שולחן ערוך אבן העזר קכג ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

כתב הגט אחד מאלו החמשה, אינו גט אף על פי שחתמו בו עדים כשרים ונמסר לה בכשרים. במה דברים אמורים, בשכתב התורף; אבל אם לא כתב אלא הטופס, והניח מקום התורף שהוא מקום האיש והאשה והזמן ו"הרי את מתרת לכל אדם", וכתבו הפקח הגדול הישראלי לשמו, הרי זה גט כשר.

ויש אומרים דאפילו בכי האי גוונא פסול מדרבנן (טור בשם ר"י):

מפרשים

חלקת מחוקק

(ו) מאלו החמשה אינו גט:    אין זה מוסכם וכמו שכתב המ"מ והב"י וע"כ למעשה מחמירין והוי ספק מגורשת:

(ז) לא כתב אלא הטופס והניח מקום התורף:    הטעם דהא בפסול מחובר כשר בטופס כמו שיתבאר בסימן שאח"ז סעיף ה' וגם בפסול שלא לשמה דעת הרמב"ם להכשיר וכמו שיתבאר לקמן סי' קל"א ה"ה כשכתב הטופס מי שאינו ראוי לכותבו שכשר:

(ח) פסול מדרבנן:    דגזרינן טופס אטו תורף ובתורף אפשר דבטל מדאורייתא משום דבעי שליחות לכתיבה ולא מהני גדול עומד ע"ג ואף על גב דבמחובר לא גזרינן טופס אטו תורף משום דמילתא דלא שכיח הוא שיכתוב במחובר ע"כ לא גזרינן:

בית שמואל

(ו) והזמן וכו':    כתב הב"י אף על גב זמן בגיטין מדרבנן מ"מ אלמוה כאלו היה מדאורייתא, והרי את מותר' לא היה בטופסי גיטין הראשונים ועיין בסימן קכ"ו מ"ש:

(ז) ויש אומרי' וכו':    היינו שיטות ר"י דס"ל דצריך שליחות בגט לכן אם כתב חש"ו אפי' הטופס וגדול עומד ע"ג ס"ל דפסול דגזרי' אטו התורף, וקשה הא בסעיף זה לא איירי כשהגדול עומד ע"ג ויותר מסתבר דהג"ה זו שייך לסעיף אח"ז דשם איירי אם גדול עוע"ג וא"ל למה לא גזרינן כשכותב הטופס על מחובר וי"ל כתיבת חש"ו שכיח יותר כ"כ ב"ח והר"ן כתב להיפוך ע"ש:

ט"ז

באר היטב

(ה) החמשה וכו':    למעשה יש מחמירין דהוי ספק מגורשת ח"מ ועיין ב"ש ס"ק ה'.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש