שולחן ערוך אבן העזר קמב יג


מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

האיש שנתן גט לאשתו, ונכתב ונחתם בפניה, ואמר לה: הרי את שליח להולכה עד בית דין פלוני והם יעמידו שליח ויתנו ליך גט זה ותתגרשי בו, הרי זו נאמנת לומר בפניהם: בפני נכתב ובפני נחתם. וצריכה לאמרו בשעה שהגט יוצא מתחת ידה (טור והרא"ש). והם נוטלים אותו ונותנים לשליח לתנו לה כמאמר הבעל. ואם לא התנה עליה הבעל תנאי זה, והרי הגט יוצא מתחת ידה, אינה צריכה לומר כלום, והרי היא בחזקת מגרשת, ואף על פי שלא נתקימה חתימת ידי העדים; שעדים החתומים על הגט, כמי שנחקרה עדותן בבית דין דמי, כל זמן שאין מערער. ואפלו אמר לה: אל תתגרשי בו אלא בבית דין פלוני, תנאה בעלמא הוא; וכשתבא לאותו בית דין והגט ברשותה, מתגרשת בקבלתה ראשונה, ואינה צריכה לומר בפני נכתב ובפני נחתם:

מפרשים

בית שמואל

(כג) הרי את שליח להולכה וכו':    ואם אמר הרי את ש"ה עד לשם ושם הוי את ש"ק לא הוי גט כלל משום דלא חזרה השליחות לבעל וגרע טפי ממ"ש ריש סימן קמ"א דשם היה ראוי השליח להשיב לבעל את שליחתו בתחלת שליחתו אבל כאן לא היה ראוי מיד להשיב את שליחתו, ואם א"ל שם תעשה את ש"ק אז דומה לחצירו הבא אח"כ ותליא בפלוגתא ריש סימן קמ"א:


(כד) עד ב"ד פלוני:    עיין ב"י מ"ש בשם הרשב"ץ אם שולח ע"י א' ליתן הגט לשלוחו אז הראשן לא הוי שליח לגירוש כלל דאינו עושה אלא מעש' קוף ואינו נאמן בדיבורו ב"נ וב"נ אא"כ באומר שהוא יעשה איזה שליח שירצה למסור לו הגט לפ"ז נ"ל גם כשאמר לה שתמסו' לב"ד דוקא אם אמר לה שתמסור לאיז' ב"ד שתרצ' מהני מה שאמ' הב"נ וב"נ אבל אם מייחד הב"ד ואומר לב"ד פלוני תמסו' אז הוא לא נעש' לשליח כלל ולא מהני ב"נ וב"נ מה שהיא תאמר ויש לחלק כיון הבעל לא עשה הב"ד לשלוחו אלא על ידה הוא מצוה:


(כה) וצריכה לאמרו וכו':    אף על גב אם אמרה סתם נתגרשתי נאמנת כשהגט בידה כמ"ש במסוך מ"מ כשאומרת שהיא שליח צריכה לאמר ב"נ וב"נ כשאר שליח ואינה נאמנת מכח מיגו כ"כ הר"ן ואם מסרה ליד ש"ה ולא אמרה ב"נ וב"נ לא מהני כי כבר עשתה שליחות שלה כ"כ בת"ה מיהו בתשו' ריב"ש סימן שי"ח כתב בענין אם עשה שליח הראשון שליח אחר יש תקנה שיחזיר הגט ליד שליח הראשון ויעשה אותו בפני ב"ד וכן משמע בסעיף ז' וכמ"ש בש"ס המביא גט ממה"י ולא אמר ב"נ יחזור ויטלנו ממנה מה לי שנתן לידה ומה לי אם נתן ליד השליח, וא"ל שם איירי כשהבעל נותן לו רשות הא הבעל אינו שם דהא תנן המביא גט ממ"י גם רשות של הבעל לא מהני לענין זה, ואיתא בש"ס עוד אוקימתא בסוגיא זו האמר לה הוי ש"ה עד לשם וכי מטי התם שוי' ש"ה וכתבו תוס' דאז אצ"ל ב"נ וב"נ בעת שמסרה הגט ליד השליח אלא בשעה שתקבל הגט מיד השליח והרשב"א והטור חולקים על תוס' וס"ל דצריכה לומר ב"נ בעת שמסרה הגט ליד השליח:


באר היטב

(י) פלוני:    אם שולח ע"י א' ליתן הגט לשלוחו אז הראשון לא הוי שליח לגירושין כלל דאינו עושה אלא מעשה קוף וא"נ בדיבורו בפ"נ ובפ"נ. עב"ש.







▲ חזור לראש