קטגוריה:בראשית מב ח

כשאחי יוסף הגיעו למצרים לקנות אוכל בשנות הרעב, יוסף היה המשנה למלך. הוא זיהה את אחיו בין כל העמים הבאים לקנות, אבל אחיו לא זיהו אותו.

יוסף לא קרא להם בני יעקב, או בני לאה והשפחות. הוא לא התנכר להם.

1. יוסף זיהה את אחיו,
2. יוסף הכיר בהם וקיבל אותם שהם עדיין אחיו, חייבים בעונש, אבל אחיו.

כאשר יהודה הציע למכור את יוסף לעבדות, סביר שיהודה והאחים הבינו שקיימת סכנה ברורה שיוסף, "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה" (ביאור:בראשית לט ו), לא ימכר לעבודה בשדה, אלא ימכר לעבוד בזנות או עם נשים, ויסרסו אותו. וכך, אפילו אם יוסף ישרוד, ואפילו אם הוא ימלוך על אחיו, לא יהיה לו זרע לרשת את רכושה של רחל. ייתכן שהאחים שמעו שלשליט המציק להם יש שני בנים, ולכן הם לא היו מסוגלים להאמין שהשליט הוא יוסף אחיהם. גם יעקב דאג שיוסף נחטף לעבדות וייתכן שהוא יסורס, לכן יעקב אומר ליוסף ובניו: "וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים, גַּם אֶת זַרְעֶךָ" (ביאור:בראשית מח יא).

מתעוררת שאלה -

• האם הם לא זיהו אותו - רש"י מסביר שהוא יצא ילד ועכשו הוא מזוקן. נשלח כעבד ועכשו ולבוש בגדי מלכות.
• האם הם זיהו אותו, אבל התנכרו לו? יוסף חשש מאפשרות זו, אולם בהמשך רואים שהם באמת לא זיהו אותו. הם לא האמינו שחלומותיו של יוסף יכולים להתגשם, ושחלומותיו באו מאלוהים, כשם שיעקב ואחרים חלמו.