קטגוריה:דניאל ג יט
באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי
אשתנו [אשתני] על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא וּצְלֵם אַנְפּוֹהִי
אשתנו [אֶשְׁתַּנִּי] עַל שַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ עָנֵה וְאָמַר לְמֵזֵא לְאַתּוּנָא חַד שִׁבְעָה עַל דִּי חֲזֵה לְמֵזְיֵהּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
בֵּאדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּצְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹהִי֙ אשתנו אֶשְׁתַּנִּ֔י עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַעֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְאָמַר֙ לְמֵזֵ֣א לְאַתּוּנָ֔א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְמֵזְיֵֽהּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
בֵּ/אדַ֨יִן נְבוּכַדְנֶצַּ֜ר הִתְמְלִ֣י חֱמָ֗א וּ/צְלֵ֤ם אַנְפּ֙וֹ/הִי֙ אשתנו [אֶשְׁתַּנִּ֔י] עַל־שַׁדְרַ֥ךְ מֵישַׁ֖ךְ וַ/עֲבֵ֣ד נְג֑וֹ עָנֵ֤ה וְ/אָמַר֙ לְ/מֵזֵ֣א לְ/אַתּוּנָ֔/א חַ֨ד־שִׁבְעָ֔ה עַ֛ל דִּ֥י חֲזֵ֖ה לְ/מֵזְיֵֽ/הּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י (כל הפרק)
"התמלי חמא" - נתמלא חמה
"וצלם אנפוהי אשתני" - ופרצוף פניו נשתנו
"למזא לאתונא" - להצית לכבשן האש ולחממו
"חד שבעה על די חזה למזיה" - על אחת שבע פעמים ששיערוהו עד כדי הסיקו וכאילו יבעירוהו ז' שיעורין כמוהו
"למזיה" - להסיקותרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - אֲזַי נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּדְמוּת פָּנָיו הִשְׁתַּנְּתָה, עַל שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ; עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְהַסִּיק אֶת הַכִּבְשָׁן עַל אַחַת שֶׁבַע, עַל שֶׁרָאוּי לְהַסִּיקוֹ.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ג יט.
אֲזַי נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְמַלֵּא חֵמָה, וּדְמוּת פָּנָיו הִשְׁתַּנְּתָה
נִתְמַלֵּא חֵמָה
"חֵמָה" - זעם; כעס; קצף (מילוג).
חמה זה כעס גדול מאוד שמביא אדם להחלטות פזיזות וחסרות צדק. לרוב חמה קשורה לרצון להרוג ולהשמיד את היריב.
- "וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ" (ביאור:בראשית כז מד).
- "כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה אֲשֶׁר קָצַף יְהֹוָה עֲלֵיכֶם לְהַשְׁמִיד אֶתְכֶם" (דברים ט יט).
- "כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבֹיִים אֲשֶׁר הָפַךְ יְהֹוָה בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ" (דברים כט כב).
- "אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶךְ אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב" (ביאור:משלי טו יח).
- "וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בו" (ביאור:אסתר א יב).
המילה "חֵמָה" (כעס) כנראה קשורה למילה "חַמָּה" (שמש). כמו שהשמש יכולה לשרוף ולהשמיד בחום רב, כך הכעס יכול לגרום נזק.
אֲזַי נְבוּכַדְנֶצַּר נִתְמַלֵּא חֵמָה
המלך בנה צלם זהב ודרש שנכבדיו יסגדו לצלם. ומי שלא יסגוד יזרק לאש.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ סרבו לסגוד.
הכשדים התלוננו למלך שהוא לא מקפיד על החוק.
המלך אהב את שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ, והזמין אותם לברור. הוא וויתר על מה שקרה בעבר, ורצה לדעת מה הם יעשו בעתיד.
שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ העליבו את המלך בפניו לפני אנשיו.
- הם אמרו לו:
- "וְאוֹמְרִים לַמֶּלֶךְ: נְבוּכַדְנֶצַּר..." (ביאור:דניאל ג טז) - פניה למלך בשמו בלבד בלי תואר כבוד או ברכה.
- "לֹא צְרִיכִים אֲנַחְנוּ עַל דָּבָר זֶה לַהֲשִׁיבֶךָּ" (ביאור:דניאל ג טז) - מי אתה, שאנו צריכים להסביר לו.
- "יָדוּעַ יִהְיֶה לְךָ הַמֶּלֶךְ" (ביאור:דניאל ג יז) - אתה, שאינו יודע כלום, תלמד לקח.
- "כִּי לֵאלֹהֶיךָ אֵין אֲנַחְנוּ עוֹבְדִים, וּלְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ לֹא נִסְגֹּד" (ביאור:דניאל ג יז) - בעניין הזה לעולם לא נסגוד לך או לאלוהיך.
- "לְצֶלֶם הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲקִימוֹתָ" (ביאור:דניאל ג יז) - אתה עשית פסל מעץ או אבן או זהב, וכל זה זה סתם צעצוע טפשי שאינו זכאי לכבוד.
עוֹנֶה וְאוֹמֵר לְהַסִּיק אֶת הַכִּבְשָׁן עַל אַחַת שֶׁבַע, עַל שֶׁרָאוּי לְהַסִּיקוֹ
כמו שחימה (כעס) זה חמה (שמש), כך פקד המלך לחמם את הכבשן לטמפרטורה גבוהה ביותר, מעל מה שהתנור יכול לתפקד.
לא ידוע אם פחם היה בשימוש בבל, והאם היה להם מפוח להוסיף חמצן לאש. בזמנו ידעו להכין ברזל בכבשן עשוי מחרס, כך שהם יכלו לחמם כבשן לטמפרטורה גבוה ביותר.
הקטע "[מ]עַל שֶׁרָאוּי לְהַסִּיקוֹ" ייתכן רומז שהתנור התקלקל. יכול להיות שהקירות והתקרה נפלו, המפוח נשרף, הפחמים נשרפו במהירות עד תום, וכך היתה סכנה קטנה יותר. אולם לפי הכתוב חבריו של דניאל שהיו קשורים בתוך האש יצאו ללא נזק, אפילו בגדיהם ושערם לא נפגעו (ביאור:דניאל ג כז).
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דניאל ג יט"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.