פתיחת התפריט הראשי

ירושלמי קידושין א ה


<< | ירושלמי · מסכת קידושין · פרק א · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


הלכה ה משנהעריכה

נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אינן נקנין אלא במשיכה נכסים שאין להן אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן

הלכה ה גמראעריכה

בראשונה היו קונין בשליפת המנעל הדא היא דכתיב (רות ד) וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה שלף איש נעלו וגו מי שלך תמן אמרין רב ולוי חד אמר הקונה וחד אמר המקנה ואתיין אילין פלוגוותא כאינון פלוגוותא דתני בועז נתן לגואל ר יהודה אומר הגואל נתן לבועז חזרו להיות קונים בקצצה מהו בקצצה בשעה שהיה אדם מוכר שדה אחוזתו היו קרוביו מביאין חביות וממלין אותן קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומר נקצץ פלוני מאחוזתו ובשעה שהיה מחזירה לו היו עושין כך ואומרים חזר פלוני לאחוזתו אמר רבי יוסה בי רבי בון אף מי שהוא נושא אשה שאינה הוגנת לו היו קרוביו מביאין חביות וממלין אותן קליות ואגוזים ושוברין לפני התינוקות והתינוקות מלקטין ואומרים נקצץ פלוני ממשפחתו ובשעה שהוא מגרשה היו עושין כן ואומרין חזר פלוני למשפחתו חזרו להיות קונים בכסף ובשטר ובחזקה בכסף (ירמיהו לב) שדות בכסף יקנו זה הכסף וכתוב בספר וחתום אילו עידי שטר והעד עדים אילו עידי חזקה או אינן אלא עידי שטר כבר כתיב וכתוב בספר וחתום ר יסא בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם ר יוחנן אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה מה טעמא שדות בכסף יקנו ופליג על ההיא דאמר ר חנינה כל שקלים שכתוב בתורה סלעים ובנביאים ליטרין ובכתובים קנטירין חוץ משקלי עפרון מה טעמא (בראשית כג) בכסף מלא יתננה לי ולא דמייא תמן כתיב כסף והכא כתיב שקלים התיבון הרי אונס הרי אין כתיב כאן אלא כסף ואת אמר שקלים ולא כרבי ליעזר דרבי ליעזר אומר הילוך קונה דתני הילך בשדה לאורכה ולרחבה קנה עד מקום שהילך דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים לא קנה עד שיחזיק הכל מודין במוכר שביל לחבירו כיון שהילך בו קנייו מה טעמא (בראשית יג) קום התהלך בארץ וגו בשטר ר ירמיה סבר מימר בשטר ע"מ שלא ליתן כסף אבל בשטר ע"מ ליתן כסף לא קנה עד שיתן כסף ר יונה ור יוסה תריהון אמרין אפי לא נתן כסף קנה מתניתא מסייעה לר יונה ור יוסה מכר לו עשר שדות כאחת כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולם אבל אם לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או שלא כתב לו אונו אלא על אחת מהן לא קנה אלא אותה שמכר לו בלבד וכי יש אוני בלא כסף אין תימר בשנתן לו דמי כולן אנן קיימין לא אמר אלא דמי אחד מהן אלא או הדא או הדא בכסף רבי בא סבר מימר בכסף על מנת שלא יכתוב אוני אבל בכסף על מנת לכתוב לו אוני לא קנה עד שעה שיכתוב אוני רבי יונה ורבי יוסי פליגין אתייא דרבי בא כשמואל ודרב הונא כרבי יוחנן דרבי בא כשמואל שמואל שאל לרב חונה שוחט ונתעסק בקדשים אמר ליה (ויקרא יט; ויקרא כב) לרצונכם פרט למתעסק כתב מתנה בלשון קניין אמר ליה ארכביה אתרי ריכשי אמרה רבי בא ולא קיבלה שמואל מהו ארכביה על תרי ריכשי ברקי סברין מימר מייתי תרין סוסוון שטיי ומרכבין ליה על תריהון וההוא אזיל בדא וההין אזל בדא לא אשכח גבי כלום אמר רבי יוסי ממלחייא ייפה כוחו בשני דברים שיש שיעבוד למכירה ואין שיעבוד למתנה שהמוכר לא מכר את הכל והנותן מתנה נתן את הכל ודרב חונה כרבי יוחנן חד בר נש מי דמיך אמר ינתנו כל נכסי לפלוני חזר ואמר כתבו ותנו ר לעזר ור שמעון בר יקים אעלון עובדא קומי ר יוחנן אמר אם אמר לזכותו דברי הכל זכה ואם לזכותו בכתב כל עמא מודיי שאין אדם זוכה בכתב לאחר מיתה מי מודיע את דברו תיפתר שהיו שם עדים יודעים הגע עצמך שאין שם עדים יודעין אמר ר יוסי לעולם השדה בחזקת בעליה ומוציא מחבירו עליו הראייה מניין לנכסים שאין להן אחריות שהן נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה רבי יוסי בשם חזקיה רבי יונה ר חנניה תרתייה בשם חזקיה כתיב (דברי הימים ב כא) ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי בצורות ביהודה עד כדון כשהיו קרקעות ומטלטלין במקום אחד היו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר אמר רבי בון בר חייה נישמעינה מן הדא אמר להן רבי אליעזר מעשה במדוני אחד שהיה דר בירושלם והיו לו מיטלטלין הרבה וביקש לחלקן אמרו לו אין את יכול אלא אם כן קנית קרקע מה עשה הלך וקנה סלע אחד בצד ירושלם אמר חצייה צפוני אני נותן לפלוני עם מאה חביות של יין חצייה דרומית אני נותן לפלוני עם מאה חביות של שמן ובא מעשה לפני חכמים וקיימו את דבריו אמר רבי חנינה קומי רבי מנא ולא שכיב מרע הוא לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב וכאן אפילו בדברים לפי שבכל מקום אין אדם מזכה עד שיהו קרקעות ומטלטלין במקום אחד וכאן אפילו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר אמר ליה לא כר ליעזר הוא שנייא הוא שכיב מרע דרבי ליעזר הוא בריא דרבנין א"ל שכיב מרע דר ליעזר כבריא דרבנין תמן תנינן קרקע כל שהוא חייב בפיאה ובביכורים דברי ר"ע קרקע כל שהוא מהו טב א"ר מתנייה תיפתר שהיה שם מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו רבי יסא בשם רבי יוחנן היו לו שתי שדות אחת ביהודה ואחת בגליל החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה קנה ובניכסי הגר לא קנה אפילו מיצר בנתיים ר זעירא בעא קומי ר יסא נתכוון לקנות מן המיצר ושרע מיניה רב חסדא אמר ניכסי הגר החזיק בצפונן ע"מ לזכות בדרומן בדרומן ע"מ לזכות בצפונן לא נתכוין לקנות באמצעיתן לא קנה עד שעה שיתכוין לקנות באמצעיתן מתניתא פליגא על רב חסדא גר שמת וביזבזו ישראל את נכסיו המחזיק בקרקע חייב בכל המחזיק בקמה חייב בלקט שכחה ופיאה ופטור מן המעשרות ואין אויר מפסיק בין שיבולת לשיבולת תמן תנינן אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה שמואל אמר לא קנה אלא אותו קלח בלבד והתנן אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה א"ר יוסי קיימה ר אבודמא נחותא מודה שמואל בניכסי הגר רבי יוחנן בעי המטלטלין מהו שיקנו בגרירה אמר ר בא בר ממל מה צריכה ליה בעורות הקשים אבל בעורות הרכים לא קנה עד שיגביה מתניתא פליגא על רבי בא בר ממל הגונב כיסו של חבירו והוציאו בשבת חייב שכבר נתחייב בגניבתו של כיס עד שלא קידשה עליו השבת אבל אם היה גורר בו ויוצא פטור מפני שחלה עליו מיתה ותשלומין כאחת הא אם לא חלה עליו מיתה ותשלומין כאחת חייב אמר רבי מתנייה תיפתר באילין כיסייא רברבייא דאורחיהון מתגררה מנין למדו לגילגול שבועה מסוטה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר עד כדון דברים שהן ראויין להשביע דברים שאינו ראוי להשביע אמר רבי יוסי בי ר בון נישמעינה מן הדא אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה ארוסה ושומרת יבם ראוי הוא להשביע את אמר מגלגלין והכא מגלגלין אית תניי תני מה זו באלה ובשבועה אף כל הנשבעין באלה ובשבועה אית תניי תני בזו אלה ושבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה הוון בעי מימר מאן דאמר מה זו באלה ובשבועה אף כל הנשבעין באלה ובשבועה ניחא ומאן דאמר זו באלה ובשבועה ואין כל הנשבעין באלה ובשבועה לגילגול את למד ולשבועה אין את למד אית תניי תני מה זו באמן ובאמן אף כל הנשבעין באמן ובאמן אית תניי תני זו באמן ובאמן אין כל הנשבעין באמן ובאמן הוון בעי מימר מאן דאמר מה זו באמן ובאמן אף כל הנשבעין באמן ובאמן ניחא ומאן דאמר זו באמן ובאמן ואין כל הנשבעין באמן ובאמן כלום למדו לגילגול שבועה אלא מסוטה לגילגול את למד ולאמן אמן אי את למד