קטגוריה:בראשית יח ה
נוסח המקרא
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת
וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.
וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
וְ/אֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְ/סַעֲד֤וּ לִבְּ/כֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּ/כֶ֑ם וַ/יֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּ/אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאֶסַּב פִּתָּא דְּלַחְמָא וּסְעוּדוּ לִבְּכוֹן בָּתַר כֵּין תִּעְבְּרוּן אֲרֵי עַל כֵּין עֲבַרְתּוּן עַל עַבְדְּכוֹן וַאֲמַרוּ כֵּין תַּעֲבֵיד כְּמָא דְּמַלֵּילְתָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִיסָב סְעִיד דִלְחֵם וּסְעִידוּ לִבְּכוֹן וְאוֹדוּ לְשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ וּבָתַר כְּדֵין תַּעֲבִירוּן אֲרוּם בְגִין כְּדֵין בְּאִישׁוֹן שֵׁירוּתָא אַזְדַמַנְתּוּן וְעַבַרְתּוּן עַל עַבְדְכוֹן בְּדִיל לְמִסְעוֹד וַאֲמָרוּ יָאוּת מַלֵילְתָּא עֲבִיד כְּפִתְגָמָךְ: |
רש"י
"אחר תעבורו" - אחר כן תלכו
"כי על כן עברתם" - כי הדבר הזה אני מבקש מכם מאחר שעברתם עלי לכבודי
"כי על כן" - כמו על אשר וכן כל כי על כן שבמקרא (לקמן יט) כי על כן באו בצל קורתי (לקמן לג) כי על כן ראיתי פניך (שם לח) כי על כן לא נתתיה (במדבר י) כי על כן ידעת חנותנורש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אַחַר תַּעֲבֹרוּ – אַחַר כֵּן תֵּלְכוּ.
כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם – כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, מֵאַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי לִכְבוֹדִי.
כִּי עַל כֵּן – כְּמוֹ "עַל אֲשֶׁר". וְכֵן כָּל "כִּי עַל כֵּן" שֶׁבַּמִּקְרָא: "כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קוֹרָתִי" (להלן יט,ח), "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" (להלן לג י), "כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ" (להלן לח,כו), "כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ" (במדבר י,לא).
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
וסעדו לבכם. מכאן יש ללמוד סמך וסעד שהכיר בהם מלאכות אע"פ שבאו אליו בדמות אנשים, וע"כ אמר לבכם ולא אמר לבבכם, כענין שכתוב בבשר ודם (תהלים קד) ולחם לבב אנוש יסעד, לפי שבשר ודם יש לו ב' לבבות יצר טוב ויצר הרע, אבל המלאכים אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים. הנה חסרון אות הבי"ת למדנו כמה ענינים. וכן (שמות לא) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ שע"ד הפשט היה ראוי שיאמר בששת, וחסרון אות הבי"ת מלמדנו כמה ימות העולם כי השי"ת עשה את השמים ואת הארץ ששת ימים, כלומר ששת אלפים, כי יומו של הקב"ה אלף שנים, שנאמר (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום וגו'. ומזה תוכל להבין שאין אות אחת בתורה לבטלה, אבל הכל בחכמה ובהשגחה גמורה. וכן העיד לנו משה ע"ה בסוף התורה (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם, ודרשו רז"ל ואם רק הוא מכם הוא רק. ומה שכתוב בבשר ודם (תהלים מח) שיתו לבכם לחילה, ולא אמר לבבכם הלא הוא מדבר לעתיד שאין שם יצר הרע, ולכך דרשו רז"ל לחולה כתיב, והוא המחול הידוע לצדיקים לע"ל.
כי על כן עברתם. ע"כ אני אומר פת לחם דבר מועט לפי שפתאום עברתם על עבדכם שאילו הייתי יודע הייתי מכין סעודה גדולה:
ויאמרו כן תעשה כאשר דברת. דרך מוסר שפת לחם די ואל תטריח עצמך בדברים אחרים. ויתכן לפרש כן תעשה כאשר דברת שתקח אתה פת לחם אבל לא יאכל ממנו, רמז לו לעתיד במה שארע בסוף בעוגות שרה שפרסה נדה כי ע"כ לא הביאם לפניהם עם בן הבקר:ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
מאי שנא גבי אברהם דכתיב: כן תעשה כאשר דברת, ומאי שנא גבי לוט דכתיב: "ויפצר בם מאד"? מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול:
אמר רבי יצחק: בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דהדא פתא מזוניתא דלבא. בתורה, ואקחה פת לחם וסעדו לבכם. בנביאים, "סעד לבך פת לחם". בכתובים, "ולחם לבב אנוש יסעד". אמר רבי אחא: "וסעדו לבבכם" אין כתיב כאן, אלא וסעדו לבכם; הדא אמרה שאין יצר הרע שולט במלאכים, דאמר ר' אחא: "שיתו לבכם לחילה", הדא אמרה שאין יצר הרע לעתיד לבוא.
כי על כן עברתם על עבדכם. מיום שברא הקב"ה את עולמו הייתם מזומנים לבוא אצלי. ויאמרו כן תעשה כאשר דברת: אנו אין לפנינו אכילה ושתיה; אתה שלפניך אכילה ושתיה, כן תעשה לעצמך כאשר דברת. יהי רצון שתזכה לעשות סעודה אחרת לבר דכר דיתיליד לך.בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
לבכם. ג' במסורה הכא ואידך שיתו לבכם לחילה. וראיתם ושש לבכם. וזהו שאמרו שהיה מצטער על שלא באו לו אורחים וזהו שיתו לבכם שהיה מצטער בלבו כיון שראה אלו ושש לבכם:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח ה.
כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם
- "לֶחֶם" - לחם כולל כל דבר מאכל, החל מפרוסת לחם קטנה ועד ארוחה ומשתה עם בשר ושתייה.
- "פַת לֶחֶם" - רומזת לאנשים שמדובר בארוחה קלה, פת בלבד.
- "וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם" - סעד: חיזוק, עזרה, תמיכה. אני אכין, אבל אתם חופשיים לאכול כרצונכם, וללכת כרצונכם. אני לא איעלב אם לא תאכלו הכל או אם לא תאכלו דבר.
אברהם רצה להפגין הכנסת אורחים, הוא לא רצה לעכב את המלאכים בדרכם. הוא חשש שאם הוא יציע ארוחת מלכים הם לא ירצו לחכות. לכן הוא הציע להם פת לחם בלבד, אבל רץ והכין ארוחה גדולה יותר לאחר שהאנשים הסכימו להישאר.
כֵּן תַּעֲשֶׂה
המילה "כֵּן" היא מילת שבועה, ציווי. להלן שימושים של המילה:
- פקודת אלוהים - "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי כֵן" (בראשית א ט).
- פקודת מלכות - "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהֵעָשׂוֹת כֵּן" (ביאור:אסתר ט יד).
- פקודת החוק - "וַיֹּאמֶר לָבָן, לֹא יֵעָשֶׂה כֵן בִּמְקוֹמֵנוּ" (ביאור:בראשית כט כו)
כאשר האנשים השתמשו במילה "כֵּן" הם הציגו את עצמם כבעלי סמכות עליונה כמו של מלך או שופט. אזי אם מקודם אברהם לא היה בטוח שמדובר בשליחי אלוהים, הרי שעכשיו הוא קיבל אישור לכך.
וַיֹּאמְרוּ
"ויַֹּאמְרו"ּ, בלשון רבים – כל אחד מהשלושה אמר כן. קשה להאמין שהם אמרו בדיוק את אותו המשפט. אולי אחד דיבר והאחרים רק הנהנו בראשם או שאדוני אמר להם מה להגיד והם הסכימו בדיוק באותם מילים ובדיוק באותו זמן.
תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
עכשיו אברהם היה מחויב לפעול בהתאם למה שאמר. אם כן, מה הוא אמר?
- הישענו על העץ ורחצו את רגליכם.
- אביא לכם פת לחם.
- אני לא אכעס אם לא תאכלו את מאכלי.
- אחר כך תמשיכו בדרכם ואני לא אעצור בעדכם.
אולם לאחר מכן אברהם הגדיל מאוד את כמות האוכל, מפת לחם לארוחה מלאה עם בשר.
אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם
אברהם מצדיק את זכותו לעכב אותם בארוחה קלה כי הם באו אליו. הם היו יכולים ללכת מסביב למאהל ולא להופיע לפניו, ומכאן שעצם בואם מעיד שהיתה להם סיבה. אולי הם צריכים אוכל או מים, ואולי היתה להם הודעה חשובה למסור.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "בראשית יח ה"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.