קטגוריה:שמות א יא
וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיָּשִׂ֤ימוּ עָלָיו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖וֹ בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְפַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְאֶת־רַעַמְסֵֽס׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יָּשִׂ֤ימוּ עָלָי/ו֙ שָׂרֵ֣י מִסִּ֔ים לְמַ֥עַן עַנֹּת֖/וֹ בְּ/סִבְלֹתָ֑/ם וַ/יִּ֜בֶן עָרֵ֤י מִסְכְּנוֹת֙ לְ/פַרְעֹ֔ה אֶת־פִּתֹ֖ם וְ/אֶת־רַעַמְסֵֽס׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּמַנִּיאוּ עֲלֵיהוֹן שִׁלְטוֹנִין מַבְאֲשִׁין בְּדִיל לְעַנּוֹאֵיהוֹן בְּפוּלְחָנְהוֹן וּבְנוֹ קִרְוֵי בֵּית אוֹצְרֵי לְפַרְעֹה יָת פִּיתוֹם וְיָת רַעַמְסֵס׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְשַׁווּן עֲלֵיהוֹן רַבְרְבָנִין מְפַלְחָנִין מִן בִּגְלַל לְמִצְעֲרָא יַתְהוֹן בְּשִׁעֲבּוּדְהוֹן וּבִנְיַין קוּרְיַין תְלִילִין לְשׁוּם בֵּית אוֹצְרוֹי דְפַרְעה יַת טָאנֵיס וְיַת פִּילוּסִין: |
| ירושלמי (קטעים): | יַת טָנִיס וְיַת פִּילוּסִין: |
רש"י (כל הפרק)
"עליו" - על העם.
"מסים" - לשון מס - שרים שגובין מהם המס. ומהו המס? שיבנו ערי מסכנות לפרעה.
"למען ענותו בסבלותם" - של מצרים.
"ערי מסכנות" - כתרגומו. וכן (ישעיהו כב טו): "לך בא אל הסוכן הזה" - גזבר הממונה על האוצרות (שמות רבה).
"את פתום ואת רעמסס" - שלא היו ראויות מתחלה לכך, ועשאום חזקות ובצורות לאוצר.אבן עזרא (כל הפרק)
מסים — רבים, והאחד "מס", וכמו "פתים" (ויקרא ב, ו), "פת" תבנית:בראשית. והם מפעלי הכפל.
וטעם ענותו — ליבש זרע הזכרים.
מסכנות — אוצרות. וכמוהו "אל הסוכן" (ישעיהו כב, טו), "ותהי למלך סוכנת" (מלכים א א, א), שומרת האוצר, ולא יודע לכל ושכבה בחיקך.
רמב"ן (כל הפרק)
- פסוק יא: וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת אוצרות, מחסנים לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
- רש"י: כתרגומו, וכן (ישעי' כב) לך בא אל הסוכן הלז גזבר הממונה על האוצרות (שמות רבה).
- תרגום: "ובנו קרוי בית אוצרא לפרעה ית פיתום וית רעמסס".
- רש"י: כתרגומו, וכן (ישעי' כב) לך בא אל הסוכן הלז גזבר הממונה על האוצרות (שמות רבה).
- השאלה היא: מה שמו באוצרות שם האם כסף וזהב, האם היה לפרעה ערימות כסף וזהב שבנה להם אוצרות?
- המלה אוצרות היא לא רק אוצרות כסף וזה כפי המדובר, אלא הוא מקום לאצור, לאגור דברים.
- ברש"י דברי הימים ב יז יב כותב על המילים ערי מסכנות: ערי אוצרות לתת בהם תבואה ויין ודגן.
- ועיין המכללה האקדמית בית ברל "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א 11). שיעבוד בני ישראל במצרים על ידי פרעה בא לצורך בניית ערי מסכנות. זהו מונח המציין ערים שבהן נאגרה תבואה ואספקה שונה לצורכי הצבא ולצורכי האוכלוסיה. מקור המונח בשפה האכדית. בשפה האשורית mashkanati שפירושה: גרנות, אסמים. אבל גם אפשר שהמילה העברית קשורה במעמד ה- mashkenu(m) שפירושו: אזרח השייך למעמד נחות. אם כן יהיה פירוש המושג 'ערי מסכנות' ערים שנבנו בעבודת כפיה. בתרגום אונקלוס (ארמית) תורגמה המילה 'מסכנות' כ'בית אוצרא': "ובנו קרוי בית אוצרא לפרעה ית פיתום וית רעמסס". ערים שנאגרה בהן אספקה. פיתום – במצרית: (pr itm) "בית האל את(ו)ם" – בית אל השמש אתום, או אתון.... רעמסס – בן (האל) רע. על פי הפסוק דלעיל הכוונה היא לעיר רעמסס.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
- ^ שהוא בשוו"א העי"ן.
דפים בקטגוריה "שמות א יא"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.