תולדות תנאים ואמוראים/ד/רב דימי

אהרן הימן
תולדות תנאים ואמוראים
אות ד
→דושו אחוי דדודו	רב דימי אחוה דרב ספרא←

רב דימי

בשם זה נזכר בכל הש"ס בבלי, וזה אות שהיה בבלי וכן כתב רבינו שרירא גאון באגרתו ח"ב פ"ג שרבין ורב דמי היו בבלים, ובירושלמי נזכר תמיד בשם רב אבדומה נחותא כשבת פ"ח ה"א, עירובין פ"א סה"ו, שקלים פ"ג ה"ב, פ"ח ה"א, סוכה פ"ד ה"ה, ר"ה פ"א ה"א, חגיגה פ"א ה"ד, קידושין פ"א ה"ה, ב"ב פ"ג ה"א.

ימי נעוריו ואבותיו מכוסין בערפל ולא נזכרו בשום מקום. וקרוב מאוד לומר שעלה לא"י בימי נעוריו עוד בחיי ר' יוחנן ור"ל ור' אלעזר, ואף שלא מצינו בשום מקום שידבר עמהם פא"פ אבל מהלכותיו הרבות שאמר בשמם נראה בבירור שזכה לראותם.

ובימי רב נחמן ורבה ורב יוסף זכה להמנות מחכמי ישיבות א"י ובבבל להיות מהנחותי, היינו להביא תורת א"י לבבל ותורת בבל לא"י ביחד עם חבירו הגדול רבין, ושאר חביריו ר' יצחק בר יוסף ורב שמואל בר יהודה, ולכן נקרא בא" רב אבדומה נחותא, ובבבל תמיד בשם כי סליק רב דימי.

ומשרה גדולה כזאת אשר שמו על שכם עול ימים אשר לא קנה לו עוד תורת הנסיון היה קשה עליו מאוד, ולכן טעה לפעמים בשמועתו וזה שמצינו זבחים עד: א"ר אלעזר חבית של תרומה - פותח אחת מכן וכו', יתיב רב דימי וקאמר להא שמעתא (דר"א) א"ל רב נחמן גמע ושתי קא חזינא הכא, אלא אימא נפתחה אחת מהן וכו', ומזה אנו רואין שגם בימי ר"נ כבר בא לבבל ועמו תורת ר' אלעזר ויען שהיה אז עול ימים לכן מצינו חולין יב. קיב. בער רב דימי מרב נחמן, ובשבת סג: כי אתא רב דימי אמר ר' יוחנן מנין לאריג - כי סליק רב דימי לנהרדעא (והלשון שאמרו כי סליק לנהרדעא מצינו ג"כ ע"ז ע: ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא, ובחולין נו. כי סליק זעירי לנרדעא, יען כי עיר נהרדעא היתה גבוה מסורא כתענית י. שאמרו רב אמר - ושמואל אמר - ארגב"י וסימנך עילאי בעו טיא, תתאי לא בעו מיא ופי' רבינו חננאל שנהרדעא אתריה דשמואל והיא גבוה, וסורא אתריה דרב והיא לגבי נהרדעא תתא) שלח להו דברים שאמרתי לכם טעות הוא בידי ברם כך אמרו משום ר"י וכו'.

והתרגל בעבודתו הקדושה הזאת עד שבימי רב יוסף היה כבר גדול הדור ודבריו והלכותיו שהביא מא"י נתקבלו בחיבה יתירה כשבת סג. ששאלו רב יוסף מ"ט דר"א, ושם עו. כי אתא ר"ד אמר המוציא תבן - באורתא אר"י הכי, לצפרא הדר ביה, אמר רב יוסף שפיר עבד דהדר ביה וכו', ושם קח: כי אתא ר"ד אמר מעולם לא טבע גברא בימא דסדום אמר רב יוסף הפוכה סדום והפוכה מילה, ובגיטין לב: אמר רב יוסף ניחזי אנן דכי אתא רב דימי אמר וכו', ובקידושין יב: סבר רב יוסף למימר פרוטה כל דהו - א"ל אביי - הא כי אתא רב דימי - א"ל רב יוסף אי הכי וכו'. ובתמורה יד. כי סליק ר"ד אשכחיה לר' ירמיה (ורב דימי מסר לו דברי רב יוסף) א"ל ר' ירמיה אי אשכחיה דכתיב איגרתא שלחי לר"י.

והיה מדקדק כ"כ בשמועותיו ותקיף בדעתו עד שאמרו יבמות נה: כי אתא ר"ד אר"י - אמר לו והא רבב"ח לא אמר הכי? א"ל או איהו שקראי או אנא שקרי.

והנה בכל הלכותיו המרובין שהביא ושאמר בשם אחרים לא מצינו שום אחד מהן שיאמר עליו כי רב דימי קיבל ממנו, זול ר' ירמיה כיומה סג., פסחים ס: אמר רב דימי אמריתא לשמעתא קמיה דר' ירמיה, ובשבת קמה. אמר רב דימי האלהים מפומיה דר' ירמיה שמיע לי, ובזבחים י. אמר מתיב ר' ירמיה, ומזה נוכל להבין שאף שאפשר שזכה עוד לראות את ר' יוחנן וכל גדולי הדור ההוא אבל היה אז עול ימים מאוד, ור' ירמיה שבא לא"י עוד בחיי ר' יוחנן כמבואר בערכו ואוירא דא"י החכימו ונעשה גדול הדור עד שבימי רב יוסף כהא היה שמו נודע לתהלה, ורב דימי קיבל ממנו, אבל כל ההלכות שאמר רב דימי בשם כל חכמי הדור שלפניו המה אך שמועות ששמע בשם ולא ששמע מפיהם.

והלכות רב דימי המה מה שהביא כמה מעשיות ודימים מדורות הקדמונים, כברכות מד. כי אתא ר"ד אמר עיר אחת היתה לו לינאי המלך וכו', עירובין פג. שיגר בוניוס לרבי, כתובות צו. מעשה בכלתו של ר' שבתי, שם קז. מעשה בא לפני רבי בבית שערים - לפני ר' יוסי בציפורי, קידושין יב: שיער ר' סימאי בדורו, ע"ז לה: פ"א יצא רבי לשדה וכו'.

וכן הביא מאמרים רבים בלי שם האומר ואך אמרו כי אתא רב דימי אמר "אמרי במערבא" כעירובין ג., סוכה י., תענית י., יומא נה:, חגיגה טו:, כתובות יז., סנהדרין סט. ע. ק:, זבחים קה..

וכן סתם כי אתא רב דימי אמר, ברכות כא: לא. מד., שבת יג: עד. קח:, עירובין נד: סא. פג. פו:, פסחים ס:, ר"ה כג., יומא עב: פח., מגילה יח., מו"ק ג. יג:, יבמות נט:, כתובות כז: לד: צו. קד: קה: קיא:, נדרים מ., גיטין לג:, קידושין לא., ב"מ עה:, ב"ב עג: קלה: קסט:, סנהדרין לט: סח: ק., ע"ז ח. יא: יב: יד: כז. לב. לה. לה: מז., שבועות כ:, זבחים ל. קטו. קיח:, מנחות כו., חולין נג. קלז:, ערכין טז., נדה כה..

וכן מה שאמר בשם אומרו, כמו כי אתא רב דימי אמר ר' אלעזר בסנהדרין נז., מנחות נה., עובדא הוה קמיה דר' אלעזר ע"ז ע:.

כי אתא ר"ד אמר שבתא דרב ביבי הואי ואיקלעו ר' אמי ור' אסי שבת עד..

כי אתא ר"ד אמר זעירי שבת ג., כתובות טו..

כי אתא ר"ד אמר רב חמא בר יוסף ע"ז יד:.

כי אתא ר"ד אמר, רב חנן קרטיגנאה משתעי כתובות כז:.

כי אתא ר"ד א"ר חנינא שבת קכה:.

כי אתא ר"ד א"ר יוחנן שבת ז. ח: סג:, גיטין נט., סוטה מג:, ב"ב עד:, סנהדרין לא:, חולין עו:.

כי אתא ר"ד א"ר ינאי מנחות כו:.

כי אתא ר"ד א"ר יונתן ב"ב עד: עט:.

כי אתא ר"ד אמר, רב חתים בר"ח ברכות מד..

כי אתא ר"ד אמר רבי זבחים קיח:.

כי אתא ר"ד אמר תני דבי בר ליואי זבחים קטו..

כי אתא ר"ד אמא ר"ל תמורה יב:.

כי אתא ר"ד א"ר שמעון בן פזי ארי"בל כתובות קד:.

והנה מלבד אלו ההלכות מצינו בכל הש"ס דבר נפלא שכמעט תמיד אמרו כי אתא רב דימי אמר, ואח"כ כי אתא רבין אמר, או כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר, או כי אתא רב שמואל בר יהודה אמר, ומזה אנו רואין את התנהגותם הנפלאה בישיבות בבל שהתמנו אלו גדולי חכמי הדור מישיבות בבל וא"י להביא תורת הישיבות מזו לזו והסכימו שמקודם יעלה רב דימי לא"י, וישב שם וקיבל הלכות א"י וחזר לבבל, ועל מקומו בא רבין או אחד משאר חבריו ושהה שם זמן מה עד שחזר רב דימי ואז הלך לבבל רבין וחבריו, ומסר בישיבות בבל כל מה שנתחדש שם מן הזמן שיצא רב דימי וכן היה חוזר חלילה, ואך בשני מקומות מצינו מקודם כי אתא רבין ואח"כ כי אתא רב דימי.

ונביא כל המקומות שנמצא כי אתא ר"ד ואח"כ כי אתא רבין וחבריהם.

כי אתא רב דימי אמר וכו'. כי אתא רבין אמר וכו' ברכות כב., שבת עב. קמז., עירובין י:, סוכה לב:, יומא יב:, מו"ק י., יבמות מה., כתובות לד: נז., קידושין יב., סנהדרין פב., זבחים לא., חולין פה: קו., קלה., בכורות כב..

כי אתא רב דימי א"ר אלעזר וכו', כי אתא רבין א"ר אלעזר וכו' שבת קלד:, קידושין עה., ב"מ קה:, סנהדרין סג., סוכה כא..

כי אתא רב דימי אמר תני בר קפרא וכו', כי אתא רבין אמר תני בר קפרא וכו' זבחים לא..

כי אתא רב דימי א"ר אמי א"ר חנינא וכו', כי אתא רבין א"ר אסי אר"ל וכו' כריתות כה:.

כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו', כי אתא רבין א"ר יוחנן וכו' שבת עו. קלד. קמז., עירובין י:, סוכה יא:, יומא ג:, יבמות עח: (ושם איתא בטעות כי אתא רבינא וצ"ל רבין), כתובות לא: פב., ב"ק מג: עו., ב"ב כז: קכט., שבועות כ:, סנהדרין כג: עד., זבחים כ., מנחות עא: צה., חולין קד: קי. קלד., אמר מחלוקת ר"י ור"ל שבת עו., רמי ליה ר"ל לר' יוחנן מעילה כא:.

כי אתא רב דימי א"ר יונתן וכו', כי אתה רבין פירשה משמיה דר' יונתן וכו' יומא מא:.

כי אתא רב דימי א"ר ינאי וכו', כי אתא רבין א"ר ינאי וכו' עירובין עה..

כי אתא רב דימי א"ר יצחק בר אבדימי וכו', כי אתא רבין אר"י בר אבדימי וכו' יבמות מה..

כי אתא רב דימי א"ר ירמיה וכו', כי אתא רבין א"ר ירמיה וכו' יומא סג..

כי אתא רב דימי א"ר שמעון בן פזי ארי"בל וכו', כי אתא רבין אר"ש בן פזי כתובות נז..

כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו', כי אתא רבי שמואל בר יהודה אר"י וכו' גיטין מ., סנהדרין לא:, ע"ז נד:.

כי אתא רב דימי א"ר חנינא וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר חנינא וכו' שבת נב..

כי אתא רבין אמר וכו', כי אתא רב דימי אמר וכו' ברכות מד:.

כי אתא רבין אמר רבב"ח אר"י וכו', כי אתא רב דימי וכו' ע"ז פז..

כי אתא רב דימי וכו', כי אתא רבין וכו' כי אתא ר' יצחק (ובל"ס צ"ל רב יצחק בר יוסף) וכו' ברכות מד..

כי אתא רב דימי וכו', כי אתא רבין וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה וכו' שבת קמז..

כי אתא רב דימי א"ר יוחנן וכו', כי אתא רב יצחק בר יוסף אר"י וכו', כי אתא רבין א"ר יוחנן וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה אר"י וכו' ע"ז עג..

כי אתא רבב"ח א"ר יוחנן וכו', כי אתא רב דימי אר"י וכו', כי אתא רבין אר"י וכו', כי אתא רב שמואל בר יהודה אר"י וכו' יבמות נה:.

והנה ידוע שאחרי פטירת רב חסדא שמלך בסורא לא הוקם עוד ריש מתיבתא שמה, ומתיבתא הגדולה היתה בפומבדיתא שמלכו שם רבה ורב יוסף ואח"כ אביי, ואף שר"נ היה היש בנהרדעא אבל לא היה ריש מתיבתא, ולכן מצינו את רב דימי כשהיה הולך לבבל שקיל וטרי עם רב יוסף ואביי שהיו בפומבדיתא, ואך ע"פ מקרה הלך לנהרדעא, וזה שאמרו שבת סג: כי אתא רב דימי אר"י מנין לאריג - א"ל אביי וציץ אריג הוא - כי סליק רב דימי לנהרדעא שלח וכו'.

אבל עם רב יוסף הבאנו כבר לעיל שהביא אליו הלכות א"י ויקח בידו הלכות רב יוסף לא"י, ועם אביי היה כרב וחבר כנזיר לו. יתיב ר"ד וקאמר להא שמעתא איתיביה אביי כמה פעמים בסוגיות חמורות כתלמיד חבר, וכן שבת קמה., פסחים לד: מד., זבחים ע: יתיב ר"ד וקאמר להא שמעתא א"ל אביי. וברכות נ. שאלו אביי ברכה אחת מעין שלוש מאי ניהו ור"ד למדו כל נוסח הברכה, ושם הקשה לו אביי והכתיב ומברכתך יברך - א"ל בשאלה שאני, ובשבת סג. שאלו אביי מ"ט דר"א, ובשבת עב. הקשה לו הרי חטאת, ובעירובין כב. א"ל אביי מ"ט וכו', ושם י: א"ל אביי מי פלגיתו את ורבין א"ל לא.

ובקידושין יב. א"ל אביי נימא את ורבין בפלוגתא דהני תנאי קמיפלגיתו, וב"מ נח. שאלו במערבא כמאי זהירי, וב"ב קע. א"ל אביי א"כ פלוגתא לדמר (מדבריך תקשה לרבה) א"ל ותפלוג (שאינו חושש), ובסנהדרין ק. א"ל אביי וכי אפשר לומר כן - א"ל רבי דימי מ"ט לא שכיחת באגדתא דאמרי במערבא משמיה דרבה בר מרי וכו', ובע"ז יד: א"ל אביי תנן נקלב ולא ידעינן מהו ואת אמרת קורייטו ולא ידעינן א"ל דכי אזלת התם וכו', ובזבחים ל: א"ל אביי והא רבב"ח לא אמר הכי א"ל הוא אמר לא פליגי ואנא אמינא פליגי, ובעירובין כב:, ויבמות עח. א"ל אביי - א"ל רב דימי קרקפנא חזיתיה לרישך בי עמודי (ופי' התוס' שרבה שהיה תלמידו דר' יוחנן ושמע זאת אביי מרבה).

מכל זאת אנו רואין את גודל רב דימי בעיני חכמי בבל.

דבריו במשל מצינו סנהדרין סח: שאמר ירך מתוכה מסרחת, ובכתובות יז. שאמרי במערבא לא כחל ולא שרק ולא פירכוס ויעלת חן. וב"מ נח: במערבא זהירי בחורי אפי, וברכות ו. עוף אחד יש בכרכי הים וכרום שמו.

הלכותיו המובאין בירושלמי מצינו שבת פ"ח סה"א אמר רב יוסף - א"ל רב אבדומה נחותא ויאות ר' יהודה מוריינא דנשיא הוה, ובאמת צ"ל אמר ר' יוסי (שהוא חבירו דר' יונה) כדמובא בשקלים פ"ג סה"ב ושם פ"ח ה"א, ובעירובין פ"א סה"ו אמר רב אבדימי נחותא ובלבד שלא תהא וכו', ובסוכה פ"ד ה"ה ור"ה פ"א ה"א-ד:, וחגיגה פ"א ה"ד א"ר יוסי קיימה רב אבודמי נחותה בכהנים ובשעיר (ובבבלי פסחים עא. תירץ זאת ר"ה בריה דרב יהודה ורב דימי הביא זאת לא"י אבל רבא דחה התירוץ שם ורב דימי לא שמע זאת מרבא).

ובקידושין פ"א ה"ה וב"ב פ"ג ה"א א"ר יוסי קיימה ר' אבודמא נחותא מורה שמואל בנכסי הגר, ובב"ב פ"ג ה"א נשתבש המאמר.

ומזה אנו רואין שאז היה הריש ר' יוסי והוא קיבל מרב דימי הלכות ישיבות בבל, אבל אח"כ כשהתגברו הגזירות בא"י בסוף ימי אביי ורבא אז באו כל הנחותי לבבל ולא עלו עוד, וזה שמצינו חולין קכד., נדה י: לט: כי אתא רבין וכל נחותי אמרי וכו', וכן מפורש באגרת דרש"ג ח"ב פ"ג וז"ל ואחרי הדרות האלו היו ר"נ וכו' וחכמים אחרים שהיו באין ושבים כמו ר' אבא - ואח"כ אביי ורבא ותרב הגזירה בא"י ונתמעטה שם ההוראה מאור ושבו אלה שהיו שם מן הבבלים כמו רבין ורב דימי וכולם ירדו הנה וכו'.

האומרים בשמו מצינו אך גיטין יט: מרי מר משמיה דרב דימי אך שם הוא רב דימי מנהרדעא.

ומצינו רב משרשיא בר רב דימי גיטין עח. אך שם נראה שצ"ל בריה דר' אמי כב"ב כה:.