מ"ג בראשית יח ה


<< · מ"ג בראשית · יח · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶקְחָה פַת לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם עַל עַבְדְּכֶם וַיֹּאמְרוּ כֵּן תַּעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶקְחָ֨ה פַת־לֶ֜חֶם וְסַעֲד֤וּ לִבְּכֶם֙ אַחַ֣ר תַּעֲבֹ֔רוּ כִּֽי־עַל־כֵּ֥ן עֲבַרְתֶּ֖ם עַֽל־עַבְדְּכֶ֑ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ כֵּ֥ן תַּעֲשֶׂ֖ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְאֶסַּב פִּתָּא דְּלַחְמָא וּסְעוּדוּ לִבְּכוֹן בָּתַר כֵּין תִּעְבְּרוּן אֲרֵי עַל כֵּין עֲבַרְתּוּן עַל עַבְדְּכוֹן וַאֲמַרוּ כֵּין תַּעֲבֵיד כְּמָא דְּמַלֵּילְתָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאִיסָב סְעִיד דִלְחֵם וּסְעִידוּ לִבְּכוֹן וְאוֹדוּ לְשׁוּם מֵימְרָא דַיְיָ וּבָתַר כְּדֵין תַּעֲבִירוּן אֲרוּם בְגִין כְּדֵין בְּאִישׁוֹן שֵׁירוּתָא אַזְדַמַנְתּוּן וְעַבַרְתּוּן עַל עַבְדְכוֹן בְּדִיל לְמִסְעוֹד וַאֲמָרוּ יָאוּת מַלֵילְתָּא עֲבִיד כְּפִתְגָמָךְ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וסעדו לבכם" - בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דפתא סעדתא דליבא בתורה סעדו לבכם בנביאים (שופטים יט) סעד לבך פת לחם בכתובים (תהלים קד) ולחם לבב אנוש יסעד א"ר חמא לבבכם אין כתיב כאן אלא לבכם מגיד שאין יצה"ר שולט במלאכים (ב"ר)

"אחר תעבורו" - אחר כן תלכו

"כי על כן עברתם" - כי הדבר הזה אני מבקש מכם מאחר שעברתם עלי לכבודי

"כי על כן" - כמו על אשר וכן כל כי על כן שבמקרא (לקמן יט) כי על כן באו בצל קורתי (לקמן לג) כי על כן ראיתי פניך (שם לח) כי על כן לא נתתיה (במדבר י) כי על כן ידעת חנותנו

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם – בַּתּוֹרָה, בַנְּבִיאִים וּבַכְּתוּבִים מָצִינוּ דְּפִתָּא סַעַדְתָּא דְּלִבָּא. בַּתּוֹרָה: "וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם". בַּנְּבִיאִים (שופטים יט,ה): "סְעָד לִבְּךָ פַּת לֶחֶם". בַּכְּתוּבִים (תהלים קד,טו): "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד". אָמַר רַבִּי חָמָא: "לְבַבְכֶם" אֵין כְּתִיב כַּאן אֶלָּא "לִבְּכֶם", מַגִּיד שֶׁאֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בְּמַלְאָכִים (בראשית רבה מח,יא).
אַחַר תַּעֲבֹרוּ – אַחַר כֵּן תֵּלְכוּ.
כִּי עַל כֵּן עֲבַרְתֶּם – כִּי הַדָּבָר הַזֶּה אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִכֶּם, מֵאַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי לִכְבוֹדִי.
כִּי עַל כֵּן – כְּמוֹ "עַל אֲשֶׁר". וְכֵן כָּל "כִּי עַל כֵּן" שֶׁבַּמִּקְרָא: "כִּי עַל כֵּן בָּאוּ בְּצֵל קוֹרָתִי" (להלן יט,ח), "כִּי עַל כֵּן רָאִיתִי פָנֶיךָ" (להלן לג י), "כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ" (להלן לח,כו), "כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנוֹתֵנוּ" (במדבר י,לא).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי על כן אשר עברתם על עבדכם: וכן כי על כן באו בצל קורתי כי על אשר באו דרך המקרא לחסר אשר ברוב מקומות:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

כן תעשה — דרך מוסר, שֶׁפת לחם די:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי על כן עברתם" - כי אחרי שדרככם עלי איננו נכון שלא תנוחו מעט אצלי כן תעשה כאשר דברת דרך מוסר שבפת לחם די לשון רבי אברהם או יאמר כן תעשה לנו להשען תחת העץ ולעבור מיד כי שלוחים אנחנו ואל תעכבנו לבא באהל או ללון עמך

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואקחה פת לחם. הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, שאח"כ הביא להם בן בקר רך וטוב.

וסעדו לבכם. מכאן יש ללמוד סמך וסעד שהכיר בהם מלאכות אע"פ שבאו אליו בדמות אנשים, וע"כ אמר לבכם ולא אמר לבבכם, כענין שכתוב בבשר ודם (תהלים קד) ולחם לבב אנוש יסעד, לפי שבשר ודם יש לו ב' לבבות יצר טוב ויצר הרע, אבל המלאכים אין להם אלא לב אחד לאביהם שבשמים. הנה חסרון אות הבי"ת למדנו כמה ענינים. וכן (שמות לא) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ שע"ד הפשט היה ראוי שיאמר בששת, וחסרון אות הבי"ת מלמדנו כמה ימות העולם כי השי"ת עשה את השמים ואת הארץ ששת ימים, כלומר ששת אלפים, כי יומו של הקב"ה אלף שנים, שנאמר (תהלים צ) כי אלף שנים בעיניך כיום וגו'. ומזה תוכל להבין שאין אות אחת בתורה לבטלה, אבל הכל בחכמה ובהשגחה גמורה. וכן העיד לנו משה ע"ה בסוף התורה (דברים לב) כי לא דבר רק הוא מכם, ודרשו רז"ל ואם רק הוא מכם הוא רק. ומה שכתוב בבשר ודם (תהלים מח) שיתו לבכם לחילה, ולא אמר לבבכם הלא הוא מדבר לעתיד שאין שם יצר הרע, ולכך דרשו רז"ל לחולה כתיב, והוא המחול הידוע לצדיקים לע"ל.

כי על כן עברתם. ע"כ אני אומר פת לחם דבר מועט לפי שפתאום עברתם על עבדכם שאילו הייתי יודע הייתי מכין סעודה גדולה:

ויאמרו כן תעשה כאשר דברת. דרך מוסר שפת לחם די ואל תטריח עצמך בדברים אחרים. ויתכן לפרש כן תעשה כאשר דברת שתקח אתה פת לחם אבל לא יאכל ממנו, רמז לו לעתיד במה שארע בסוף בעוגות שרה שפרסה נדה כי ע"כ לא הביאם לפניהם עם בן הבקר:

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כן תעשה" ולא תאחר אותנו יותר מזה ולכך רץ ואמר מהרי:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה)" ואקחה." ואני לא אקח רק "פת לחם "לבד, ותפס לשון ואקחה כאלו הוא יקח מידם מתנה בזה. "אחר תעברו כי על כן עברתם". ר"ל אחר שראיתי שעברתם על עבדכם, ר"ל שעברתם את ביתי ולא נכנסתם אל ביתי באשר אתם נחוצים לדרככם, לכן לא אעכב אתכם יותר מזה:  

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי על כן וגו'. פי' כדי שלא יאמרו איך מזמינם לאכול אחר שהכיר בהם היותם משרתי עליון. כי הגם שפירשנו שיכוין בדבריו אל הרוחניות עם כל זה הפשט אינו נעקר, וגם במאכל יש סודות מופלאים כאמור (משלי, יג) צדיק אוכל לשובע נפשו לפנימיות הרוחניות. לזה אמר להם כי וגו' פי' כי טעם לדברי על כן עברתם פי' כן בסדר זה בדמות אנשים שישנם במזון הגשמי גם כן ויאמרו כן פי' כן הוא כדבריו שעל כן עברו עליו בדמות אנשים והסכימו אליו לעשות כאשר דבר. עוד רמזו לו שיעשה כדרך האמור בדבריו להטעימם רוחניות הנאות להם כרמוז בדבריו כמו שפירשתי:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מאי שנא גבי אברהם דכתיב: כן תעשה כאשר דברת, ומאי שנא גבי לוט דכתיב: "ויפצר בם מאד"? מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול:

אמר רבי יצחק: בתורה בנביאים ובכתובים מצינו דהדא פתא מזוניתא דלבא. בתורה, ואקחה פת לחם וסעדו לבכם. בנביאים, "סעד לבך פת לחם". בכתובים, "ולחם לבב אנוש יסעד". אמר רבי אחא: "וסעדו לבבכם" אין כתיב כאן, אלא וסעדו לבכם; הדא אמרה שאין יצר הרע שולט במלאכים, דאמר ר' אחא: "שיתו לבכם לחילה", הדא אמרה שאין יצר הרע לעתיד לבוא.

כי על כן עברתם על עבדכם. מיום שברא הקב"ה את עולמו הייתם מזומנים לבוא אצלי. ויאמרו כן תעשה כאשר דברת: אנו אין לפנינו אכילה ושתיה; אתה שלפניך אכילה ושתיה, כן תעשה לעצמך כאשר דברת. יהי רצון שתזכה לעשות סעודה אחרת לבר דכר דיתיליד לך.

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואקחה פת לחם. היה לו לומר קחו פת לחם מכאן רמז שבעל הבית בוצע:

לבכם. ג' במסורה הכא ואידך שיתו לבכם לחילה. וראיתם ושש לבכם. וזהו שאמרו שהיה מצטער על שלא באו לו אורחים וזהו שיתו לבכם שהיה מצטער בלבו כיון שראה אלו ושש לבכם:

<< · מ"ג בראשית · יח · ה · >>