שולחן ערוך אבן העזר קכז ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכז · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אם היה מוקדם, או נכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, פסול, אפילו היו עסוקים באותו ענין. ויש אומרים דנכתב ביום ונחתם בלילה שלאחריו, בשעת הדחק כשר.
- הגה: וגט מוקדם, אף על פי שפסול, אם קדשה אחר, צריכה גט משני ואסורה לחזור לראשון (פסקי מהרא"י סימן י"ג לדעת הרמב"ם, ובית יוסף בשם הר"ן והרשב"א):
מפרשים
בית שמואל
(ב) פסול וכו': ולא תנשא בו ואם נשאת לא תצא אפילו במוקדם וצריכה גט אחר כמ"ש בסי' ק"נ אלא הר"ן ס"ל דתצא אם אין לה בנים ממנו והרא"ש ס"ל דתצא אפילו היה לה בנים ועי' ריש סימן קכ"ח:
(ג) אפילו היו עסוקים: כ"כ הרמב"ם אף על גב בשטרות מהני עסוקים באותו ענין כמ"ש בחושן המשפט סימן מ"ג שם בקלא תליא מלתא ומאותו שעה שהיו עוסקים באותו ענין הקול יצא משא"כ בגט, והרא"ש מכשיר אפי' בגט כשעוסקים באותו ענין:
(ד) בשעת הדחק כשר: אפילו נכתב היום ונחתם אחר כמה ימים ומכ"ש כשנתאחר אחר הכתיבה והחתימה דהא הטעם הוא בעת הדחק עבדינן כרבי שמעון דאמר כיון שנתן עיניו בגרושין אין לו פירות ולא ס"ל הטעם משום זנות אם כן כשנכתב היום ונחתם אחר כך או כשנתאחר אחר החתימה הכל חד טעם הוא וכשר בעת הדחק, ומשמע דוקא בכה"ג מהני עת הדחק אבל אם הוא מוקדם ולא ידע הבעל שהקדימו אפילו בעת הדחק פסול דאז לא שייך לומר כיון שנתן עיניו בגרושין וכו' לפ"ז אין צריך לומר החילוקים מ"ש בתשובת מהר"מ מינץ סי' י"ט, ושעת דחק פרש"י שנישאת או הלך לדרכו וא"א ליתן גט אחר נשמע מזה דס"ל אם לא ידע הבעל תצא ולא כהני פוסקים שהבאתי בסמוך והא שכתב הר"ן בשמו דס"ל לא תצא י"ל שם איירי דידע הבעל שהוא מוקדם אז מחל הפירות ועי' בתשו' רד"ך בי' ג' אם אמרינן בפלוגתת הפוסקים ג"כ כדאי פלוני לסמוך עליו בעת הדחק גם נשמע אם הוא מוקדם ולא ידע הבעל דאז אף לר"ש פסול לא מהני אפי' אם הלך לדרכו וא"א ליתן גט אחר:
(ה) אם קדשה אחר: דקי"ל כל אלו מדאורייתא גט כשר הוא לכן תופסין קידושין של אחר ואין חילוק בין אם ידע השני מהפסול לבין דלא ידע ואין לדמות לקדושי טעות ולא כב"ח ומ"ש צריכה גט משני היינו אם רוצה לגרש צריכה גט ממנו לאפוקי מדעת הרא"ש דס"ל דגט מוקדם בטל וא"צ גט משני אבל אם אינו רוצה לגרש תליא בפלוגתא שכתבתי בסמוך:
ט"ז - טורי זהב
צריכה גט משני בטור כתב בשם הרא"ש בתשובה אם נתגרשה בגט מוקד' ולא נודע פסול' עד שקידש' דלא תפסי בה קידושין וא"צ גט ממנו ומותר' לחזור לראשון עכ"ל ותמה ב"י דהא פסול מוקדם הוא מדרבנן ומדאורייתא הוה מגורש' וא"כ תפסי בה קידושי שני והביא הרב' פוסקים דצריכה גט משני וכמ"ש רמ"א כאן אבל יש ליישב לכאורה דברי הרא"ש דעיקר הוא מכח דלא נודע עד אחר קידושי שני ממילא הוי קידושי שני קידושי טעו' דאלו הוה ידע דהגט היה פסול לא הי' מקדש' וע"כ לא היה קדושי שני כלום וזו סברא נכונה והסכים לזה מו"ח ז"ל אלא שסיים דלמעשה צ"ע אבל באמת א"א לפרש כן דאין לומר קדושי טעו' אא"כ היה תנאי ביניהם כההיא דסי' ל"ט קידש' ע"מ שאין בה מומין כו' דאיתא המקדש אשה סתם ונמצא עלי' מומין הפוסלים בנשים ה"ז מקודש' מספק וכאן נמי הוה כן דלא נתבטל הקידוש' בשביל חסרון ידיעה שלו ול"ד לההיא דסי' י"ז סעי' נ"ח אם לא ניסת אלא נתקדשה בלבד ובא בעל' א"צ גט משני ומותר' לחזור לראשון והטעם דיאמרו הכל שקדושי טעו' היו שסבור היה שמת בעלה כדאיתא בפ' האשה רבה דף פ"ט כפי מ"ש התו' שם וא"כ היה לנו לומר ג"כ כאן שהיה סבור שנתגרש' בגט בשר זה אינו שם לא מהני זה הטעו' אלא דמן התורה הוה אינו קידושין כלל אלא שיש חשש לומר גזירה שמא (יאמרו) א"א יוצאה בלא גט משא"כ כאן דאדרבה הוה קידושין מן התורה לא שייך כלל קידושי טעו' א"כ אין מקום לקיים דברי הרא"ש בזה והפרישה כתב דהך ולא נודע פסולו שכתב הרא"ש הוא לרבותא דאפ"ה אין קידושי שני כלום:
באר היטב
(א) כשר: אפילו נכתב היום ונחתם אחר כמה ימים ומכ"ש כשנתאחר אחר הכתיבה והחתימה. דכשר בשעת הדחק. דוקא שידע הבעל מזה. אבל אם הוא מוקדם ולא ידע הבעל שהקדימו אפי' בשעת הדחק פסול. שעת הדחק פרש"י שניסת או הלך לדרכו וא"א ליתן גט אחר עיין ב"ש. עיין הרד"ך בית ג' אי אמרינן בפלוגתת הפוסקים ג"כ כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק. ועיין כנה"ג דף קמ"ז ע"א.