קטגוריה:דניאל ג כח
נוסח המקרא
ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון [גשמהון] די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון
עָנֵה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאָמַר בְּרִיךְ אֱלָהֲהוֹן דִּי שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ דִּי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וְשֵׁיזִב לְעַבְדוֹהִי דִּי הִתְרְחִצוּ עֲלוֹהִי וּמִלַּת מַלְכָּא שַׁנִּיו וִיהַבוּ גשמיהון [גֶשְׁמְהוֹן] דִּי לָא יִפְלְחוּן וְלָא יִסְגְּדוּן לְכָל אֱלָהּ לָהֵן לֵאלָהֲהוֹן.
עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְאָמַ֗ר בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲהוֹן֙ דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַעֲבֵ֣ד נְג֔וֹ דִּֽי־שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵהּ֙ וְשֵׁיזִ֣ב לְעַבְד֔וֹהִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹהִי וּמִלַּ֤ת מַלְכָּא֙ שַׁנִּ֔יו וִיהַ֣בוּ גשמיהון גֶשְׁמְה֗וֹן דִּ֠י לָֽא־יִפְלְח֤וּן וְלָֽא־יִסְגְּדוּן֙ לְכׇל־אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵאלָֽהֲהֽוֹן׃
עָנֵ֨ה נְבֽוּכַדְנֶצַּ֜ר וְ/אָמַ֗ר בְּרִ֤יךְ אֱלָהֲ/הוֹן֙ דִּֽי־שַׁדְרַ֤ךְ מֵישַׁךְ֙ וַ/עֲבֵ֣ד נְג֔וֹ דִּֽי־שְׁלַ֤ח מַלְאֲכֵ/הּ֙ וְ/שֵׁיזִ֣ב לְ/עַבְד֔וֹ/הִי דִּ֥י הִתְרְחִ֖צוּ עֲל֑וֹ/הִי וּ/מִלַּ֤ת מַלְכָּ/א֙ שַׁנִּ֔יו וִ/יהַ֣בוּ גשמי/הון [גֶשְׁמְ/ה֗וֹן] דִּ֠י לָֽא־יִפְלְח֤וּן וְ/לָֽא־יִסְגְּדוּן֙ לְ/כָל־אֱלָ֔הּ לָהֵ֖ן לֵ/אלָֽהֲ/הֽוֹן׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"די התרחיצו עלוהי" - אשר בטחו עליו
"ומלת מלכא שניו" - ומלת המלך שנו שלא לקיימו
"ויהבו גשמהון" - ומסרו גופם
"לאלההון" - זולתי לאלהיהםמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עוֹנֶה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאוֹמֵר: בָּרוּךְ אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְהִצִּיל אֶת עֲבָדָיו אֲשֶׁר בָּטְחוּ עָלָיו, וּדְבַר הַמֶּלֶךְ שִׁנּוּ וְנָתְנוּ אֶת גּוּפָם, שֶׁלֹּא יַעַבְדוּ וְלֹא יִסְגְּדוּ לְכָל אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לֵאלֹהֵיהֶם.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג כח.
בָּרוּךְ אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ
עוֹנֶה נְבוּכַדְנֶצַּר וְאוֹמֵר
נבוכדנצר שמע שחבריו של דניאל מסרבים להשתחוות לצלם הזהב שלו.
הוא פקד להשליח אותם לאש.
הוא ראה מלאך הולך עם שלושת החברים באש.
הוא פקד עליהם לצאת.
הם יצאו, ונכבדי המלך ראו שהם לא נפגעו מהאש.
נבוכדנצר, בלי לשאול את יועציו, מצהיר הצהרה בדבר הנס שהוא ראה.
בָּרוּךְ אֱלֹהֵיהֶם שֶׁל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, אֲשֶׁר שָׁלַח מַלְאָכוֹ וְהִצִּיל אֶת עֲבָדָיו אֲשֶׁר בָּטְחוּ עָלָיו
נבוכדנצר מהלל את אלוהיהם של שדרך, מישך ועבד-נגו ששלח את מלאך להציל את האנשים שבטחו בו.
נס כזה לא קרה הרבה פעמים בתולדות עם ישראל. בתקופה הזאת, לאחר חורבן הבית וגלות בבל העם היה במשבר, וסיפור נס כזה, השיב ליהודים את התקווה שאלוהים ישמור ויגן על עבדיו אשר יבטחו בו.
דברי המלך מראים שהוא מכבד את אלוהי השמים, ויזהר לא לפגוע במאמיניו. ייתכן שזאת הסיבה שנבוכדנצר לא פיזר את היהודים בכל ממלכתו ולא הביא זרים ליהודה, כפי שעשה מלך אשור. היהודים נשארו מאוחדים וקרובים אחד לשני, וזה סייע להם לעזור אחד לשני ולשרוד בגלות.
וּדְבַר הַמֶּלֶךְ שִׁנּוּ וְנָתְנוּ אֶת גּוּפָם, שֶׁלֹּא יַעַבְדוּ וְלֹא יִסְגְּדוּ לְכָל אֱלוֹהַּ, אֶלָּא לֵאלֹהֵיהֶם
"גֶשְׁמְהוֹן" - גְּשֵׁם בארמית זה גוף. ניתן היה לחשוב שמדובר כאן בגשם של מים, שעזר לחבריו של דניאל להמנע מהאש. ייתכן שהעורך היה יכול לבחור מילה אחרת שלא תרמוז על מים, אולם הוא בחר לכתוב במילה בעלת משמעות כפולה.
נבוכדנצר מקבל שהיהודים שינו וסרבו לכבד את פקודת המלך, ונתנו את גופם על קידוש השם.
בדבריו המלך מודה שכוחו מוגבל, והוא אינו אלוהים, וכך הוא מתיר ליהודים לעבוד ולסגוד לאלוהיהם בלבד.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "דניאל ג כח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.