שולחן ערוך אבן העזר קל
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אבן העזר · סימן קל | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אבן העזר ·
לבוש ·
ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:
חלקת מחוקק · בית שמואל · באר היטב · פתחי תשובה · ט"ז
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
- סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו
סעיף א עריכה
צריך שיחתמו שני עדים כשרים זה תחת זה (במרדכי הל' גיטין) למטה משיטה אחרונה של גט. ולא יניחו כדי אויר שני שיטין בין שיטה אחרונה לחתימתם.
- הגה: ואם הניחו, הגט פסול (טור). ויש חולקין ומכשירין על ידי עדי מסירה (הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א והר"ן) ואם חתם העד האחרון תחלה, ואחר כך חתם הראשון, כשר, אף על פי דמתחלה היה השני חתום שני שיטות מן הגט (סדר גיטין). ומכל מקום לכתחלה לא יעשו. יש אומרים, דלכתחלה אין לחתום בגט אפילו קרוב ונתרחק או מחתנים בעלמא (בסדר הגט בשם מהרי"ל). וטוב להדר אחר הסופר שלא יהיה קרוב לאיש ולאשה, אבל היכא דלא אפשר אין קפידא בדבר (מהרי"ק ק"ו). ולא יהא אחד מן העדים חשוד בעריות. ויש מחמירין שלא יהיה בעל מום, ושלא יהיו העדים קרובים לסופר, וכלם לא יהיו קרובים לרב המסדר הגט, וטוב לחוש לכל זה לכתחלה (כל זה בסדרים). גם נוהגין ליקח עדי חתימה לעדי מסירה, והם יראו שהבעל צוה לסופר לכתוב, כדי שיהיה הכל נעשה בפני כת אחת של עדים (במרדכי הל' גיטין ובסמ"ג). ולא יחתמו העדים רק בדיו וקולמוס של בעל, כמו הסופר (בסדרים), וכמו שנתבאר לעיל ריש סימן ק"כ:
סעיף ב עריכה
יתחיל בראש שיטה, שלא ישאר חלק בגליון הגט לפני חתימתן:
סעיף ג עריכה
לא יהיה בין הגט לחתימת העדים כתוב דבר שאינו מענין הגט. ואם כתוב כן, כגון שכתוב: שאלו בשלומה, פסול, שמא לא חתמו אלא על שאלת שלום. אבל אם כתב: ושאלו בשלומה, כשר, שהיא מדבק עם של מעלה ועל הכל חתמו:
סעיף ד עריכה
חתמו בראש הגט או מצדו או בימינו או בשמאלו או מאחריו, פסול:
סעיף ה עריכה
אף כשחותמין למטה, צריך שיהיה גב החתימה כלפי הגט. ואם היו רגלי החתימה כלפי הגט, פסול:
סעיף ו עריכה
כל אלו שאמרנו פסול, אם יש כאן עידי מסירה, כשר:
סעיף ז עריכה
שיר מקצת הגט וכתבו בדף השני, והעדים מלמטה בסוף הדף השני, כשר, והוא שיהיה במגילה, שנכר שלא נחתך, ושלכך נתכון הסופר שישלים בדף השני; אבל אם אינו נכר, אף על פי שנמסר בעדים, הרי זו ספק מגורשת, שמא שני גיטין היו ונחתך מקצת זה מסוף הדף ומקצת השני מראש הדף.
- הגה: מיהו, אם יש עדים שגט אחד היה מתחלה, ונמסר לה בעדים, כשר (המ"מ פ"ד). דבק שני עורות בחד על ידי דבק, וכתב עליהם גט, פסול מספק (א"ז):
סעיף ח עריכה
כתב שני גיטין בשני דפין במגילה אחת, זה אצל זה, והעדים מתחת זה לתחת זה, ששם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני, וכן העד השני תחתיו, את ששמות העדים חתומים תחתיו, כשר. ואם כתב "ראובן בן" תחת הראשון, "יעקב עד" תחת השני, פסול השני. ואם כתב "ראובן" תחת הראשון, ו"בן יעקב עד" תחת השני, אף השני כשר.
- הגה: ואם נמסר בעדים ליד אותה שאין עליו עדים, כשר בדיעבד, דהא לא גרע מאלו לא היו עליו עדים כלל (ב"י בשם הרמב"ם) ועין לקמן סי' קל"ג:
סעיף ט עריכה
חמשה שכתבו גט אחד לחמש נשותיהם, אם כתבוהו בכלל, כגון שכתבו בו: כך וכך לשבת גרש פלוני לפלונית ופלוני לפלונית וכן אמר כל אחד מהם לאשתו: ליכי דיתיהוייין וכל טופס הגט, והשני עדים חותמים מלמטה, הרי זה גט כשר וינתן לכל אחת בעדי מסירה. ואם אין שם עדי מסירה, כל מי שתצא מגילה זו מתחת ידה, מגורשת. אבל אם כתב: בכך בשבת גרש פלוני לפלונית, והשלים הגט והתחיל תחתיו גט אחר באותה מגילה וכתב: וביום זה גרש פלוני לפלונית, והשלים הגט השני, וכן עד שהשלים כל הגיטין והעדים מלמטה, אם נתנה מגילה זו לכל אחת מהן בעדי מסירה, הרי כולם מגורשות. ואם אין שם עדי מסירה, והיתה מגילה זו יוצאה מתחת יד אחת מהן, אם היתה זו שגיטה באחרונה שהעדים נקראים עמו, הרי זו מגורשת. ואם היתה המגילה יוצאת מתחת יד אחת מן הראשונות, הרי זו ספק מגורשת.
- הגה: וכל זה שכתב: ופלוני לפלונית וכו', אבל אם כתב בשני וכן באחרים: פלוני לפלונית, אינו כשר רק האחרון (טור):
סעיף י עריכה
כתב: אנו פלוני ופלוני גרשנו נשותינו פלונית ופלונית, והשלים הגט, אף על פי שנמסר לכל אחת מהן בעדי מסירה, אינו גט, שאין שתי נשים מתגרשות בגט אחד, שנאמר: "וכתב לה" (דברים כד, א) ולא לה ולחברתה. חזר ופרטן בתוך הגט, וכתב: פלוני גרש פלונית ופלוני גרש פלונית בזמן הזה, הרי אלו כשרים:
סעיף יא עריכה
כשחותם העד, צריך לכתב שמו ושם אביו, כגון יוסף בן יעקב עד. כתב: יוסף עד, או בן יעקב עד, או יוסף בן יעקב, ולא כתב עד, כשר.
- הגה: יש אומרים מאחר דסגי אם כתב יוסף עד, אם כן בן יעקב לא צריך למכתב, ואם טעה או שנה בו, אין לפסל (ת"ה סימן רכ"ח), וכמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ח בכיוצא בזה; ואין לסמוך על זה רק בשעת הדחק ובמקום עגון. ועין לעיל סי' קכ"ט, עד שיש לו שני שמות כיצד יחתם עצמו. ואין העד צריך לחתום עצמו בחניכתו (שם סי' רל"ד) אפילו לכתחלה, גם לא יחתם עצמו או אביו בשם רב או חכם, רק פלוני בן פלוני עד (סדר גיטין). וכל דבר שיש בו קצת ספק כיצד כותבין, אין ראוי לכתחלה לחתמו, כי אין לכנס לספקות לכתחלה בלא צורך (ד"ע); ולכן אין חותמין לעד מי שאביו מומר, כמו שנתבאר לעיל סימן קכ"ט, והוא הדין לכל כיוצא בזה. ולכתחלה נזהרין בחתימת העדים בכל דבר שנזהרין בכתיבת הגט, הן דבעינן כתיבה תמה ומוקף גויל (ב"י בשם הקנטרס), וכל כיוצא בזה:
סעיף יב עריכה
אבל כתב: יוסף, לבד, ולא כתב: עד, פסול. וכל שכן אם כתב: בן פלוני, ולא כתב: עד, דפסול (ב"י):
סעיף יג עריכה
עדי הגט אין חותמים אלא זה בפני זה. ואם חתמו זה שלא בפני זה, פסול.
- ויש מכשירין אם חתמו שנים זה בפני זה, והשלישי שלא בפניהם (טור בשם ר"ת):
סעיף יד עריכה
גט שנכתב בכתב מהלשונות, ועדיו חתומים בכתב אחר, כשר, והוא שיהיו העדים מכירים לשון הכתב והכתיבה:
סעיף טו עריכה
אחד מהעדים חתם בכתב לשון אחד, והעד השני בכתב לשון אחר, כשר:
סעיף טז עריכה
העדים שחותמין על הגט צריכים להיות יודעים לקרות ולחתום. ואם אינם יודעים לקרות, קוראים בפניהם וחותמין, והוא שיכירו לשון הגט. ואם אינם יודעים לחתום, רושמים להם הנייר ברוק וכיוצא בו, מדבר שאין רישומו מתקיים, והם כותבין על הרושם.
- הגה: ויש אוסרין לעשות כך לכתחלה, אלא מקרעין נייר חלק לפניהם, והם חותמין דרך הקרע (טור בשם הרמ"ה):
סעיף יז עריכה
גט שחתמו בו עדים פסולים, אפילו אחד פסול ואחד כשר, הרי זו פסול, אפילו יש כאן עדי מסירה, שהרי הוא מזויף מתוכו:
סעיף יח עריכה
יש לזהר שלא לחתום הסופר לעד, מפני שיש פוסלין:
סעיף יט עריכה
גט שנעשה בערכאות של כותים, ועדי כותים חתומין עליו, אפילו כתבו ישראל ונמסר בעדי מסירה ישראל, ושמות עדים הכותים החתומים בו מובהקים ונכרים לכל שהם כותים, דליכא למיחש דלמא אתי למסמך עליהו, אפילו הכי פסול. אבל אשה שמביאה לפנינו גט שנתגרשה בו, לנשא בו, ושמות העדים כשמות כותים, אם הם שמות שאין דרך ישראל לקרות בהם כלל, תנשא בו, שודאי ישראל הם, שלא היו טועים מחתימי הגט להחתים שמות כאלו אם לא שידעו שישראלים הם. ואם הם שמות שדומין קצת לשמות ישראל, חישינן שמא טעו מחתימי הגט שסברו שהם ישראל, ושמא כותים הם, ולא תנשא בו:
סעיף כ עריכה
נתן לה הגט בינו לבינה, ואפילו בעד אחד, אינו גט. במה דברים אמורים, כשהיה הגט בכתב יד הסופר, אבל אם כתב הבעל הגט בכתב ידו וחתם עד אחד ונתנו לה, הרי זה גט פסול, ופוסל לכהונה:
סעיף כא עריכה
לא יטלו עדי הגט שכר יותר מכדי שכר בטלה דמוכחת.
- הגה: ויש אומרים דמתנין עם העדים שאם יקלקלו הגט שישלמו אותו, ומכח זה מותר להם לקבל שכר הרבה, או מטעם דהעדים אסורים לשא הגרושה (בסדר גיטין בשם מהרז"ך), כמו שנתבאר לעיל בסימן י"ב, וכן נוהגין:
סעיף כב עריכה
יש מי שאומר, שצריך שייבש הגט קודם שיחתמו העדים: