ביאור:בראשית מב מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
בראשית פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח מט נ (מהדורות נוספות של בראשית מב)
|
פרשת מקץ |
ירידת האחים למצרים
- א וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר תבואה לקנות בְּמִצְרָיִם.
- וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו: לָמָּה תִּתְרָאוּ למה תסתכלו זה בזה, כאילו אין מה לעשות?.
- ב וַיֹּאמֶר:
- הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם,
- רְדוּ שָׁמָּה! וְשִׁבְרוּ ותקנו תבואה לָנוּ מִשָּׁם! וְנִחְיֶה! - וְלֹא נָמוּת.
- ג וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף - עֲשָׂרָה, לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.
- ד וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת אֶחָיו,
- כִּי אָמַר: 'פֶּן יִקְרָאֶנּוּ יקרה לו אָסוֹן.'
המפגש הראשון עם יוסף - אשמת ריגול
- ה וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר - בְּתוֹךְ הַבָּאִים בין כל האחרים, כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן!
- ו וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, הוּא הַמַּשְׁבִּיר הממונה על מכירת תבואה לְכָל עַם הָאָרֶץ.
- וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.
- ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו - וַיַּכִּרֵם.
- וַיִּתְנַכֵּר ועשה עצמו כאילו נוכרי אֲלֵיהֶם, וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת.
- וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: מֵאַיִן בָּאתֶם?
- וַיֹּאמְרוּ: מֵאֶרֶץ כְּנַעַן - לִשְׁבָּר אֹכֶל.
- ח וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו, וְהֵם - לֹא הִכִּרֻהוּ.
- ט וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת (בפרשת מקץ) חלום הכוכבים והאלומות שפירושן שהאחים משתחוים לו אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם עליהם - והתוצאה: שנאת האחים אליו נסיון הרצח ומכירתו לעבד.
- וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עתה היתה לו הזדמנות להוכיח אותם על חטאם, להראות להם שחלומותיו אמת, ולעזור להם לשוב בתשובה - כפי שאכן עשו בפרשת ויחי (נ ז): מְרַגְּלִים אַתֶּם! לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת נקודות התורפה, וגם משחק מלים עם ארץ מצרים - ארץ חשופי השת הָאָרֶץ בָּאתֶם!
- י וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו:
- לֹא אֲדֹנִי! וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל!
- יא כֻּלָּנוּ בלי משים הם כוללים את יוסף עמהם - בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ אנחנו!
- כֵּנִים אֲנַחְנוּ - לֹא הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים!
- יב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
- לֹא! כִּי מקור הביטוי "לא כי" ששימש עד לאחרונה להורות על שלילה עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת!
- יג וַיֹּאמְרוּ הם ניסו לשכנע את יוסף שהם אחים, ממשפחה רגילה, ולא מרגלים:
- שְׁנֵים עָשָׂר כאן הם חושפים את מספר האחים המקורי כולל יוסף עֲבָדֶיךָ, אַחִים אֲנַחְנוּ שוב בלי משים כוללים את יוסף עמהם! בְּנֵי אִישׁ אֶחָד, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
- וְהִנֵּה - הַקָּטֹן אֶת עם אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ עדיין יוסף אינו יודע אם אביו היה בקנוניה להרוג או למכור אותו, ואינו מודע לשקר שסיפרו ליעקב.
- יד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף:
- הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי זה מה שאמרתי! כלומר נסיונם לשכנע שהם באו כקבוצה כי הם משפחה מתקבל, אך מוכיח שיש כאן משהו נעלם שאינם רוצים לספר. ויש מפרשים: אני עומד עדיין בדיבורי ולא שיכנעתם אותי לחזור בי אֲלֵכֶם לֵאמֹר: 'מְרַגְּלִים אַתֶּם!'.
- טו בְּזֹאת תִּבָּחֵנוּ זה הדבר שיוכיח שאינכם מרגלים: חֵי פַרְעֹה נשבע אני בחיי פרעה אִם תֵּצְאוּ מִזֶּה - כִּי אִם בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה ותאמתו את סיפור ה'משפחה'!
- טז שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד - וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם, וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ. וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם, וְאִם לֹא...
- חֵי פַרְעֹה לא שאני מאמין לכם... שהרי אני מוכן להישבע כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם!
- יז וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל מִשְׁמָר בית האסורים שְׁלֹשֶׁת יָמִים.
- יח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:
- זֹאת עֲשׂוּ אני משנה את דעתי. במקום שתשלחו נציג בודד - וִחְיוּ אם לא תוכיחו שאינכם מרגלים - תומתו:
- אֶת הָאֱלֹהִים אֲנִי יָרֵא אני חושש לגרום למשפחתכם שבכנען למות ברעב (והעוון יהיה עלי), לכן אני שולח את רובכם בחזרה עם אוכל. יט אִם כֵּנִים אַתֶּם - אֲחִיכֶם אֶחָד יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם,
- וְאַתֶּם לְכוּ - הָבִיאוּ שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם,
- כ וְאֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי -
- וְיֵאָמְנוּ ואז יתאמתו דִבְרֵיכֶם - וְלֹא תָמוּתוּ!
- וַיַּעֲשׂוּ כֵן השאירו את אחד האחים, וחזרו לארץ כנען.
- כא וַיֹּאמְרוּ בטרם עזבו את המקום אִישׁ אֶל אָחִיו:
- אֲבָל באמת אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ על מה שעשינו לאח שלנו יוסף. הביטוי אח מדגיש את הכרתם באחריות ובאחווה
- אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ - בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ! - וְלֹא שָׁמָעְנוּ!
- עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת כעונש מה'!!
- כב וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר:
- הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר: 'אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד!' - וְלֹא שְׁמַעְתֶּם!
- וְגַם דָּמוֹ - הִנֵּה נִדְרָשׁ הנה ה' דורש עונש עבור שפיכת דמו (האחים חשבו שיוסף מת)!
- כג וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף, מבין את שפתם, כִּי הַמֵּלִיץ המתרגם מעברית למצרית בֵּינֹתָם נמצא בין יוסף לאחיו, ומכיוון שכל דבריהם ליוסף תורגמו למצרית, הניחו שיוסף לא מבין עברית.
- כד וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם וַיֵּבְךְּ.
- וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם - וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן האח הגיבור ביותר - כפי שכתוב בפרשיית אונס דינה, וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.
- כה וַיְצַו יוֹסֵף:
- וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר,
- וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ,
- וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ.
- וַיַּעַשׂ המשרת של יוסף לָהֶם כֵּן.
- כו וַיִּשְׂאוּ אֶת שִׁבְרָם עַל חֲמֹרֵיהֶם, וַיֵּלְכוּ מִשָּׁם.
חזרת האחים לאביהם בארץ כנען
- כז וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ בַּמָּלוֹן במקום לינה וחניה,
- וַיַּרְא אֶת כַּסְפּוֹ - וְהִנֵּה הוּא בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.
- כח וַיֹּאמֶר אֶל אֶחָיו: 'הוּשַׁב כַּסְפִּי - וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי!'
- וַיֵּצֵא לִבָּם - וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל אָחִיו לֵאמֹר: 'מַה זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים לָנוּ?'
- כט וַיָּבֹאוּ אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם אַרְצָה כְּנָעַן,
- וַיַּגִּידוּ לוֹ אֵת כָּל הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר:
- ל דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת - וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּ'מְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ'.
- לא וַנֹּאמֶר אֵלָיו:
- כֵּנִים אֲנָחְנוּ! לֹא הָיִינוּ מְרַגְּלִים!
- לב שְׁנֵים עָשָׂר אֲנַחְנוּ - אַחִים, בְּנֵי אָבִינוּ!
- הָאֶחָד הביטוי 'האחד איננו' וכן ביטויי יראת אלקים ויראת אדם מרובים בפרק ומרמזים על מהלך נסתר במסופר אֵינֶנּוּ האם יעקב שומע בדבריהם שהם נמנעים מלספר על מותו כביכול? - וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.
- לג וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ:
- בְּזֹאת אֵדַע כִּי כֵנִים אַתֶּם: אֲחִיכֶם הָאֶחָד - הַנִּיחוּ אִתִּי, וְאֶת רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ.
- לד וְהָבִיאוּ אֶת אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֵלַי, וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם - כִּי כֵנִים אַתֶּם,
- אֶת אֲחִיכֶם האסור בבית האסורים אֶתֵּן לָכֶם, וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ.
- לה וַיְהִי - הֵם מְרִיקִים מרוקנים שַׂקֵּיהֶם, וְהִנֵּה - אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקּוֹ!
- וַיִּרְאוּ אֶת צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם בלי לדבר, אביהם ראה בעיניו את מה שקרה, וַיִּירָאוּ פחדו מאוד.
- לו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם מודגש שהוא אבא שלהם, והצער שהם גרמו לו:
- אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם איבדתם את בני! - יוֹסֵף אֵינֶנּוּ! וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ! וְאֶת בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ?!
- עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה כל הצרות הללו!!
- לז וַיֹּאמֶר רְאוּבֵן אֶל אָבִיו לֵאמֹר:
- אֶת שְׁנֵי בָנַי תָּמִית, אִם לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ - תְּנָה אֹתוֹ עַל יָדִי באחריותי - וַאֲנִי ללא ספק אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.
- לח וַיֹּאמֶר יעקב:
- לֹא יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם! - כִּי אָחִיו מֵת יתכן שיעקב אבינו בוחן את הבנים שאמרו "איננו" ורוצה לשמוע הכחשה -
- וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר - וּקְרָאָהוּ אָסוֹן ואם יקרה לו אסון בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ בָהּ כי ההתנהלות שלכם עד כאן לא היתה מוצלחת במיוחד, והבטחת ראובן להמית שני בנים נוספים לא מוסיפה בטחון
- וְהוֹרַדְתֶּם אֶת שֵׂיבָתִי זִקנוּתִי בְּיָגוֹן בצער ועצב שְׁאוֹלָה אל השאול - מקום המתים. כלומר תהרגו אותי מרוב צער!