קטגוריה:בראשית מב א
נוסח המקרא
וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו
וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ.
וַיַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְבָנָ֔יו לָ֖מָּה תִּתְרָאֽוּ׃
וַ/יַּ֣רְא יַעֲקֹ֔ב כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּ/מִצְרָ֑יִם וַ/יֹּ֤אמֶר יַעֲקֹב֙ לְ/בָנָ֔י/ו לָ֖/מָּה תִּתְרָאֽוּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַחֲזָא יַעֲקֹב אֲרֵי אִית עֲבוּר מִזְדַּבַּן בְּמִצְרָיִם וַאֲמַר יַעֲקֹב לִבְנוֹהִי לְמָא תִּתַּחְזוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַחֲמָא יַעֲקב אֲרוּם עַלְלַיָא זַבְּנִין וּמַיְיתָן עִיבּוּרָא מִמִצְרַיִם וַאֲמַר יַעֲקב לִבְנוֹי לְמָא דֵין אַתּוּן דַחֲלִין לְמֵיחוּת לְמִצְרָיִם: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
לָמָּה תִּתְרָאוּ – לָמָּה תַּרְאוּ עַצְמְכֶם בִּפְנֵי בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי עֵשָׂו [כְּאִלּוּ אַתֶּם] שְׂבֵעִים? כִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עֲדַיִן הָיָה לָהֶם תְּבוּאָה (תענית י ע"ב). [וְלִי נִרְאֶה פְּשׁוּטוֹ: לָמָּה תִּתְרָאוּ? לָמָּה יְהוּ הַכֹּל מִסְתַּכְּלִין בָּכֶם וּמַתְמִיהִים בָּכֶם, שֶׁאֵין אַתֶּם מְבַקְּשִׁים לָכֶם אֹכֶל בְּטֶרֶם שֶׁיִּכְלֶה מַה שֶּׁבְּיֶדְכֶם?] וּמִפִּי אֲחֵרִים שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא לְשׁוֹן כְּחִישָׁה: לָמָּה תִּהְיוּ כְּחוּשִׁים בָּרָעָב? וְדוֹמֶה לוֹ: "וּמַרְוֶה גַּם הוּא יוֹרֶא" (משלי יא,כה).
רשב"ם
מתוך: רשב"ם על בראשית מב (עריכה)
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
כי יש שבר במצרים: שבר לשון מכירה שנאמר (דברים ב, ב): "אכל תשברו מאתם": וראוי להתבונן שלא הזכיר יעקב בלשונו לא אוכל ולא בר אלא שבר, "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", "הנה שמעתי כי יש שבר במצרים" ומה שהוציא התבואה בלשון שבר לפי שלשון שבר כולל התבואה והבר וכולל גם כן השוד והשבר ולכך הוציא הענין כולו בלשון שבר. ואמר עוד ושברו לנו משם ולא אמרו ושברו לנו אוכל משם וכל זה כדי שיכלול בלשונו ענין התבואה לשעה ולרמוז בתוכו ענין הגלות לעתיד, ומזה רמז ואמר רדו שמה ולא אמר לכו לפי שנשתעבדו שם מנין רד"ו, ואמר ושברו לנו משם לרמוז כי ראה להם השבר והגלות משם, ונחיה ולא נמות, שאפילו מה שעתידין להשתעבד שעבוד גדול ברבוי הצרות רמז בתוך דבריו שלא יכלו וימותו מתוך הצרות אבל יחיו באותו השבר, וכענין שדרז"ל (דברים לב, כג): "חצי אכלה" חצי כלין והם אינם כלין. ועוד הוציאו רז"ל מלת שבר לענין אחר, והוא מלשון שבר ותקוה, וזהו שדרשו וירא יעקב מהו וירא ראה באספקלריא של קדש שיש לו עוד שבר במצרים תקוה, ולא היתה נבואה ממש שיודיענו בפירוש שהוא יוסף:
למה תתראו: למה תהיו כחושים ברעב מלשון (משלי יא, כה): "ומרוה גם הוא יורא" כן פירש רש"י, ורבינו חננאל ז"ל פירש למה תתראו למה אין אתם מפורדים למה תתערבו כולכם כענין שכתוב (מלכים ב יד, ח): "לכה נתראה פנים" וכתיב (מלכים ב יד, יא): "ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה", והרמב"ן ז"ל פירש למה תתראו במקום הזה כי היה לכם ליסע מיד כאשר שמעתם כי יש שבר במצרים כי כבר היו בסכנה אם לא ימהרו לדבר הזה, וזה טעם "ונחיה ולא נמות": ובמדרש "למה תתראו" אמר להם יעקב אתם גבורים אתם נאים אל תכנסו בשער אחד ואל תעמדו במקום אחד שלא ישלוט בכם עין הרע:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
רבי עובדיה מברטנורא
• לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק •
למה תתראו למה תראו עצמיכם שבעים וכו' עד ומפי אחרים שמעתי לשון כחישה ודומה לו ומרוה גם הוא יורה. קשה היאך דומה זה לזה י"ל שמרוה היא לשון שביעה ותתראו לשון כחישה כמו תשרש שהוא הפך שרש ופי' תעקר אף כאן תתראו הפך ומרוה. עוד יש לומ' דסבר רש"י שמרוה גם הוא יורה לשון כחישה הוא לפי שפסוקי ספר משלי חציים לטובה וחציים לפורענות למעלה אמר אמר נפש ברכה תדושן שהוא לטובה. ואח"כ אמ' ומרוה גם הוא יורה שהוא לשון כחישה ולפורענות:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב א.
לָמָּה תִּתְרָאוּ
מה פרוש המילה "תִּתְרָאוּ"?
רקע
"וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית מא נו) "וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה, לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף" (ביאור:בראשית מא נז). "וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם"
רעב כבד במצרים, המקבלת מים מהנילוס, מעיד על חוסר גשם ושלג באפריקה, וזו תופעה משונה מאוד באזור קו המשוה. כנראה גובה הנילוס ירד, ושדות רחוקים קיבלו פחות מים בהצפה השנתית. אולם בארץ כנען חוסר גשם גרם לרעב כבד. אולם בחלומו, פרעה הסביר שרוח קדים גרמה לתבואה להיות שדופה, כלומר היה מספיק מים במצרים, אבל הרוח החמה פגעה בתבואה.
במצרים מונה משנה למלך, הוא בנה ממגורות, הטיל מיסים ואסף את עודפי התבואה במשך שבע שנים. אין הוכחה שיעקב ומשפחתו שמעו מה קרה במצרים. אבל כשהיה רעב, הם שמעו שמוכרים אוכל במצרים.
וַיַּרְא יַעֲקֹב
מהשורש "ראה". הוא ראה, כי הוא נוכח שחסר לאנשיו אוכל, אבל במצרים אפשר לקנות אוכל. למה בניו לא ראו? למה הם לא באו לדבר איתו?
כאשר הוא ראה שהם לא זזים הוא שאל - למה אתם מתבוששים? למה אתם מסתודדים? למה אתם מתרועעים?
לָמָּה תִּתְרָאוּ
אולם לנו נאמר: לָמָּה תִּתְרָאוּ
- מהשורש - ראה - (רש"י, והרמב"ן) - למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובני עשו כאלו אתם שבעים כי באותה שעה עדיין היה להם תבואה (תענית י).
- מהשורש - ראה - 'הִתְרָאוּ' - נפגשו, נועדו, היו במחיצת אחד עם השני, הסתודדו ודנו בעניין. ייתכן שהם דאגו ופחדו ללכת למצרים, ולכן הם דנו ביניהם איך ואם ללכת לשם.
- מהשורש - ירא - למה תתיראו. בני יעקב ידעו מי נמכר לעבד במצרים, יוסף. הם חששו לפגוש אותו. הוא ידרוש שהם יעידו לטובתו שהוא אינו עבד. הם יתפסו ויואשמו. מפחד ובושה הם היו מוכנים לסבול רעב ולא ללכת למצרים. אולם יעקב לא ידע ולא הבין את בעיתם.
- מהשורש - רעע - למה תתרעו, במקור, הסיפורים נאמרו בעל פה עד שהסיפור נכתב - לכן האיות אינו תמיד מחייב. ייתכן שהכוונה שהאחים התרועעו ביחד, לשוחח לדבר איך לטפל בביקור למצרים.
- מהשורש - תרע - 'הֻתְרַע' - אֻיַּם, הֻזְהַר, הֻתְרָה (מילוג) דבר שמעיד על הפחד שלהם מפני הליכה למצרים.
האחים פחדו (יראו) ללכת
- עשרת בני יעקב היו אנשים עשירים ובכירים עם רכוש רב וסמלי שלטון, ככתוב: "חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ" (ביאור:בראשית לח יח), היושבים במשפט, ככתוב: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה: הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף" (ביאור:בראשית לח כד).
- מה יש לכל העשרה ללכת ביחד למצרים? מספיק לשלוח מספר עבדים. הם הלכו יחד כדי שאם יקרה אסון, ויוסף ימצא, הם יהיו ביחד: יצילו אותו יחד או יענשו יחד. הם הרגישו מחויבות אחד לשני. הם לא לקחו את בנימין כדי שהוא לא יפגע איתם, לא יגלה לאביו, ולא יהיה עד למעשיהם ושיחותיהם.
- מענין למה יעקב לא שאל למה כולם הולכים ומשאירים אותו, הזקן, רק עם בנימין הצעיר.
לסיכום
הכול ביחד - ראה, ירא, רעע - הבנים חששו ללכת למצרים, הם התגודדו והתרועעו, הם יראו ללכת למצרים, והם נראו מביטים אחד על השני, ונוצרה הסכנה, שלמרות שאין להם אוכל, אויביהם יחשבו שיש להם, ויתקיפו אותם.
לכן יעקב שאל "למה"?
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית מב א"
קטגוריה זו מכילה את 32 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 32 דפים.
מ
- מלבי"ם על בראשית מב א
- מלבי"ם על בראשית מב ב
- מלבי"ם על בראשית מב ג
- מלבי"ם על בראשית מב ד
- מלבי"ם על בראשית מב ה
- מלבי"ם על בראשית מב ו
- מלבי"ם על בראשית מב ז
- מלבי"ם על בראשית מב ח
- מלבי"ם על בראשית מב ט
- מלבי"ם על בראשית מב טו
- מלבי"ם על בראשית מב טז
- מלבי"ם על בראשית מב י
- מלבי"ם על בראשית מב יב
- מלבי"ם על בראשית מב יג
- מלבי"ם על בראשית מב יד
- מלבי"ם על בראשית מב יז
- מלבי"ם על בראשית מב יח
- מלבי"ם על בראשית מב יט
- מלבי"ם על בראשית מב כ
- מלבי"ם על בראשית מב כא
- מלבי"ם על בראשית מב כב
- מפרשי רש"י על בראשית מב א