קטגוריה:בראשית מב ב
נוסח המקרא
ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.
וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃
וַ/יֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּ/מִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּ/ה֙ וְ/שִׁבְרוּ־לָ֣/נוּ מִ/שָּׁ֔ם וְ/נִחְיֶ֖ה וְ/לֹ֥א נָמֽוּת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר הָא שְׁמַעִית אֲרֵי אִית עֲבוּר מִזְדַּבַּן בְּמִצְרָיִם חוּתוּ לְתַמָּן וּזְבוּנוּ לַנָא מִתַּמָּן וְנֵיחֵי וְלָא נְמוּת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר הָא שְׁמָעִית אֲרוּם אִית עִיבּוּרָא מִזְדַבֵּן בְּמִצְרַיִם חוּתוּ תַּמָן וְזַבּוּנוּ לָנָא מִן תַּמָן וְנֵחֵי וְלָא נְמוּת: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה. בשרן שהן עתידין לעשות שם מאתים ועשר שנים, מניין רד"ו.
רדו שמה. כל הלוקח תבואה מן השוק ירוד.רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ב.
שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם
היו שמועות, כולם שמעו, אבל אחיו של יוסף עשו את עצמם כלא-יודעים. הם ידעו לאיפה שיירת הישמעאלים הלכה, ואיפה הישמעאלים מכרו את יוסף.
האחים לא רצו לצאת למצרים וחיכו שיעקב יפתח בשיחה.
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת
הפעם יעקב אומר את המשפט הזה, בהמשך יהודה יסביר ליעקב: "וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה [עם בנימין] וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת, גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ" (ביאור:בראשית מג ח). אין מילים יותר משכנעות מהמילים שאומרם מקבל אותם חזרה.
נאמר "וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ" (ביאור:בראשית מב א). לא נאמר שאנשים מתו מצמא. נראה שהיה מים לאנשים ולמקנה. אפילו אם הבארות בחברון יבשו, ייתכן שיעקב הביא מי שתיה מים-כנרת. שלג המשיך לרדת על הר חרמון, והכנרת אולי ירדה אבל לא יבשה. ניתן לראות שהמקנה לא מת כי נאמר: "וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית מו ו).
ניתן להבין שהאוכל היה מועט. לא היה להם יבול מהשדות והמטעים, אבל היה להם עשב למקנה, וכך היה להם בשר וחלב.
נראה שהבעיה העיקרית היתה פחד. הם לא ידעו כמה זמן ימשך הרעב, והם לא אגרו אוכל בשנות השפע.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מב ב"
קטגוריה זו מכילה את 12 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 12 דפים.