמעינה מן הדא דתנן אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול. לא אמר שפסול אלא מפני שאחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם, אבל אם אותו אדם אמר בפני נכתב ובפני נחתם אפילו שנתייחד ברשות הבעלים בין כתיבה לחתימה כשר. רב חסדא° בעי חציו מתקנה שאמר בפני חתם עד אחד וחציו מדבר תורה ששני עדים מעידים על חתימת השני מהו. אמר רבי אלעזר° בן פדת רבי אבין° בעי אמר בפני נכתב ובפני נחתם בעד אחד ושנים מעידין על חתימת העד השני מהו. אמר רבי אמי° בן נתן בבליא

ירושלמי מאיר גיטין י



^[דף י עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
ב_דאין כשר אלא זה שהרי קדם התקנה היה צריך שני עדים אלא שחכמים הקלו לסמוך על עדות השליח כשנים אבל ודאי ששני עדים עדיף על פני השליח שהוא אחד. רבי אבא° אמר לא כך אלא כך בעי רבי אבין° אמר השליח בפני נכתב ובפני נתחתם בעד אחד ואני הוא העד השני מהו אמר לו נעשה כנוגע בעדותו ופסול. ב_ההיה מחותם בארבעה ואמר בפני נכתב ובפני נתחתם בשני עדים, ואלין תרין חורנא לית אנא ידע מה עסקיהון ואת שני האחרים איני מכיר. תפלוגתא דרבי יוחנן° בר נפחא ורבי שמעון בן לקיש° דאתפלגון אמר לעשרה חתמו בגט והוחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר. ריש לקיש° אמר כשר שרק שנים חותמים משום עדים ב_ווהשאר משום קיום התנאי ואף כאן בארבע חתומים די אם יעיד על השנים. רבי יוחנן° בר נפחא אמר פסול עד שיחתמו כולם בו ביום שכולם צריכים לחתום משום עדים וכאן אם לא מעיד על כל הארבעה הגט פסול. תנן שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מכשיר. אמר רבי אמי° בן נתן מה פליגין ביוצא מתחת ידו של האומר בפני נחתם שכיוון שהוא השליח נאמן כשנים ועל הכתיבה יש שנים ועל כן נעשו כשנים מעידין עבודה זרה ושנים מעידין עבודה זרה וכשר, אבל ביוצא מתחת יד אחר אף °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מודה שהוא פסול. אמר רבי חנניה° אמר רבי אמי° בן נתן אמר רבי זעירא° מה פליגין ביוצא מתחת ידי אחר, אבל ביוצא מתחת ידו של המעיד על החתימה אף רבנן מודו שהוא כשר. מתיב [[:קטגוריה:רבי אימי|רבי אימי]][[#רבי אימי|°]][[קטגוריה:רבי אימי]] אמי בן נתן לרבי זעירא° אם גם ביוצא מתחת ידו של אחר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מכשיר בשנים אומרים בפנינו נכתב ועד אחד אומר בפני נחתם היה צריך לחלוק אף בקמייתא באחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם ולמה לא חלק.



^[דף י עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
אייתי רבי אמי° בן נתן לרבי יונה° חמוי ותנה ליה ברייתא שבא מפורש שגם ברישא חולק °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי דתני אחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם פסול ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מכשיר משמע שרבי אמי° בן נתן חזר בו וסובר כרבי זעירא°. אמר רבי אבין° לישן מתניתא מסייעא לרבי אמי° בן נתן קדם שחזר בו דתניא (תוספתא גיטין ב ב) שנים אומרים בפנינו נכתב ואחד אומר בפני נחתם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי מכשיר בזה משמע דווקא בזה אבל ברישא באחד אומר בפני נכתב ואחד אומר בפני נחתם מודה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שפסול. קשיא על דרבי זעירא° אם ביוצא מתחת ידי אחר למה שיהיה נאמן כשנים כשאומר בפני נחתם לדעת רב יהודה° נשיאה הרי בהדא לא עשו אותן כשנים דאימתי עשו אותו כשנים בזמן שהמביא את הגט הוא המעיד על הכתיבה ועל החתימה ולא אדם אחר תנן אחד אומר בפני נכתב ושנים אומרים בפנינו נחתם כשר אמר רבי יוסי° בר זבידא בשם רבי יוחנן° בר נפחא וביוצא מתחת ידו של המעיד על הכתיבה שכיוון שחכמים האמינו לשליח כשנים הוי כשני עדים על הכתיבה ושני עדים על החתימה. והוה רבי זעירא° מסתכל ביה אמר לו למה את מסתכל בי ואפילו אם הגט יוצא מתחת יד אחר הגט כשר שעיקר התקנה הייתה מחשש שלא ימצאו עדי קיום שיעידו על החתימה. וכיוון ששתים מעדים על החתימה, לא משגיחים על הכתיבה ודי באחד שאמר בפני נכתב. אתיא דרבי יוסי° בר זבידא כרבי אמי° בן נתן עד לא יחזור ביה שכאשר השליח הוא המעיד יחידי על החתימה, ושנים מעידין על הכתיבה נעשה כמו שיש בו שני עדים על זה ושני עדים על זה. אמר רבי מנא° בן יונה אפילו מן דחזר ביה ואמר שביוצא מתחת יד אחר אפילו ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי הגט פסול אתיא היא דגם הוא יודה שכאן אפילו שהגט יוצא מתחת ידו של אחר הגט כשר שנייה היא כתיבה בשנים וחתימה בשנים, חתימה בשנים כחה מיופה שהרי לא יבואו להחליף בקיום שטרות בעד אחד וכתיבה בשנים אין כחה מיופה שכיוון שעל החתימה מעיד רק אחד יבא להחליף ולהתיר בקיום שטרות בעד אחד לכן צריך שהגט יצא מתחת ידו.

ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה ב

עריכה

מתני': נכתב ביום ונחתם ביום, ב_זבלילה ונחתם בלילה, בלילה ונתחתם ביום כשר שהיום הולך אחר הלילה. ב_חביום ונתחתם בלילה פסול, ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי מכשיר. שהיה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים.

ירושלמי מאיר גיטין יא



^[דף יא עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧

גמ': תנן ביום ונתחתם בלילה פסול אמר רבי יוחנן° בר נפחא פסול מפני אכילת פירות דיסברו הדיינים שביום הכתיבה נחתם, ותטרוף האשה הפירות מלקוחות משעת כתיבה עד שעת החתימה שלא כדין. אמר ליה ריש לקיש° אם החשש שהאשה תטרוף הפירות מלקוחות משעת כתיבה עד שעת החתימה שלא כדין מעתה תחוש לכל הגיטין הבאין ממדינת הים שהרי הם נכתבו כמה ימים ואפילו כמה חדשים קדם הנתינה אמר לו כשנכתב ביום ונחתם בלילה זיופו מתוכו וזה גט המגיעה ממדינת הים זיופו מדבר אחר ויש קול לגטין הבאים ממדינת הים. תנן ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי מכשיר שהיה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר כל גיטין שנכתבו ביום ונחתמו בלילה פסולין חוץ מגיטי נשים. אמר רבי יוחנן° בר נפחא לא אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי שכשר אלא שנכתב ביום ונחתם בלילה שלזמן כזה קצר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי לא חושש לפירות, אבל למחר אוף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי מודה שהגט פסול. ריש לקיש° אמר לא שנייא הוא לילה הוא למחר הוא לאחר כמה לרבי יוחנן° בר נפחא שאמר שלא הכשיר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אלא אם נחתם בלילה אבל למחר אוף °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי מודה שהגט פסול. היידן הוא למחר. רבי חנניה° ורבי מנא° בן יונה חד אמר למחר ממש שאף בזמן קצר כזה חוששים וחרנא אמר מחרא דמחר. וקשיא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אליבא דרבי יוחנן° בר נפחא דאמר דמודה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי שאם חתמו העדים לאחר זמן שהגט פסול על ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי שהרי הוא סובר שאין צורך בעדי חתימה כלל לא. כן אמר רבי אבא° בשם רבי זעירא° אתיא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי כ°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס כמה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אמר ב_טאף על פי שאין עליו עדים כשר דעדי מסירה כרתי כן °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אומר אף על פי שאין עליו עדים כשר והכא הוא אומר שאם חתמו עדים ביום אחר פסול. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה° כאן ברוצה לחתמו וכאן בשאינו רוצה לחתמו דמודה °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי במזויף מתוכו דכיוון שעדים חתומים יבואו להכשיר בקיום עדי החתימה. אמר לעשרה חתמו בגט זה וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר. רבי שמעון בן לקיש° אמר כשר שודאי התכוון ששנים יחתמו משום עדים ב_יוהשאר משום תנאי. רבי יוחנן° בר נפחא אמר פסול עד שיחתמו כולן בו ביום שכולם משום עדים אמר רבי יעקב בר אידי° בשם רבי יהושע בן לוי° מעשה באחד שאמר לעשרה חתמו בגט וחתמו מקצתן היום ומקצתן למחר אתא עובדא קומי רבנין וכשרין כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי בשעת הדחק כגון אם כבר נשאה או שאין הבעל לפנינו לכתוב גט חדש וחשון שלא בשעת הדחק. הדא מסייעא לרבי יוחנן° בר נפחא מן דרבנין דממה דחשו לכתחילה והצריכו את כולם לחתום באותו יום משמע שכולם חותמים משום עדים ופליגא עלוי על ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי שהרי לפי רבי יוחנן° בר נפחא גם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי מודה בחתמו למחר שהגט פסול וכאן הכשירו את הגט בדיעבד כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי. הדא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש° מן מה שהכשירו את הגט בדיעבד כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי משמע של °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי בן יוחאי אפילו למחר כשר ופליגא עלוי מן דרבנין ממה שחשו לכתחילה משמע שכל העשרה חותמים משום עדים.



^[דף יא עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧

ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה ג

עריכה

מתני': ב_יאבכל כותבין בדיו, בסיקרא, בקומוס, ובקלקנתוס, ובכל דבר שהוא רושם. אין כותבין לא במשקין ולא במי פירות ולא בכל דבר שאינו של קיימא. ב_יבעל הכל כותבין על העלה של זית ועל הקרן של פרה ונותנין לה את הפרה, ועל היד של עבד ונותנין לה את העבד. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים אף לא על האוכלין.

גמ': כתיב (דברים כי תצא כד א) וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה וכתב ב_יגלא חקק שאם חקק את האותיות פסול וכתב ולא מטיף שאם טפטף דיו ונוצרו אותיות פסול כתב ולא השופך שאם שפך דיו על תבנית ונוצרו אותיות פסול תנן כתב לא חוקק אית תניי תני אפילו חוקק אמר רב חסדא° מאן דאמר ולא חוקק ב_ידבפולט מקום הכתב שלוחץ מצדדים ונוצרים אותיות, והיינו חק תוכות כגון הדין דינרא מאן דאמר אפילו חוקק כגון הדין פינקסא דחק ירכות שחורט את צורת האותיות כתב לא המטיף דרבי יודן בר שלום° ורבי מתניה° חד אמר שלא עירב את הנקודות כך שהאותיות עשויות נקודות נקודות לא מחוברות וחרנה אמר אפילו עירב את הנקודות שאף שנוצרו אותיות שלמות אין זה נקרא כתיבה כתב לא השופך אמר רבי חייה בר אבא° אילין בני מדינחא המזרח ערימין סגין וכד חד מינהון בעי משלחא כתב מסטירין סתרים לחבריה הוא כתב במי מילין והך דמקבל כתביה שפיך דיו שאין בו עפץ והוא קולט מקום הכתב עשה כן בשבת מהו תמן תנינן ב_טוכתב על גבי כתב פטור רבי יוחנן° בר נפחא ורבי שמעון בן לקיש° דאמרי תרוויהו ב_טזוהוא שכתב דיו על גבי דיו וסיקרא על גבי סיקרא אבל אם כתב דיו על גבי סיקרא וסיקרא על גבי דיו חייב אמר רבי יצחק בר משרשיה° בשם רבנין דתמן ב_יזחייב שתים משום מוחק ומשום כותב עדים שאינן יודעין לחתום ריש לקיש° אמר רושם לפניהן בדיו והן חותמין בסיקרא בסיקרא והן חותמין בדיו אמר לו רבי יוחנן° בר נפחא מפני שאנן עוסקין בהילכות שבת והחמרנו שאף כתב על גבי כתב אסור אנו מתירין את אשת איש על ידי שנתיר גט שנכתב כתב על גבי כתב אלא ב_יחמביא נייר חלק ומקרע לפניהן וחותמין ולא כתב ידו של ראשון הוא אלא מרחיב לפניהן את הקרע רבי מנא° בן יונה בעי ב_יטולמה לית אנן אמרין רושם לפניהן במים

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

9 ב_ט מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קל"ג סעיף א', סמ"ג עשין נ :

10 ב_י מיי' פ ט' מהל' גירושין הלכה כ"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' ק"כ סעיף ט', סמ"ג עשין נ : 


 [ע"ב]

11 ב_יא מיי' פ ד' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ה סעיף א', סמ"ג עשין נ :

12 ב_יב מיי' פ ד' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ד סעיף ב', סמ"ג עשין ג :

13 ב_יג מיי' פ ד' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ה סעיף ד', סמ"ג עשין ו :

14 ב_יד מיי' פ ד' מהל' גירושין הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ה סעיף ד', סמ"ג עשין ו :

15 ב_טו מיי' פי"א מהל' שבת הלכה ט"ז, סמ"ג לאוין סה :

16 ב_טז מיי' פי"א מהל' שבת הלכה ט"ז, סמ"ג לאוין סה :

17 ב_יז מיי' פי"א מהל' שבת הלכה ט"ז, סמ"ג לאוין סה :

18 ב_יח טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף ט"ז:

19 ב_יט טור ושו"ע אה"ע סי' ק"ל סעיף ט"ז:

ירושלמי מאיר גיטין יב



^[דף יב עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
בכל המקרים שהעד עובר על מה שכתב לו אחר מלבד מה שאמר רבי יוחנן° בר נפחא שמקרע לפניהן וחותמין אם בא הבעל וערער עררו קיים לפי שאי אפשר לקיים את חתימת העדים לפי שהם רק חוזרים על הכתב של אחר ב_כהקורע על העור שעושה חלל בצורת האותיות או שמסיר את הקליפה העליונה של העור כתבנית כתב כשר הרושם שחורט חלש על העור כתבנית כתב פסול שסופו להמחק מעצמו אמר לה הרי זה גיטיך על מנת שתתנהו לי פסול שהרי לא נתן לה כלום ב_כאעל מנת שתחזירהו לי כשר ולא דא היא קדמייתא מה ההבדל בניהם אמר רבי יוסי° בר זבידא באומר לכשתרצי תחזיריהו לי רבי יוסי בי רבי בון° אמר לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי שמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה שאין זה אלא תנאי בגט, שהגט כשר ותקיים את התנאי כהדא תרונגא אתרוג הוון מצפצפים מועטים תמן והוה רב נחמן בר יעקב° יהב תרנגא מתנה לבריה ואמר ליה לכשתזכה בו ובמצוותו תחזירהו לי רבי ירמיה° בעי כתבו על כוס של זהב ואמר לה מקום הכתב שלך ב_כבובין השיטים שלי האם כשר אם בין השיטין של הבעל פשיטא שפסול וכי יש כתב גט שכתוב על עור הנקרע הרי כשר נתקרע הרי זה פסול עור הנקרע הרי זה כשר ב_כגבשלא נתקרע כקרע בית דין אבל נקרע כקרע בית דין מה שהבריתא קראת לו נתקרע הרי זה פסול אי זהו קרע של בית דין בין כתב לעדים תנן על העלה של זית כשר ולא כמקורע הוא שהרי צריך לחבר כמה עלים כדי לכתוב גט אחד אמר רבי זעירא° תנא בונה בר שילא° אפילו כותב אני פלוני מגרש את אשתי כשר ואת זה אפשר לכתוב על עלה בודד ואתייא כיי דתנן שינה שמו ושמה שם עירו ושם עירה תצא מזה ומזה וכל הדרכים האלו בה וכדאמר רבי אילא° אילעא אם פירש שמו ושמה שם עירו ושם עירה ושינה באחד מהם פסול ואם לא פירש כשר תנן על הקרן של פרה ונותנין לה את הפרה מתני' כשאמר לה הרי גיטיך אז חייב לתת לה את הפרה במתנה ולא יכול לתת רק את הקרן כיוון שמחוסר קציצה אבל אם אמר לה הרי גיטיך והשאר לכתובתיך ב_כדנתקבלה גיטה וכתובתה כאחת אמר לה הרי גיטיך וכתובתך כאחת מהו האם כיוון שאת מקום הגט נותן לה לשם פרעון חוב ולא לשם גירושין, אינו גט. או כיון דשניהן באין כאחד הרי זה גט רבי זירא° בעי קומי רבי מנא° בן יונה מסר לה במוסירה מהו שתהיה מגורשת האם כיון שמידת הדין את אמר נקנה המקח במסירת המוסירה שפרה נקנת כך אף הכא את אמר הכין שזכתה בגט והיא מגורשת



^[דף יב עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
או שנייא היא דכתיב (דברים כי תצא כד א) ונתן בידה עד שיהא כולו בידה תנן °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר אין כותבין לא על דבר שיש בו רוח חיים אף לא על האוכלין ומה טעמא ד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי דכתיב וכתב לה ספר כריתות ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים מה ספר שאינו אוכל אף כל דבר שאינו אוכל מה טעמא דרבנין ספר מה ספר שהוא בתלוש ב_כהאף כל דבר שהוא בתלוש על דעתיה ד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי שאסר לכתוב על אוכלים האם ידות האוכלין כאוכלין וגם עליהם אסור לכתוב גט נישמעינה מן הדא דתנן כתבו על קרן צבי גדדו וחתמו ונתנו לה כשר מפני שגדדו ואחר כך חתמו הא אם חתמו ואחר כך גדדו לא אף שהקרן אין בה חיות אלא מחוברת לדבר שיש בו חיות והוא הדין ידות אוכלין כאוכלין ואסור לכתוב עלהם והמשנה לדעת °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי שהרי לרבנן אינו צריך לגדוד, ויכול לתת לה את כל הצבי אמר רבי אבא° בשם רבי מיישא° והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר שדרכו לנשור ואינו נחשב יד רבי יונה° בעי האם כשם שלענין גט בעלי חיים נחשבים כמחוברים לקרקע אף להכשר זרעים כן ומים שיפלו עליהם אפילו לרצון אינם מכשירים אם יפלו מהם על הזרעים שלא לרצון האם כשם שאמר °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד דבר שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים אף הכא הוא אומר הכן שהרי כתוב (ויקרא שמיני יא לד) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא דווקא כלי ולא בעלי חיים

ירושלמי מאיר גיטין יג



^[דף יג עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
או שנייא הוא דכתיב (ויקרא שמיני יא לד) וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא בכל בא לרבות אפילו בעלי חיים מעתה אפילו חישב שירדו לבורות שיחין ומערות ב_כושנייה היא הכא דכתיב כלי כלי למעט מחובר ובכל לרבות בעלי חיים.

ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה ד

עריכה

מתני': ב_כזאין כותבין במחובר לקרקע. כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר דעדי חתימה כרתי, ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש. °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים ב_כחמכשירין.

גמ': תנן ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש לית הדא פליגא האין זה חולק על רבי יוחנן° בר נפחא דרבי יוחנן° בר נפחא אמר כתב תרפו את התורף הכוונה למילים הרי את מותרת לכל אדם בטופס שלא לשמה כשר שהעיקר ששמו ושמה יכתבו לשמה ריש לקיש° אמר אם כתב תרפו בטופס שלא לשמה פסול ולא הקשו על רבי יוחנן° בר נפחא מתנא קמא כיוון שלתנא קמא רק החתימה צריכה להיות לשמה וזה לא כרבי יוחנן° בר נפחא ולא כריש לקיש° תנן ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי פוסל עד שתהא כתיבתו וחתימתו בתלוש שמואל בר אבא° בעי כתבו וחתמו בתלוש ואחר כך חיברו ותלשו ונתנו לה מה אמר בה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי האם ברגע שחיברו כאילו נכתב במחובר ופסול או לא תנן כתבו במחובר תלשו וחתמו ונתנו לה כשר רבי אלעזר° בן פדת אמר רבי אבין° בעי כתבו בתלוש חיברו וחתמו תלשו ונתנו לה מה אמרין בה רבנין האם לתנא קמא די שכתיבה או חתימה יהיו בתלוש, או דווקא חתימה חייבת להיות בתלוש תנן °רבי יהודה בן בתירה רבי יהודה בן בתירא אומר אין כותבין לא על הנייר המחוק ולא על הדיפתרא מפני שהוא יכול להזדייף וחכמים מכשירין אמר רבי אלעזר° בן פדת מה פליגין בגיטין שאינם אלא לראיה דעדי מסירה כרתי אבל בשטרות שעשויים לגבות בהם אוף רבנן מודים שהשטר פסול}}



^[דף יג עמוד ב] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
די הוא פתר לה בשטר על החלק ועדים על המחק ריש לקיש° אמר לא שנייה היא אין הבדל בין בגיטין בין בשטרות היא המחלוקת די הוא פתר לה בשטר על המחק ועדים על החלק וקשיא ריש לקיש° על ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס אם בעדים על המחק בדא חכמים מכשירין הרי הבעל יכול למחוק ולכתוב מה שהוא רוצה ויהיה הכל על המחק שכשר לחכמים אמר רבי זעירא° קומי רבי מנא° בן יונה חכמים שהן בשיטת °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן הורקנוס דעדי מסירה כרתי די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק שמואל° בר אבא בר אבא אמר זה וזה על המחק לריש לקיש° די פתר לה שטר על המחק ועדים על החלק ול שמואל° בר אבא בר אבא שאמר זה וזה על המחק יאות אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בר עילאי שפסול שהרי יכול להזדיף ומה טעמא דרבנין אמר רבי אבא° ב_כטניכר הוא אם נמחק פעם אחת ואם נמחק שתי פעמים.

ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה ה

עריכה

מתני': ב_להכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן. ב_לאהאשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו. ב_לבהכל כשירין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן סומא ונכרי.

גמ': תנן הכל כשירין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן אמר רב הונא° ב_לגוהוא שהיה פיקח עומד על גביו רבי יוחנן° בר נפחא אמר מה מועיל גדול עומד על גביו והכתיב (דברים כי תצא כד א) וכתב לה לשמה שמואל° בר אבא בר אבא אמר ב_לדצריך שיניח תרפו התורף = המילים הרי את מותרת לכל אדם של גט עמו שרק בתורף צריך שיכתב לשמה ואתייא כיי דאמר רבי שמעון בן לקיש° כתב תרפו בטופס שלא לשמה פסול.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

26 ב_כו מיי' פ"ב מהל' טומאת אוכלין הלכה ח':

27 ב_כז מיי' פ א' מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ד סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

28 ב_כח מיי' פ ד' מהל' גירושין הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ד סעיף ב', סמ"ג עשין נ : 


 [ע"ב]

29 ב_כט מיי' פ כ"ז מהל' מלוה הלכה ט', טור ושו"ע חו"מ סי' מ"ה סעיף כ', סמ"ג עשין צד :

30 ב_ל מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ט"ו, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף א', סמ"ג עשין נ :

31 ב_לא מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה ט"ו, מיי' פ ד' מהל' גירושין הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ד סעיף ז', סמ"ג עשין נ :

32 ב_לב מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ל"א, סמ"ג עשין נ :

33 ב_לג מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"ח, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ד', סמ"ג עשין נ :

34 ב_לד מיי' פ ג' מהל' גירושין הלכה י"ז, טור ושו"ע אה"ע סי' קכ"ג סעיף ג', סמ"ג עשין נ :

ירושלמי מאיר גיטין יד

ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה ו

עריכה



^[דף יד עמוד א] קישורים במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס מפרשים לדף חדש Ctrl+click🎧
מתני': ב_להקיבל הקטן והגדיל, חרש ונתפקח, סומא ונתפתח, שוטה ונשתפה, נכרי ונתגייר פסול. אבל פיקח שנתחרש וחזר ונתפקח, פיתח שנסתמה וחזר ונתפתח, שפוי שנשתטה וחזר ונשתפה כשר. זה הכלל כל שתחילתו וסופו בדעת כשר.

גמ': אתא עובדא קומי [[:קטגוריה:רבי אימי|רבי אימי]][[#רבי אימי|°]][[קטגוריה:רבי אימי]] אמי בן נתן בעבד שהביא את הגט והכשיר אמר ליה רבי אבא° והתני רבי חייה° עבד שהביא את הגט פסול אמר רבי אסי° אילולא רבי אבא° כבר היינו באים להתיר את אשת איש ואפילו תימר לא שמיע [[:קטגוריה:רבי אמי|רבי אמי]][[#רבי אמי|°]][[קטגוריה:רבי אמי]] בן נתן הדא דתני רבי חייה° שלא הכל בקיאים בברייתות וכי לא שמיע מיליהון דרבנין הרי יכל נישמעינה מן הדא דאמר רבי זעירא° אמר רבי חייה° בשם רבי יוחנן° בר נפחא נראין הדברים ב_לושיקבל העבד גט שיחרור לחברו כיוון ששיך בו ודווקא מאדון אחר שיד העבד כיד רבו ב_לזואל יקבל גט אשה שאינו בתורת גיטין ולמה לא למד מזה שעבד אינו מביא גט סברין מימר לא אמר אלא אל יקבל לכתחילה הא אם עבר וקיבל כשר אמר רבי יעקב בר אחא° בשם רבי הושעיה° מעשה היה ואשת כהן היתה ב_לחולא חשו להן אפילו משום ריח פסול.

ירושלמי גיטין, פרק ב, הלכה ז

עריכה

מתני': ב_לטאף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה, חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה. מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח. ב_מהאשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם.

גמ': תנן מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח וכי הכתוב לבד מוכיח ולא מפיה אנו מאמינין אותה הרי שאילו לא אמרה בפניי נכתב ובפניי נחתם הרי אף את אינך מתירה להינשא אמר רבי יוסי° בר זבידא כההיא דאמר [[:קטגוריה:רבי בון|רבי בון]][[#רבי בון|°]][[קטגוריה:רבי בון]] כאשר הגמרא שאלה מה מועיל שהשליח אומר בפני נכתב ובפני נחתם נחשוש שמא הבעל החתים עדים פסולים ואמר [[:קטגוריה:רבי בון|רבי בון]][[#רבי בון|°]][[קטגוריה:רבי בון]] שהבעל אינו חשוד לקלקלה בידי שמים ורק בבית דין הוא חשוד לקלקלה לטעון מזויף כדי שתשאר עגונה וכשתקנו שאם אמר השליח בפני נכתב ובפני נחתם אין הבעל נאמן לפסול את הגט שמתוך שהוא יודע ב_מאשאם בא ועירער עררו בטל אף הוא מחתמו בעדים כשירים שלא להכשילה אם ידחה ערעורו שאינו רוצה לקלקלה בידי שמים אף הכא מתוך שהיא יודעת שלא עשו בה דבריה אצל חבירתה כלום וגם אם הבעל יבא אינו יכול לערער אף היא אומרת אמת אבל אינה נאמנת לאמר מת בעלי שחוששים שמא שיקרה כדי לקלקל את צרתה שתלך ותנשא וכשיחזור הבעל חי תהיה אסורה לו תנן האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה לומר בפני נכתב ובפניי נחתם הגע עצמך שהתגרשה ברומי ונישאת ועשת עשר שנים ואחר כך עלתה לארץ ישראל האם נאמר שאסורה לבעלה עד שתבא לבית דין ותאמר בפני נכתב ובפני נחתם אמר רבי יוחנן° בר נפחא מתניתין כשאמר לה ב_מבאל תיגרשי אלא במקום פלוני ונותן לה כשליחה, וכשתגיע לשם תמסור את הגט לבית דין ושם היא צריכה לאמר בפני נכתב ובפני נחתם ככל שליח והם ימנו שליח שיתן לה את הגט.

עין משפט ונר מצוה
[ע"א]

35 ב_לה מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ל"ב, סמ"ג עשין נ :

36 ב_לו מיי' פ ו' מהל' עבדים הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף נ"ה:

37 ב_לז מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ל"א:

38 ב_לח מיי' פ ו' מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"א סעיף ל"א:

39 ב_לט מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א', סמ"ג עשין נ :

40 ב_מ טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף י"ג:

41 ב_מא מיי' פ ז' מהל' גירושין הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף א':

42 ב_מב טור ושו"ע אה"ע סי' קמ"ב סעיף י"ג:


[ע"ב]

הדרן עלך פרק המביא תניין

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_גיטין/פרק_שני&oldid=2943544"