שולחן ערוך אבן העזר קלג א

צריך שיהיו שני עדים כשרים בשעת מסירת הגט, ושימסר לה הגט בפני שניהם ביחד (ב"י). וכן צריך להחתים עליו עדים לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא היו אלא עדי חתימה, ומסרו בינו לבינה, כשר. וכן אם היו עדי מסירה ולא היו בו עדי חתימה, כשר.

ויש אומרים שאם נודע שנתן לה בלא עדי מסירה, אף על פי שעדים חתומים בו, פסול. ומיהו, כשרואין אותו חתום, תולין שבודאי נמסר בעדי מסירה. הגה: ועיין לעיל ריש סימן ק"ל דלוקחין כת אחת של עדים לחתימה ולמסירה, ולא שני כתות:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(א) בפני שניהם ביחד: כתב ב"ח צ"ע אם מסרו בפני א' וחזר ומסר בפני א' אם הגט פסול או בטל עיין בפ' השולח דף ל"ג מבואר דמצטרפי' עידי חתימה אם אמר הבעל לכ"א שהוא יהיה עד החתימה וע"כ אתיא אליבא דמ"ד ע"מ /ע"ח/ כרתי ומ"מ מצטרפי', ומזה י"ל אף ע"מ מצטרפין ובפ' מ"ש הביא הרי"ף תוספתא אם ראו עדים שנתייחד עמה אחר הגט א' שחרית וא' ערבית אין מצטרפין וכתב הר"ן אף על גב בד"מ מצטרפי' מ"מ דיני אישות כדין נפשות דומה והביא הב"י דבריו בסי' י"א וכתב ע"ז מיהו שאר אסורי' מצטרפי' כמו בד"מ אלא אישות שאני ובאמת דברי הר"ן לכאורה תמוה דשם ביחוד טעמא אחרינא איכא דשם החשש הוא שמא מקדש אותה מ"ה בעינן שיהיה עדי' ביחד אבל לשאר מילי י"ל אפי' אישות דומה לד"מ ועיין בב"י בחושן המשפט סי' ל' כתב ג"כ כמ"ש יחוד שאני מטעם הנ"ל ופסק שם ביחוד אין מצטרפי' אבל עידי כיעור מצטרפי' דהא בירושלמי מסופק ובש"ס דידן כל שאינו ד"נ ממש דומה לד"מ לפ"ז נראה גם לעידי מסירה נמי מצטרפי' כמו בד"מ ועכ"פ נשמע מכל זה דהגט אינו בטל ועיין תשובת ריב"ש סוף סימן קל"ב ובסי' מ"ב כ' בט"ז להני פוסקי' דס"ל קדושין בפני ע"א הוי קדושין י"ל גט בפני ע"א הוי גט גם כתב מסר הגט לפני העדים צריך לידע שיש שם עדים כמ"ש בסי' מ"ב:

(ב) בלא ע"מ: אבל ע"מ ולא ע"ח כשר לכ"ע כמ"ש בסי' ק"ל ושם כתבתי ג"כ אם חתמו ולא פרשו את שמותם או אם חתם ע"א ונמסר לפני שני ע"מ:

(ג) פסול: הנה בתו' ובהרא"ש ומרד' מבואר הגט בטל בלא ע"מ כי ע"ח לא מהני כלום בלא ע"מ וכ"פ בש"ג דף תר"ג אלא שפוסל לכהונה דיש לגזור אטו גט כשר אלא הרמב"ם כ"כ בשם הגאונים דפסול ולא תצא כמ"ש בפ"י וכ"כ הר"ן פ' השולח בשם הגאונים ולמעשה צריך עיון:

(ד) ולא שני כיתות: דגבי עדות אמרינן דבר ולא חצי דבר ומ"מ כאן ליכא פסול דע"מ עיקר ואינו אלא ע"צ היותר טוב כמ"ש בב"י בשם הקונטרסי' וכ"כ הט"ז:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

בשעת מסירת הגט כ"ה לשון הטור והוסיף ע"ז שימסרנו בפני שניהם ופירוש ב"י כלומר שיהיו שניהם בשוה בשעת מסירה לאפוקי אם מסרו לה בפני א' וחזר ומסרו לה בפני אחר עכ"ל וזה שכתב רמ"א שימסדו בפני שניהם יחד וק"ל במ"ש הטור אח"כ מסרו שלא בעדים או אפילו בעד א' כו' ולמה לא כתב רבותא או שמסרה לה בפני שנים אלא שלא היו ביחד ע"כ נראה דמה שכתב הטור בפני שניהם אף על פי שדין של פי' ב"י הוא באמת שצריך שיהיו ביחד כמ"ש בסי' מ"ב גבי קדושין מ"מ הטור לא נתכוין לזה אלא פירושו שהבעל המוס' גט צריך שידע שיש שם שנים לאפוקי אם העדים רואים ואינם נראה לבעל וכן איתא בסי' מ"ב לענין קדושין ועכשיו ל"ק מ"ט לא אמר בסיפא רבותא דאפילו בשנים רואים ואינם נראים אינו גט דמ"ש בסיפא מסרו לה שלא בעדים אה"נ דנתכוין לזה דהמסירה שלו לא היה יודע שיש שם עדים או שיודע מן עד אחד לחוד ותמוה לי דהא איתא בסי' מ"ב גבי קדושין די"א אם מקדש לפני ע"א ושניהם מודים דיש מחמירין דהיינו כרב פפא בפ' האומר מאי שנא כאן לענין גט דלא נזכר חומרא זו דהא מקשי' גיטין לקדושין דכתיב ויצאה והיתה וכאן לא מצינו באמת בגמרא חילוק ביניהם אפשר דרב פפא ס"ל באמת גם בגט דחוששין וצ"ע:

אעפ"י שעדים החתומים בו פסול פירושו מדרבנן לאפוקי מהרא"ש שכ' בזה שהגט בטל משמע לגמרי:

ולא ב' כתות דגבי עדות אמרי' דבר ולא חצי דבר ומ"מ אין כאן פסול כלל בב' כתות דעדי מסירה עיקר דלכ"ע מותר לכתחילה מצד הדין לסמוך עלייהו לחוד כמ"ש ב"י מ"ה הך מלתא דלא יקח ב' כתות אינו אלא ע"צ היותר טוב כמו שהעתיק הב"י בשם קונדרסים טוב ליקח החתומים אבל אין עיכוב כלל בדבר:

באר היטב

עריכה

(א) ביחד: כתב ב"ח צ"ע אם מסרו בפני אחד וחזר ומסר בפני אחד אם הגט פסול או בטל ע"ש. וב"ש כתב דמצטרפין ע"ש. וכתב ט"ז להני פוסקים דס"ל קדושין בפני ע"א הוי קדושין. ה"ה גט בפני ע"א הוי גט אם ראו עדים שנתן לה הגט ואמר לה הרי זה גיטך והוא לא הרגיש בהם. רצה לשחק בה. אבל אם הוא ידע בהם מגורשת מהר"י טראני בחידושיו על קידושין.

(ב) מסירה: אבל ע"מ ולא ע"ח כשר לכ"ע עיין ב"ש.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}