סוכה י א
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
היכי דמי כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה ועליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך עשרים ופעמים שהעליונה כשרה ותחתונה פסולה ה"ד כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה בתוך עשרים פשיטא תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה מ"ד ניגזר דילמא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל כמה יהא בין סוכה לסוכה ותהא תחתונה פסולה אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח (דתניא) אטפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה אבל פחות מרום טפח לא מביא ולא חוצץ ורב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ארבעה שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מארבעה ושמואל אמר בעשרה מאי טעמא דשמואל כהכשרה כך פסולה מה הכשרה בעשרה אף פסולה בעשרה תנן רבי יהודה אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה מאי אין דיורין אילימא דיורין ממש אטו דיורין קא גרמי אלא לאו מאי אין דיורין כל שאינה ראויה לדירה והיכי דמי דלא גבוה עשרה מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה לדירה פסולה כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא גאם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתות של עליונה התחתונה כשרה מכלל דתנא קמא סבר אע"פ שאינה ראויה לקבל פסולה איכא בינייהו דיכולה לקבל על ידי הדחק:
מתני' דפירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר או שפירס ע"ג הקינוף פסולה אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה:
גמ' אמר רב חסדא הלא שנו אלא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה פשיטא מפני הנשר תנן מ"ד הוא הדין דאפילו לנאותה והאי דקתני מפני הנשר אורחא דמילתא קתני קמ"ל לימא מסייע ליה וסיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין ותלה בה אגוזין שקדים אפרסקין ורמונים פרכילי ענבים ועטרות של שבולין יינות שמנים וסלתות אסור להסתפק מהן
רש"י
עריכה
היכי דמי כגון שהתחתונה צלתה מרובה מחמתה והעליונה חמתה מרובה מצלתה וקיימי תרוייהו בתוך כ' עליונה כשרה ותחתונה פסולה היכי דמי כגון דתרוייהו צלתן מרובה מחמתן וקיימא עליונה בתוך כ' פשיטא תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה מ"ד ניגזר דילמא מצטרף סכך פסול כו' ול"ג בהא סיומא וכגון דקיימא עליונה כו' - ופירושו שתיהן כשרות ה"ד כגון שהתחתונה חמתה מרובה דסכך דידה כמאן דליתיה הוא דתרוייהו מתכשרן בסכך העליון והוא דקיימא עליונה בתוך כ' לארץ דהוי סכך כשר אף להכשיר תחתונה:
שתיהן פסולות כו' וקיימא עליונה למעלה מכ' - לגגה של תחתונה שהיא קרקעיתה של עליונה: תחתונה כשרה ועליונה פסולה ה"ד כגון שהתחתונה צלתה מרובה כו'. דסכך של עליונה לאו סכך הוא ולא מיפסלה תחתונה משום סוכה תחת סוכה ועליונה פסולה משום דחמתה מרובה מצלתה וכגון דקיימי תרוייהו בתוך כ' לארץ דאי עליונה למעלה מעשרים אף תחתונה פסולה משום דמצטרף סכך פסול בהדי כשר משום דסכך למעלה מעשרים פסולה אבל כי קאי בתוך כ' לצטרף ובלבד שלא יהא צלתה מרובה מחמתה דתפסיל תחתונה משום סוכה תחת סוכה:
ה"ד דתחתונה פסולה - משום סוכה תחת סוכה:
וקיימא עליונה בתוך כ' - לגגה של תחתונה דהוא קרקעיתה דעליונה:
פשיטא - דכי חד מנייהו חמתה מרובה לאו סוכה תחת סוכה היא ומאי אשמעינן רבי ירמיה:
תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריכא ליה - כדקיימא עליונה בתוך כ':
מ"ד ניגזר - למיפסל תחתונה משום זמנין דקיימא עליונה למעלה דלא מסיק אדעתיה למיחש אתחתונה משום צירוף פסול עם כשר ומדחזי לעליון חמתה מרובה סבר כמאן דליתיה הוא ולא פסיל לתחתונה קמ"ל דלא גזרינן הא אטו הא:
וכמה יהא - הפסק בין סכך לסכך ותפסול תחתונה משום סוכה תחת סוכה דלא נימא חד סוכה הוא:
טפח - אבל בציר מטפח חד סככה הוא:
טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה וחוצץ בפני הטומאה - הלכה למשה מסיני הוא אבל פחות מטפח לא מביא ולא חוצץ לא מביא את הטומאה טומאה תחת ראשו אחד וכלים תחת ראשו שני והיא קורה ארוכה ורחבה טפח וראויה להביא טומאה לא מייתי משום דליכא רום הפסק טפח ממנו ולקרקע ולא חוצץ אם יש כלי על גבה כנגד הטומאה אפילו עד לרקיע טמא דטומאה רצוצה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה:
שלא מצינו מקום חשוב - להיות רשות לעצמו לא כרמלית ולא רה"י פחות מארבעה כדאמר ביציאות השבת (דף ז.) והכא נמי לאו רשות לעצמו היא לאקרויי סוכה תחת סוכה:
כהכשרה כך פסולה - משום שתי סוכות פסלה קרא וכי לית בה בעליונה הכשר סוכה לאו סוכה היא ולא פסלה:
אי נימא דיורין ממש - שאין בה אדם:
אטו דיורין גרמי - מכל מקום סוכה תחת סוכה היא: אלא לאו שאינה ראויה לדירה והיכי דמי דלא גבוה י' מכלל דת"ק כו'. וקשיא לשמואל מדרבנן:
כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא - האי אין ראויה לדירה דקאמר ר' יהודה לאו בשאין גבוה קאמר דא"כ לת"ק נמי כשרה אלא כשאין בריאה וחזקה לקבל כסתות וכרים של עליונה ולישן תחתונה כשרה מהאי טעמא דשמואל דכהכשרה כך פסולה וכיון דעליונה לא חזיא למידר בה שהרי אין תחתונה מקבלתה לא פסלה:
ופרכינן מכלל דת"ק סבר כו' - סוף סוף שמע מינה דרבנן לית להו דשמואל והוא הדין לשאינה גבוהה כו':
ומשני איכא בינייהו כו' - דרבנן סברי כיון דיכולה לקבל בדוחק שם סוכה על העליונה ומיפסלא התחתונה ורבי יהודה סבר כיון דליכא תשמישא להדיא לאו שם סוכה עלה דעליונה:
מתני' הנשר - שלא יהו עלין וקיסמין נושרין על שולחנו וסדין דבר המקבל טומאה הוא ופסול לסכך כדלקמן (דף יא.):
או שפירס על גבי קינוף - כלומר או אפילו לא פירסו מפני הנשר אלא לנוי על מטתו:
על גבי קינוף - הן ד' קונדיסין לד' רגלי המטה וגבוהין ומניח כלונסות מזה לזה על גביהן ופורס עליהן סדין ומרחיקן מן הסכך דהשתא לא משום מסכך בדבר המקבל טומאה מיפסלא דהא לאו לסכוכי שטחם התם:
פסולה - משום דאינו יושב בסוכה דאהל מפסיק ביניהם:
אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה - שאינן אלא שנים והן יוצאין באמצע מטה אחד למראשותיה ואחד לרגליה ונותנין כלונסא מזה לזה ופורסין עליו סדין והוא משפע לכאן ולכאן ומשום דאין לה גג טפח רחב למעלה לא מיקרי אהל:
גמ' ל"ש אלא מפני הנשר - דשויה סכך להגין הלכך מפסיל משום מקבל טומאה:
אבל לנאותה - אין שם סכך עליה וכשירה וי"מ טעמא דפסולה משום שני סככים ואי אפשר דא"כ לרב חסדא לא מפסיל אלא אם כן מופלג ד' דהא איהו אמר לעיל ארבעה וכיון דמיפלגי ד' תו לא מצי למימר אבל לנאותה כשרה דהא איהו פסיל לקמן בנויי סוכה המופלגין ד' מן הסכך משום שני סככין:
בקרמין המצויירין - מעשה אורג כגון בגדי צבעונין שקורין אובריי"ן:
ובסדינים המצויירין - שצורתן בולטת כגון מעשה רוקם או מעשה אורג שקורין גלינשק"ש:
יינות שמנים - נותנין בכוסות של זכוכית לנוי:
תוספות
עריכה
אמר רב הונא טפח. אע"ג דלקמן פרק הישן (דף כב:) אמרינן חבוט רמי הכא לא שייך:
שלא מצינו מקום פחות מד'. היינו לענין רשות היחיד וכרמלית כדפירש בקונטרס ולענין גובה נמי אשכחן בריש חלון (עירובין דף עו.) ליחשב כפתח:
פירס עליה סדין מפני החמה. כתוב בתשובת הגאונים הא דקתני פירס עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסולה היכא דחמתה מרובה מצלתה בלא סדין אבל אם יש צלתה מרובה מחמתה כשרה ואין הסדין פוסלתה והיינו כמו שפירשתי לעיל דאין מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר כיון דבלא פסול צלתה מרובה וכענין זה מפר"ת מפני החמה שמייבשת את הסכך ומתוך כך היה נעשה חמתה מרובה וכן תחתיה מפני הנשר ואם היו עלין נושרין היה חמתו מרובה והסדין מונען מליפול וכיון שהסדין גורם שעל ידו צלתו מרובה מחמתו פסול אבל לפירוש הקונטרס קשה דלמה יפסל מפני שמגין על האדם מפני החמה ומן הקיסמין מאי שנא מלנאותה ועוד מצינו לקמן פרק הישן (דף כז:) בר' יוחנן ברבי אילעי כשהגיעה חמה למרגלותיו עמד ופרס עליו סדין:
עין משפט ונר מצוה
עריכהמתוך: עין משפט ונר מצוה/סוכה/פרק א (עריכה)
סא א מיי' פי"ג מהל' טומאת מת הלכה א':
סב ב ג מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה כ"ב, סמ"ג עשין מג, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ח סעיף א':
סג ד ה מיי' פ"ה מהל' סוכה הלכה י"ז, סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף י"ט וטור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ז סעיף ד':
סד ו מיי' פ"ו מהל' סוכה הלכה ט"ז, סמג שם, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ח סעיף ב':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/סוכה/פרק א (עריכה)
כיון ששנינו העליונה כשרה והתחתונה פסולה אמרי' וכמה יהא בין סוכה לסוכה.
כמה יהא חלל בין סכך לסכך ותהיה התחתונה פסולה.
אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח.
רב חסדא אמר ד' טפחים שלא מצינו מקום [חשוב] פחות מד' טפחים ושמואל אמר י' טפחים כהכשרה.
כלומר אין התחתונה פסולה עד שיהיה בעליונה הכשר סוכה. ודייקינן מדברי ר' יהודה דתני [אם] אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה. ואוקימנא כשאינה ראויה לדירה מכלל דת"ק סבר אע"פ שאין העליונה ראויה לדירה כשרה קשיא לשמואל ושנינן אין [ראויה] לדירה מרווחת. אבל ראויה לדירה ע"י הדחק היא. וכן אהא דאמרינן במערבא כל שאין העליונה יכולה לקבל כרים וכסתות של העליונה כולי שנויא הכא והכא חדא התם לדירה והכא לקבל ע"י הדחק:
פיסקא פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר דלא יהון טרפין דסוכה נתרין על המטעמים בעידנא דאכיל.
או שפרס סדין ע"ג הקינופות שהן ד' קינופות בד' קצות המטה פסולה. אבל פורס הוא על נקליטי המטה שהן שנים באמצע המטה כדגרסינן בירושלמי רב ביבי בש"ר יוחנן שכן הוא עושה חלל באצילי ידיו. כלומר אם הוא מכוסה בסדין ומעמיד ב' זרועותיו וב' ידיו עומדות על גופו והסדין עליהן נמצאו זרועותיו בולטין ועולין מצדדין כנקליטי המטה והסדין עליהם. לפיכך ע"ג נקליטין כשרה כי כזרועותיו הן חשובין. פירש גאון קינופות עמודין עומדין במטה ועליהן מלמעלה ד' עמודים ברוחב ופורסין עליהן סדינין ונקראין בבבל טראמה. נקליטי ב' עמודין עומדין עשויין כפתח העשוי בפאת המטה שהיא מסגרתה מב' צדדין.
אמר רב חסדא זה ששנינו פסולה דווקא מפני הנשר אבל לנאותה כשרה.
כמה יהא בין סוכה לסוכה ותפסל התחתונה: פירוש כמה יהא חלל עליונה שתהא נפסלת תחתונה מחמתה משום סוכה שתחת סוכה אמר רב הונא טפח שכן מצינו באהלי טומאה טפח כלומר דמקרי אהל הכא נמי אף ע"ג דלא מיקרייא סוכה לאכשורי נפשה מקרייה אהל למיפסלה לתחתונה משום סוכה שתחת סוכה.
רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ד' טפחים שלא מצינו מקום חשוב בפחות מד': פי' ואהל טומאה אפי' אהל עראי לא חשיב אלא גזירת הכתוב הוא והכא אהל דחשוב קצת בעי' ושמואל אמר עשרה דבעי' דתהוי ראויה למיקרי סוכה ואין סוכה כשאין בחללה עשרה והיינו דקאמר כהכשרה כך פסולה בי' דפסיל לתחתונה בי' ואע"ג דכשהיא גבוה למעלה מעשרים דלא הויא כשר' פסלה לתחתונ' שאני התם שפסולה מחמת גובה דהויא דירת קבע והיא הנותנת שתהא קרויה סוכה גמורה ותהיה התחתונה סוכה שתחת סוכה אבל כשהיא פחותה מעשרה לא שמה סוכה אף ע"ג דחשיבא בעלמ' אהל כדאמרינן לקמן גבי קינופו' ואותבי' עליה דשמואל מדתנן ר"י אומר אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשרה דקס"ד דה"ק שאם אין העליונה גבוה עשרה דלא חזיא לדירה התחתונה כשרה מכלל דת"ק סבר אע"ג דלא גבוה עשרה התחתונה פסולה והויא דשמואל כר"י דלא כת"ק ואמרי' כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא אם אין התחתונה יכולה לקבל כרים וכסתו' של העליונה התחתונה כשרה והא ודאי הא דרב דימי לפרוקי האי דפרכי' לשמואל היא דכיון דאותבינן לשמואל ממתניתין דלא סגיא לפרוק' צריכה או לאסוקי בקושיא או בתיובתא א"ו כדאמרן דרב דימי אתא לפרושי מתני' אליבא דשמואל דלכ"ע מתני' בעליונה גבוה י' איירינן והא דקאמר ר"י אם אין דיורין בעליונה דמשמע ודאי דלא חזיא לדירה כדאמרי' לאו למימרא דלא חזיא לדירה מחמת שאינה גבוהה עשרה אלא דלא חזיא לדירה מחמת שאינה יכולה לקבל כרים וכסתות. ופרכינן מכלל דת"ק אע"פ שאינה יכולה לקבל כרים וכסתו' אלמא לא בעי שתהא ראוי' לדירה כלל ומינה נמי דלא בעי שתהא גבוה עשרה דלמה לה חלל עשרה כיון דלא חזיא לדירת עראי ומה מהני לה חלל עשרה אלא ודאי דאפילו להאי פירושא ת"ק דלא כשמואל ומהדרינן דאיכא בין ת"ק ור"י מיכולה לקבל כרים וכסתו' ע"י הדחק דרבנן סברי דבהכי סגי לה ור"י סבר דלא חשיבה עליונה סוכה להכשרה ולא לפסול חברתה עד שתהא ראויה לקבל כרים וכסתו' שלא ע"י הדחק ור"י לטעמיה דסבר סוכה דירת קבע בעי' ורבנן לטעמייהו דסברי דירת עראי בעי' וזהו מ"ש רבינו אלפסי ז"ל כדפסק בשמעתא קמייתא דפרקין הלכה כרבא. ועוד דסוגין בענין סוכה ע"ג סוכה כותיה דרבא שייכא כלומר דכיון דחזי' לר"י ורבנן דפליגי בסוכה ע"ג סוכה ופליגי בסוכה דירת קבע או דירת ארעי משמע דמתני' קמייתא נמי בהא פליגי ואזיל כל חד מינייהו לטעמיה ואף ע"ג דבר מהא מתני' אשכחן להו דפליגי שר"י מתיר לישן תחת המטה בסוכה וחכמים אוסרין ורבי יהודה מחייב סוכה במזוזה וחכמים פוטרין וטעמא דרבנן משום דסוכה דירת עראי וטעמא דר"י משום דסוכה דירת קבע ואין משנתנו של סוכה ע"ג סוכה ראיה יותר מאלו לפרש שזהו מחלקותם בסוכה שהיא גבוהה למעלה מכ' אמה כונת רבינו ז"ל להביא כל מקומות שנחלקו בזה ר"י ורבנן להיות בזה קצת סיוע לדברי רבא שילמוד סתום מן המפורש דפלוגתייהו בהא נמי בהכי הוא. ולענין פסק הלכה נראין הדברים דהלכתא כשמואל דהא רב דימי משמיה דבני מערבא טורח לפרושי מתני' לפרוקי תיובתיה דמותבינן ליה ולא עוד אלא דאפילו לא אתא רב דימי לפריקי מלתא דשמואל אלא מימרא באנפי נפשה כדסברי מקצת רבנן ז"ל מכיון דאמר דבעי רבנן שתהא יכולה לקבל כרים וכסתו' ע"י הדחק דחזיא לדירת עראי מכלל דבעי גבוה י' דאי לא היאך תהא יכולה לקבל כרים וכסתות ותהא ראויה לדירה כלל אלא ודאי כדאמרן ויש בזה שגג' גדול' בדברי הרב בעל המאור דארכבה אתרי ריכשי דפסק כרבה בר בר חנא ורב חסדא דאמרי ארבעה ופסק כרב דימי שתהא יכולה לקבל כרים וכסתות ותהא ראויה לדירה. וזה א"א בשום צד שתהא גבוה ד' טפחים ותקבל כרים וכסתות ומה שהביא ראיה לדבריו מדקי"ל לקמן בענין נויי סוכה המופלגין ממנה ד' אמות שהיא פסולה כרב חסדא ורבה בר רב הונא ותרווייהו חד טעמא נינהו הא ליתא דמה ענין זו אצל זו דאלו התם מכיון דמופלגין מן הסכך ד' חשיבי באנפי נפשייהו ולא בטילי מכיון דמופלגי לגבי סכך ולא חשיבי נויין דיד' וממעטי אויר' ופסלו לי' לסככ' משום סכך פסול אבל הכא למיפסל' לתחתונ' משום סוכה שתחת סוכה דלמא בטפח סגי לה לעליונה כאהל טומאה כדברי רב הונא או י' טפחים בעינן כהכשרא כדברי שמואל הלכך ההוא לחוד והא דהכא לחוד ובההיא דהתם קי"ל כותייהו משום דר"נ דפליג עלייהו יחידאה הוא ובהא דהכא קי"ל כשמואל מטעמא דאמרן.
מתני' פירש עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנשר פסול': דעת רבי' ז"ל בסוכה שהיא מסוככ' כהלכת' שוב אינה נפסלת אפילו משום סוכה שתחת האילן ומוכח לה מהא דתנן בסמוך הדלה עליה את הגפן וכו' כדבעי' לפרושי בדוכתה וכי קתני לעיל העושה סוכתו תחת האילן פסולה בשקדם האילן לסוכה ובזה הפריז רבינו ז"ל על מדתו ממדת רבינו זרחיה ז"ל דלדידיה נהי דסוכה כשרה לא מיפסלא בתר הכי משום צירוף אילן שחמתו מרובה מצלתו אי הוי צלתו מרובה מחמתו פסיל לה ואף ע"פ שקדמה לו אבל לרבינו ז"ל אפילו אילן שצלתו מרובה מחמתו לא פסיל לה משום סוכה שתחת האילן נמי וקשיא עליה הא דתנן הכא שאם פי' עליה סדין מפני החמה אף ע"ג דבלאו הכי הויא צלתה מרובה מחמתה וקדמה לסדין פסולה דאתי סדין שהוא סכך פסול ומבטל לסכך כשר וליכא למימר דמתני' בשחמתה מרובה מצלתה איירי דאם כן מאי קמ"ל פשיטא ותו דדומיא דפירש ע"ג הקינוף קתני דמיירי בשצלתה מרובה מחמתה ורבינו ז"ל מפרש פירש עליה סדין מפני החמה כדי שתהא נכשרת ע"י הסדין כי בתחלה היתה צלתה מרובה מחמתה ואם תגיענ' החמה תתייבש ותהא חמתה מרובה מצלתה ונמצא קיומה והכשרה ע"י הסדין שאינו מניחה להתייבש וכן תחתיה מפני הנשר היינו שלא יפלו העלין ותהא חמתה מרובה מצלתה ול"נ האי שיטתא דיל' לאו ראיה היא כדבעיא למימר קמן דמתני' דהכא כפשט' כדפרש"י שהיתה הסוכה צלתה מרובה מחמתה ופי' עליה סדין כדי שלא תכנס בה חמה כלל פסולה משום סוכה שתחת האילן ואע"ג דבלא סיוע סדין הויא לעולם צלתה מרובה מחמתה דומיא דפירש ע"ג הקינוף דקתני בהד' שצל הסדין מבטל סכך הסוכה.
אבל: פירש הוא ע"ג נקליטי המטה אוקימנא בדלא גבוהה עשרה דלא חשיבי כלל אבל קינוף דקביע חשיב אהל עראי מיהת ואתי אהל עראי דקינוף ומבטל אהל עראי דסוכה.
גמ' אמר ר"ח ל"ש אלא מפני הנשר אבל לנאות' כשרה: שפיר אתיא לפי' ר"ת ז"ל דלנאות' לא מסייע בקיום הצל כשרה ולפירושא דידן נמי אתיא שפיר דכל לנאותה אינו חוצץ ובטיל גביה וכמאן דליתי' דמי ולא אתי שפיר לפירוש' דר"ת הא דאמרי' מהו דתימא ה"ה דלנאות' פסול' והא דקתני מפני הנשר אורחא דמלתא קתני דהא לאו אורחא דמלתא הוא שיהו עלי' נושרין עד שחשו' חמתה מרובה מצלת' אבל לדידן שפיר אתי' דאורחא דמלתא דנתרי עלין דידה קצת על השלחן ועל ראשי בני אדם ומצערי להו והיכא דהוה שלא לצורך הסוכה ושלא לנאותה אלא לצורך הבגד איכא פלוגתא ביני רבוותא ז"ל איכא מאן דאמר פסולה דלא מכשרינן אלא לנאותה דוקא דאגב דהוי ליה לנוי הוי ליה טפלים ובטילי גביה אבל לצורך הבגד לא בטילי ופסלי לה לסוכה וקשיא עליה הא דאמרינן בסמוך בעובדא דמינמין רעיא עבדיה דרב אשי דאשתמיטא ליה כותנתיה במיא ושטחא אמטללתא א"ל רב אשי שקליה דלא לימרון קא מסכך בדבר המקבל טומאה וא"ל והא חזי ליה דרטיבא א"ל לכי יבשה קאמינא דאלמא כל היכא דרטיבא ומחזיא מלתא דלצורך הבגד הוא שרי ולא צריך למשקלה מהתם אלא לכי יבשה מפני מראית העין שהם סבורין שנתנוה שם לצורך הסוכה. ותירצו דודאי כל זמן שמשתמשין תחתיה אע"ג דרטיבא נמי אסור למשטח' עלה אפילו לצורך הבגד והמשתמש תחתיה לא יצא י"ח ומאי דשרי רב אשי ברטיבא היינו שלא בשעת אכילה ושתיה שאין משתמשין שם ואמר דלשקלה לכי יבשה דלא לימרו דשביק לה התם אף בשעת אכילה ושתיה אבל כי רטיבא לא אתו למימר הכי שאין דרך להשתמש שם ומפני שמינטפין עליו מן הבגד ונראין דברים כדברי האומרים דכל שלצורך הבגד מותר והא דקתני לנאותה לרבותא הוא דאע"ג דאית בה צורך סוכה לנאותה מיהת כשרה דבטלי גבה וכ"ש לצורך הבגד דלא חשיב מידי וכמאן דליתיה דמי והשתא אתי שפיר כפשטה עובדא דמינמין עבדא דרב אשי והא דאמרינן מהו דתימא הא דקתני מפני הנשר אורחא דמלתא קתני ולא אמרינן דקתני ליה לאפוקי מחמת הבגד דשרי מסתברא לי משום דפשיטא ליה דכל מחמת הבגד עראי הוא ולא מבטל סככה וכשרה ולא אצטריך ליה לתנא למעוטי ובירושלמי אמרו אבל כל שלא מפני הנשר כשרה וזה סיוע לדברינו ולמעשה ראוי להחמיר ומאי דקאמר ליה דלא לימרו סכך בדבר המקבל טומאה א"ש לפירושא דילן דפרישנא במתניתין דכל כמה דלא חזו דלצורך הבגד הוא סוכה פסולה היא ואפילו צלתה מרובה מחמתה אבל לפירוש ר"ת ז"ל כיון דהא אפשר בצלתה מרובה מחמתה אפילו שלא לפרוש עליה סדין אמאי לא תלו פסולה דעבדא דרב אשי להיות סבורין שמונחת שם מפני החמה שלא תהא חמתו מרובה מצלתה בלא סדין.
לימא מסייע ליה סככה כהלכתא כו' דלמא מן הצד.
מהדורא תנינא:
מתוך: תוספות רי"ד/סוכה (עריכה)
פשיטא תחתונה כשרה ועליונה פסולה איצטריך לי' מהוא דתימא הא קא מצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר קמ"ל ה"ג ול"ג מהו דתימא ניגזור דודאי מצטרף היא דעליונה למעלה מעשרים וצלתה מרובה מחמת' אבל השתא דהוי חמתה מרובה מצלתא אע"ג דקיימא למעלה מעשרים תחתונה כשרה ולא חיישי' לצירוף פסול דידה משום דבטל ברוב:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה