קטגוריה:בראשית כז מב
ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֻּגַּ֣ד לְרִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣הּ הַגָּדֹ֑ל וַתִּשְׁלַ֞ח וַתִּקְרָ֤א לְיַעֲקֹב֙ בְּנָ֣הּ הַקָּטָ֔ן וַתֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔יךָ מִתְנַחֵ֥ם לְךָ֖ לְהׇרְגֶֽךָ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֻּגַּ֣ד לְ/רִבְקָ֔ה אֶת־דִּבְרֵ֥י עֵשָׂ֖ו בְּנָ֣/הּ הַ/גָּדֹ֑ל וַ/תִּשְׁלַ֞ח וַ/תִּקְרָ֤א לְ/יַעֲקֹב֙ בְּנָ֣/הּ הַ/קָּטָ֔ן וַ/תֹּ֣אמֶר אֵלָ֔י/ו הִנֵּה֙ עֵשָׂ֣ו אָחִ֔י/ךָ מִתְנַחֵ֥ם לְ/ךָ֖ לְ/הָרְגֶֽ/ךָ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְאִתְחַוַּא לְרִבְקָה יָת פִּתְגָמֵי עֵשָׂו בְּרַהּ רַבָּא וּשְׁלַחַת וּקְרָת לְיַעֲקֹב בְּרַהּ זְעֵירָא וַאֲמַרַת לֵיהּ הָא עֵשָׂו אֲחוּךְ כָּמֵין לָךְ לְמִקְטְלָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִתְחַוָה לְרִבְקָה בְּרוּחַ קוֹדֶש יַת פִּתְגָמֵי עֵשָו בְּרָהּ רַבָּה דְחָשִׁיב בְּלִבֵּיהּ לְמִקְטוֹל לְיַעֲקב וְשָׁדְרַת וְקָרְאַת לְיַעֲקב בְּרָהּ זְעֵירָא וַאֲמַרַת לֵיהּ הָא עֵשָו אָחוּךְ כָּמִין לָךְ כָּמָן וּמִתְיַעֵט עֲלָךְ לְמִקְטְלָךְ: |
רש"י (כל הפרק)
"ויגד לרבקה" - ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו
"מתנחם לך" - נחם על האחוה לחשוב מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך ומ"א כבר אתה מת בעיניו ושתה עליך כוס של תנחומים ולפי פשוטו לשון תנחומים מתנחם הוא על הברכות בהריגתךאבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"וטעם ותשלח ותקרא ליעקב" - כי היה יעקב במקום אחר איננו באהל אביו ואמו כי היה מתחבא מפני עשו אחיו שהיה צועק עליו והיה מתבייש ממנו או מתפחד
"מתנחם לך להרגך" - מתנחם הוא על הברכות בהריגתך לשון רש"י ופשוטו מתנחם בך וכן כי בוחר אתה לבן ישי (שמואל א כ ל) והחזיק לו (שם ב טו ה) ורבים כן או פירושו מתנחם עליך כמו כי כן צוה לו המלך (אסתר ג ב) אבל אונקלוס אמר כמין לך אורב לך ונראה מדעתו כי טעם מתנחם לך שמראה עצמו לך מנוחם על ענין הברכות וכאלו אינו מקפיד בהן והוא מארב כדי שלא תשתמר ממנו ותרגם הענין לא הלשוןמלבי"ם (כל הפרק)
(מב) "ותשלח ותקרא." יספר הטעמים שצותה שיברח, א] מצד "שיעקב בנה הקטן," נגד עשו הגדול בגבורה ובכח נגד יעקב, ב] מצד שהוא מתנחם וחושב מחשבות "להרגך," והוא "אחיך" שלא תוכל להשמר מפניו:
ילקוט שמעוני (כל הפרק)
ויגד לרבקה את דברי עשו. מי הגיד לה? אמהות נביאות היו; רבקה היתה מהאמהות. ר' ברכיה בשם ר' יצחק: אפילו הדיוט אינו חורש תלם, ונביאים חורשים תלם בתוך תלם; "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו".
הנה עשו אחיך מתנחם לך. כמת הוא תוה עליך, כמת הוא מתנחם עליך, כבר הוא שותה עליך כוס תנחומין.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כז מב.
הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ
וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו
מה חשב עשו בלבו אי אפשר לדעת. ייתכן שהתנהגותו של עשו העידה על כעסו.
"וַיֻּגַּד לְרִבְקָה" – ניתן להבין שלרבקה היו מרגלים שסיפרו לה על "דִּבְרֵי עֵשָׂו".
דִּבְרֵי עֵשָׂו
הגיוני שעשו לא אמר דבר בגלוי, ככתוב: " וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ" בלבד. ואפילו אם עשו דיבר אז רק לאנשי אמונו, הן הוא ידע שאף אחד במחנה לא עזר לו כאשר הוא יצא לציד ויעקב גנב את ברכתו. קשה להאמין שאיש כזה יהיה מרגל של רבקה, אך אין זה מין הנמנע. עשו ידע שרבקה עזרה ליעקב כי אחרת יעקב לא היה מצליח לבצע את כל ההכנות ולרמות את יצחק. עשו לבטח לא היה מגלה את סודותיו לאנשים שלא עזרו לו.
הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ
כדי להניע את יעקב לנקוט פעולה רבקה היתה חייבת להפחיד אותו.
רבקה לא יכלה להגיד ליעקב שעשו חושב להרוג אותו אחרי שיצחק ימות, משום שיעקב לבטח לא היה מתרגש מדבר שיקרה בעוד שנים רבות, מה גם שהוא תמיד יכול לברוח לאחר מותו של יצחק.
רבקה לא יכלה להגיד: 'אולי' או 'בעתיד'.
רבקה היתה חייבת לדבר בבירור: "הִנֵּה [עכשיו] עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ".
רבקה ידעה מה קורה במחנה. היא לא דאגה שמא גם ליצחק או לעשו יש מרגלים ששומעים מה היא אומרת ליעקב. כל המרגלים במחנה היו שלה בלבד. עכשיו, כשיצחק חלש ועיוור, ופועל בצייתנות בהתאם למה שרבקה אומרת לו לעשות, הרי שזו רבקה השליטה במחנה. ייתכן שכדי לברוח מאמו עשו העדיף להיפרד מיצחק ולעבור להר שעיר, עוד לפני שיעקב חזר מחרן בהצלחה גדולה.
מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ
"מִתְנַחֵם" –מקבל נחמה מדבר מה, שואב עידוד וכוח (מילוג).
קשה לראות איך 'מתנחם לך להרגך' פירושו: 'מתכנן להרגך' או 'מחפש אותך להרגך'. ייתכן שעשו התחיל לחפש נחמה לבעיותיו שיפתרו לאחר שהוא יהרוג את יעקב, בלי שיהרגו אותו על זה.
ייתכן שרבקה מדברת בלשון סגי נהור כדי שלא יבינו מה עשו מתנחם בליבו.
בספר בראשית מופיעים שני משפטים שמראים שהפרוש המקובל ל"מִתְנַחֵם" אינו מדויק. ראו: וַיִּנָּחֶם.
- "וַיִּנָּחֶם יְהוָה כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו ו).
- "הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ".
ניתן להבין שאלוהים ועשו משנים את דעתם, ומתכוננים לתוכנית חדשה.
נובע מכאן, שפרוש המילה "מִתְנַחֵם" הוא: שינוי דעה. כך אדם עצוב נרגע וסולח, ואדם רגוע נעשה כועס, עצוב ונוטר איבה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית כז מב"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.